בית המשפט העליון: המיליארדר נבזלין לא יוסגר לרוסיה

נבזלין, שהונו הוערך ב-2003 על ידי המגזין פורבס בכ-1.8 מיליארד דולר, עלה לישראל בשנת 2003. ב-2005 הגישה ממשלת רוסיה למדינת ישראל בקשה להסגירו לידיה, בשל חשד לביצוע עבירות רצח וניסיון רצח באמצעות שכירי חרב, בחמישה אירועים שבמהלכם מתו ונפצעו מספר אזרחים, וכן בשל חשד לביצוע שורה של עבירות כלכליות. כל זאת בתקופה בה היה נבזלין בעל תפקיד בכיר בענקית הנפט יוקוס.



המדינה הודיעה כי לא תיעתר לבקשת ההסגרה, מהטעם שתשתית הראיות שהוצגה בה אינה מספיקה לשם הכרזה על נבזלין כבר הסגרה, בהתאם לחוק ההסגרה. על כך עתרו לבג"צ שני עותרים ציבוריים שראו עצמם נפגעים כתוצאה מהתנהלותה של המדינה בעניין וביקשו להורות ליועמ"ש לפתוח בהליכים להסגרת נבזלין לרוסיה. כן ביקשו להורות לשר הפנים לשלול את אזרחותו של נבזלין, משום שנרכשה לטענתם על יסוד פרטים כוזבים לפיהם הצהיר כי לא ביצע עבירה פלילית והוא אינו מבוקש על ידי אף מדינה.



נבזלין, שיוצג על ידי עוה"ד דוד ליבאי, דפנה ליבאי ודנה וייס, טען להגנתו כי ההאשמות נגדו הן תוצר של רדיפה פוליטית מצד השלטון ברוסיה, המבקש לחסל את מתנגדיו ולהשתלט על הונם.



השופט אדמונד לוי, אליו הצטרפו השופטים מרים נאור ואסתר חיות, קבע כי לא נמצא פגם בהחלטת המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד יוכי גנסין, כי אין עילה להורות על הסגרתו של נבזלין לרוסיה. לדבריו, בחומר הראיות שהוצג בבקשת ההסגרה לא נמצא ולו ראיה ישירה אחת הקושרת את נבזלין למעורבות באותם מעשי רצח.



באשר לעתירה לשלילת אזרחותו של נבזלין אימץ לוי את החלטת שר הפנים לפיה הצהרתו של נבזלין בהגיעו ארצה כי לא ביצע עבירות פליליות לא הוכחה ככוזבת, זאת על יסוד ההחלטה כי אין ראיות הקושרות את נבזלין לביצוע עבירות פליליות. יחד עם זאת, הוסיף השופט כי היועמ"ש ושר הפנים הדגישו בפניו "והדברים מקובלים עלינו, שאין זה מן הנמנע כי בעתיד יישובו ויידרשו לסוגית קיומן של ראיות מנהליות אודות עברו הפלילי של נבזלין".



שר הפנים והיועמ"ש חוייבו בהוצאותיו של נבזלין בסך 15 אלף שקל כל אחד.