וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היועץ הכספי לרמטכ"ל, מהרן פרוזנפר: "האוצר חייב לנו 1.3מיליארד שקל"

מוטי בסוק

15.5.2008 / 7:12

מתריע: המלצות ועדת ברודט ייושמו ב-2009 או לא בכלל

לדבריו, "שבוע לפני שאושר תקציב המדינה ל-2008, הממשלה אישרה את המלצות ועדת ברודט. סוכם כי ההמלצות יבוצעו בלי 'משחקים', פרשנויות, דחיות ופריסות, ועם זאת, תקציב הביטחון ל-2008 נמוך ב-1.3 מיליארד שקל מהתקציב שקבעה ועדת ברודט. החלטנו, בהתאם לסיכום עם האוצר, להעביר את הכסף הזה ל-2009. אם מישהו מתכוון בתקציב 2009 להפר סיכומים, אני מאוד אצטער".



פרוזנפר הוא האישיות הכלכלית הבכירה בצה"ל. האוצר מתקשה בחודשים האחרונים בגיבוש תקציב המדינה ל-2009 ובגישור בין ההכנסות בתקציב להוצאות. על רקע זה הציעו באוצר לבקש כי משרד הביטחון ידחה את יישום המלצות ועדת ברודט. הסכמה של מערכת הביטחון היתה נותנת לאוצר הרבה אוויר לנשימה, אך היועכ"ל דוחה רעיון זה מכל וכל.



"זה לא סוד שלא התלהבנו מהמלצות ועדת ברודט. יש לנו חסרים גדולים בתקציב הביטחון", אומר פרוזנפר. "אבל לאור כך שהמלצות הוועדה עברו בממשלה, אנחנו עומדים על כך שהן ייושמו. הוועדה קבעה למערכת הביטחון תקציב רב שנתי - מהלך חשוב לתכנון ארוך הטווח של צה"ל, אך חלק מהמלצות הוועדה לא מבוצעות. לא נפיל את דו"ח ברודט בשל כך, נמשיך ונילחם על יישומו. אך אם מישהו יתעלם מברודט בתקציב המדינה ל-2009, זה כבר סיפור אחר. זה בניגוד לאינטרס של המדינה".



דרך ארוכה ב-60 שנה



פרוזנפר, 41, נשוי ואב לשלושה ילדים, התגייס לצה"ל ב-85' לאחר שסיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ולימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך סיים לימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה שירת כראש לשכת עוזר ראש אגף מבצעים, ועם הקמת פיקוד העורף היה ראש הלשכה של מפקד הפיקוד. בהמשך היה ראש לשכת מפקד מפקדת חילות השדה, וכן ראש מחלקת תכנון במשרד הביטחון ובמשרד היועכ"ל. כמו כן שימש במגוון תפקידים במערך התקציבי של צה"ל ובמשרד הביטחון. בתפקידו הקודם היה ראש מחלקת תקציבי יבשה באגף התקציבים במשרד הביטחון. לפני כשנה מונה לתפקיד היועכ"ל - תפקיד רב חשיבות ורב עוצמה.







פעולתו של היועכ"ל החלה בדצמבר 48'. במשרדו של פרוזנפר ניתן למצוא את תקציבי הביטחון ל-50'-51' ו-52'-53, כפי שהוגשו לממשלה. בניגוד לספרי התקציב של העשורים האחרונים, המודפסים בהידור רב עם שפע דיאגרמות צבעוניות, תקציבי השנים הראשונות למדינה הודפסו במכונת כתיבה על דפי נייר פשוטים והוגשו לממשלה בקלסרים שאיגדו מעט מאוד עמודים ביחס לתקציבים המוגשים כיום.



"עשינו דרך ארוכה מאוד ב-60 שנות המדינה", אומר פרוזנפר. "במלחמת השחרור 16% מאזרחי המדינה היו בצבא וההוצאה לביטחון ב-48' היתה 40% מהתמ"ג. היה גירעון עצום במאזן התשלומים וגירעון של עשרות אחוזים בתקציב, וזה נמשך גם ב-49'. למרות הכל, התוצר בשנת מלחמת השחרור, ב-48', היה דומה מאוד לתוצר ב-47'. המשק המשיך לתפקד למרות המלחמה והגיוס הגדול".



פרוזנפר טוען כי על אף שתושבי ישראל של 2008 אינדיווידואליסטים הרבה יותר מאשר בעבר, המדינה ממשיכה לצבור הישגים וכוח בתעשייה ובכלכלה. "כיום אנחנו מדינה של יותר מ-7 מיליון תושבים, עם תוצר לנפש של 23.5 אלף דולר, צמיחה של 5.3%, משק ליברלי, עודף בתקציב ונטל מס פוחת. המוסדות הכלכליים הבינלאומיים מכירים בחוזקו של המשק הישראלי. אני לא חושב שיש עוד מדינה בגודל שלנו, שעשתה דברים דומים", הוא אומר.







"אנחנו מובילים בתחומים רבים בעולם. ישראל היא הראשונה בעולם בתחום כלי הטיס ללא טייס. אנחנו נהיה, עם חץ 1, חץ 2, חץ 3, 'שרביט קסמים' ו'כיפת ברזל', המדינה הראשונה בעולם עם מערכת הגנה רב שכבתית, עם מעטפות הגנה כמעט מושלמות. כמעט, כי אין מערכת מושלמת. אנחנו מובילים גם בתחום התעשיות הביטחוניות ויש לנו משק חזק, מפותח ובריא. נתוני הצמיחה שלנו בשנים האחרונות גבוהים פי שניים מממוצע ה-OECD".



בלי ביטחון אין הישגים



פרוזנפר טוען כי ישראל לא היתה מגיעה להישגיה הכלכליים בלי הביטחון הלאומי והאישי שצה"ל נותן לה. "המשק הישראלי היה זקוק לביטחון, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית, כדי להגיע להישגים כל כך גבוהים. בלי ביטחון המשק לא היה מגיע למצבו כיום. כשתחושת הביטחון הלאומי והאישי היתה גבוהה, כמו אחרי מלחמת ששת הימים, המשק צמח בצורה חסרת תקדים. מאידך, לאחר מלחמת יום הכיפורים, כשבמדינה היתה אווירת נכאים ובעולם משבר אנרגיה, המשק נכנס למיתון עמוק".



לדברי היועכ"ל, כשם שהמצב הביטחוני משפיע על המצב הכלכלי, כך המצב הכלכלי משפיע על המצב הביטחוני. ב-86', בעקבות "העשור האבוד בכלכלה" והתוכנית לייצוב המשק (85'), שר הביטחון, יצחק רבין, הסכים לקיצוץ חד בתקציב הביטחון. כתוצאה מכך, הצבא לא התאמן באותה שנה. פרוזנפר מדגיש כי "כשאתה נאלץ,כמו ב-86', לקצץ את תקציב הביטחון אתה הולך לסעיפים הגמישים כמו אימונים. 86' היתה שנת שמיטה מאימונים, וכך גם 2003-2005, בשל ההכרח לקצץ בתקציב הביטחון. אם דו"ח ברודט ייושם אנחנו בכיוון הנכון, בגלל התכנון ארוך הטווח". גם בשנות ה-90 נשקלה האפשרות לקיצוץ בביטחון לטובת מהלכים מדיניים. "אחרי מלחמת המפרץ הראשונה ב-91' ואחרי אוסלו ב-93', דיברו במדינה על חלון הזדמנויות, על היכולת לקחת יותר סיכונים, מכיוון שאנחנו הולכים לתקופה של הסדרים מדיניים, לתקופה הרבה יותר יציבה", נזכר פרוזנפר. "דיברו אז על קיצוצים בביטחון לטובת נושאים אחרים".



עם זאת, בתחילת העשור הנוכחי היה ברור, לדבריו, שהקיצוצים כרוכים במחיר. "בראשית האינתיפאדה השנייה, היה ברור שהתקווה הזו נגנזה. אוטובוסים התפוצצו במרכזי הערים, הביטחון הלאומי והאישי נפגעו, והצמיחה השנתית היתה שלילית. תקציב הביטחון קוצץ, אף שהאינתיפאדה דרשה מהצבא מאמץ גדול. לדעתי, הקיצוץ היה חד מדי. הצבא, בלית ברירה, קיצץ באימונים. ב-2003-2006 אנחנו עדים לתהליך של אכילת מלאים וירידה באימונים. הדבר בא לידי ביטוי במלחמת לבנון".



לדבריו, לאחר המלחמה החלה מערכת הביטחון להתעשת. "ב-2007 ו-2008 שיפרנו מאוד את נושא הציוד במחסני החירום ואת נושא האימונים. יחידות היבשה עושות הרבה יותר אימונים. ב-2007 השקענו בימ"חים 2 מיליארד שקל והוספנו הרבה מאוד ציוד. אנחנו רוצים שלכל חייל מילואים יהיה ציוד מושלם, כולל נשק, אפוד מגן ורכיבים נוספים. ב-2008 אנחנו במקום אחר".



השירות הסדיר לא יקוצר



לפני מלחמת לבנון השנייה, צה"ל הקים שתי ועדות בראשות אזרחים - ועדת פרופסור אבי בן-בסט לבחינת אורך השירות הסדיר, וועדת פרופסור אבישי ברוורמן לבחינת שירות המילואים. שתיהן המליצו על קיצור השירות וייעולו.



"קיצור השירות הסדיר נראה כיום קצת רחוק ממימוש - בגלל השינוי בתמונת האיומים על ישראל מאז פרסום המסקנות, וגם בשל השינוי בצורכי הביטחון השוטף. היתה מלחמת לבנון, צריך להפנים לקחים, ואחרי שזה ייעשה קשה לי לראות יישום של בן-בסט. ביחס להמלצות ברוורמן, את רוב הדברים יישמנו ואפילו באופן מלא", אומר פרוזנפר. "הכנסת קיבלה לאחר 60 שנה את חוק המילואים, שהוא חגיגה למדינה כי הוא מסדיר את כל נושא המילואים בחקיקה. הצבא מציג בראשונה לכנסת את נושא כשירות מערך המילואים, ויש קריטריונים לזימון חיילי מילואים לאימונים ולתעסוקה מבצעית. בנוסף, יש תגמול כספי לשירות במילואים, וסיוע של משרדי ממשלה למשרתים. גם אם הסיוע סמלי, להוקרה יש חשיבות. בכלל, אני חושב שכיום קיימת הערכה גבוהה יותר למי שמשרתים במילואים".



מהפכת ההתייעלות



פרוזנפר מציין כי נטל הביטחון - היחס בין כלל ההוצאה לביטחון לתוצר - ירד מ-40% ב-48' ל-5% כיום, "והמספר הזה יורד והולך ככל שהמשק צומח". לדבריו, אם מסקנות ועדת ברודט ייושמו במלואן, הנטל ימשיך לרדת. הוא לא כולל את הסיוע האמריקאי בחישובי נטל הביטחון, מכיוון שהכסף מגיע ממשלם המסים האמריקאי ולא ממשלם המסים הישראלי.



לדעתו, חשוב שמקבלי ההחלטות יתייחסו לתקציב הביטחון במונחים כספיים ריאליים. בברודט יש שני פתחי נסיגה: הראשון למקרה שהצמיחה לנפש תהיה שלילית, והשני למצב ביטחוני מיוחד. במקרה הראשון יהיה מקום לקיצוץ בתקציב הביטחון, ובמקרה השני תישקל הגדלת התקציב.



מסקנות ועדת ברודט מחייבות את הצבא להתייעל. "אנחנו מתייעלים", אומר פרוזנפר, "בהתאם למתווה רב שנתי. מדובר במהפכת התייעלות שקטה. את הפירות נראה בעוד שנים. אנחנו מחויבים לדו"ח ברודט בנושא ההתייעלות. התהליך שהצבא עובר מדהים - יצאנו למכרז בינלאומי וישראלי לשיפור הניהול בצה"ל בכל תחומי החיים, הצבאי והמשלים. השלב הראשון במכרז, ה-RFI - קבלת מידע - הסתיים. 11 קבוצות הגישו הצעות, וישבנו עם כולן. מדובר במכרז ענק - בכל קבוצה שניגשה לשלב הראשון יש קבוצות משנה, ובחרנו ארבע-חמש קבוצות. עכשיו אנחנו יוצאים ל-RFP - בקשה להצעת מחיר. נבחר קבוצה אחת שתסייע לנו בבניית תוכנית התייעלות, לצה"ל ולמשרד הביטחון.



"בינתיים אנחנו לא יושבים בשקט. אנחנו מבצעים הרבה דברים ביוזמתנו: סיכמנו על תוכנית פרישה של כ-350 עובדים במשרד הביטחון, תהליך שיימשך כשנתיים וחצי. במקומם נקלוט 150 איש בלבד. הנחינו את כל גופי צה"ל להתייעל ב-2.3%. כמו כן, אנחנו עוברים לעולם של שיטות רכש מתקדמות - עיר הבה"דים תיבנה בשיטת ה-BOT. החברה שתזכה במכרז תתחזק את כל המבנים ותתפעל את העיר, כולל מזון וכביסה. גם חלק מההדרכות יירכשו מגוף אזרחי, למשל הדרכת נהגי הרכב הקל. זה שינוי תרבותי עמוק. בקרוב נפעיל במשרד הביטחון מערכת ERP. היא תאפשר לנו שליטה יותר טובה בנתונים ובתהליכים. גם זה סוג של שינוי תרבותי".



גם במשרד היועכ"ל עצמו נרשמת התייעלות. "הרמטכ"ל אישר באחרונה כי היועכ"ל יהיה הסמכות העליונה בצה"ל לכל נושאי התקציב. היועכ"ל יהיה לקצין חיל ראשי. משמעות הדבר שכל קציני התקציבים בצבא יהיו כפופים ליועכ"ל, יקבלו את אותה הכשרה, אותם כלים, אותה תורה ויתנהלו לפי אותם כללים. תהיה תרבות ארגונית מובנית אחת", אומר פרוזנפר.



הכשרה למצוינות



פרוזנפר טוען כי אחד התפקידים החשובים של צה"ל, שבו מושקע נתח לא מבוטל מתקציבו, הוא בהכשרת אנשי מקצוע בתחומים שונים לעבודה ולהצטיינות במשק האזרחי. "המשק נהנה מההשקעה של צה"ל - הוא מקבל אנשים איכותיים", אומר פרוזנפר. "צה"ל משקיע הרבה בחינוך, בידע ובמו"פ (מחקר ופיתוח). השירות בצבא תורם לאנשים. יש בצבא הרבה אנשי קבע, והקצינים והנגדים משתחררים אחרי שנתיים בקבע. מדובר באנשים צעירים ששימשו בתפקידים מאוד אחראיים. צה"ל השקיע בהם רבות, חלקם עשו תפקידים בעלי חשיבות ברמה הלאומית. כך למשל צה"ל משקיע ב'פרויקט עתידים', שבו לוקחים אנשים עם פוטנציאל מהפריפריה, ונותנים להם את האפשרות לממש את עצמם, ולבסוף זה תורם גם למשק. צה"ל נהנה מהם והמשק נהנה מהם בהמשך".



פרוזנפר מציין באופן ספציפי את הקידמה בתחום המחקר והפיתוח. "לדעתי, טכנולוגיית העילית בצה"ל עולה על הטכנולוגיה המקבילה לה בעולם האזרחי. צ'ק פוינט היא רק אחת מהחברות האזרחיות שמודיעין צה"ל היה החממה שלהן", הוא אומר. "אנחנו משקיעים הרבה מאוד במו"פ בסיסי, קצת פחות ממיליארד שקל בשנה. מו"פ שאף אחד אחר בשוק האזרחי לא ישקיע בו, כי הוא לא מביא תשואה, אבל הוא הבסיס למו"פ התעשייתי. למשל, ההשקעות שלנו בתחום הלוויינים, שמתחילות במו"פ בסיסי. אנחנו אחת משמונה המדינות המפותחות בעולם בתחום הלוויינים, ומשקיעים הרבה מיליארדים בשנה במו"פ שימושי". מערכת הביטחון מובילה בהרבה תחומים לא ביטחוניים. "15% מכלל היצוא של ישראל הוא יצוא התעשיות הביטחוניות".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully