גיל גזית, מידרוג: "במודי'ס מאוד אהבו את הרפורמות של נתניהו וזה השפיע על הדירוג"

כדי להבין את טיבן של השלכות היוזמה, כדאי להביט בדירוג האשראי של ישראל ולנסות להבין כיצד הוא נקבע. כך למשל, רצח רבין, אינתיפאדת אל אקצה, משבר ההיי-טק של 2000 ומלחמת לבנון השנייה - אף אחד מהאירועים האלה לא גרע מדירוג האשראי של ישראל. למעשה, דווקא בתקופות שפל אלה עלה הדירוג הבינלאומי של המדינה.



"זה נובע כנראה מהיכולת של המדינה להוכיח שהיא מסוגלת להתמודד עם משברים כשהם קורים", אומרים בחברת מידרוג, המייצגת בישראל את חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס. "דירוג האשראי של ישראל נמצא כל הזמן בעלייה", מסביר גיל גזית, מנכ"ל מידרוג. "כל שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות שמדרגות את ישראל מראות אותה המגמה".



לדברי גזית, חברות הדירוג בודקות את הסיכון במדינה לטווח הארוך, ולא לפי אירועים נקודתיים. "החברות בוחנות את הפרמטרים הכלכליים לעומק, ופחות מושפעות מהתדמית של ישראל בתקשורת הבינלאומית", הוא אומר.



ב-92' דורגה ישראל לראשונה על ידי חברת סטאנדר אנד פורס (S&P), וקיבלה את הדירוג BBB. ב-95', למרות רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, הצטרפו ל-S&P שתי חברות נוספות, מודי'ס ופיץ', שהעניקו לישראל דירוג של A3. באמצע 2000 העלתה מוד'יס את דירוג האשראי של ישראל ל-A2.



אינתיפאדת אל אקצה, האיום האיראני, האי יציבות הפוליטית והמתיחות הבלתי פוסקת לא גרמו להורדת הדירוג. אחרי מלחמת לבנון השנייה בסוף 2007 נרשם שיא חדש, כאשר שלוש חברות הדירוג העלו את דירוג האשראי של ישראל. מגמת העלייה העקבית הגיעה לשיא נוסף ערב פסח השנה, עם ההודעה של מודי'ס על העלאה נוספת בדירוג האשראי של ישראל, לרמה של A+.




האוצר יוצא לרוד שואו



ההסבר למגמה הוא שמדובר באירועים מתמשכים בעוצמה נמוכה יחסית, שלא משפיעים באופן ממשי על רמת הסיכון. מנגד, גורמים אחרים משפיעים באופן חיובי על האופן שבו ישראל נתפשת על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות.



"במודי'ס מאוד אהבו את הרפורמות הכלכליות של ביבי נתניהו", מסביר גזית. "המדיניות הכלכלית, ההפרטה, זהות הנגיד - לכל אלה יש השפעה גדולה על הדירוג. הנגיד הנוכחי למשל, סטנלי פישר, מאוד מוערך בעולם".



הדירוג של המדינה משפיע על התייחסות העולם לכלכלת ישראל. יותר מכך, הוא קובע את ההיקף והתנאים בהם תוכל ממשלת ישראל לגייס חוב. מכיוון שאף אחד לא רוצה לגייס כסף ביוקר, מאמצים רבים מושקעים בדירוג האשראי. כשאחת מחברות הדירוג הבינלאומיות מודיעה כי היא שוקלת להעלות או להוריד את הדירוג, מתנהגים לשכת ראש הממשלה ומשרד האוצר כמו הנהלה של חברה פרטית: הם מארחים אנליסטים של חברת הדירוג ויוצאים ל"רואד שואו" (Road Show) כדי לשווק את חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.



מי שמושפע באופן כמעט אוטומטי מהעלאת הדירוג הם הבנקים המקומיים: בעקבות העלאת הדירוג של מודי'ס, עלה גם דירוג הבנקים. אבל כאן באה לידי ביטוי גם הפעילות של הבנקים עצמם: ההפסדים האחרונים של בנק הפועלים בעקבות השקעה באג"ח מגובות משכנתאות בארה"ב, למשל, הביאו את מודי'ס להכניס את הבנק לרשימת מעקב, המסמנת את האפשרות לשינוי הדירוג שלו בתקופה הקרובה.



במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90 נתנו שלוש החברות הגדולות לישראל דירוגA- (מקביל ל-A3), דירוג יציב ששיקף את האמונה של החברות ביכולת החזר החובות של המדינה, ובעיקר את התמיכה הכלכלית שהיא מקבלת מארה"ב ומיהדות התפוצות. ב-2000 היתה מודי'ס הראשונה שהעלתה את הדירוג של ישראל לרמה של A2. בנימוקיה ציינה החברה לטובה את הכלכלה המתפתחת, שמובלת על ידי מגזר ההיי-טק המשגשג.



כמה חודשים לאחר מכן התפוצצה בועת ההיי-טק וישראל נכנסה למשבר כלכלי. מעגל האבטלה התרחב והצמיחה של הסקטור העסקי בישראל נבלמה. לאחר מכן החלה אינתיפאדת אל אקצה, שהביאה לפגיעה בענף התיירות, לבריחת משקיעים ולירידה דרסטית בהיקף ההשקעות הזרות.



כל אלה יצרו סיכון ממשי שהממשלה לא תוכל להחזיר את חובותיה. S&P ופיץ' הקפיאו את הדירוג שלהן ולא הלכו בעקבות מודי'ס, שהעלתה את הדירוג לפני תחילת המשבר. פיץ' אף נתנה לדירוג של ישראל אופק שלילי, שמשמעותו סבירות גבוהה להורדת דירוג בעתיד הקרוב.



מודי'ס לעומתה הותירה את הדירוג ללא שינוי, ובסקירות שהוציאה במהלך המשבר התייחסה למשבר ההיי-טק כאירוע שאינו מדאיג בטווח הרחוק. עם זאת, החברה עקבה בחשש אחר השינוי במצב הביטחוני, שהתערער בעקבות אירועי אוקטובר וסדרה של פיגועי התאבדות.



לאחר בחירות 2003 מונה בנימין נתניהו לשר האוצר, ובחודשים שלאחר מכן החלה מגמת התאוששות במשק. הכלכלה התחזקה על רקע מתן ערבויות בהיקף גדול מהאמריקאים כתוצאה מנכונותה של ישראל לבצע רפורמות כלכליות, להקטין את התמיכה בשכבות החלשות ולהעביר החלטות אנטי-חברתיות.



המשק הישראלי יצא מהמיתון; 2004-2005 היו שנות פריחה לכלכלה הישראלית, וחברות הדירוג הביעו שביעות רצון. לטענתן, הצמיחה הכלכלית היא הוכחה לכך שאי הורדת הדירוג במהלך המשבר של תחילת העשור התבררה כהחלטה נבונה, שהתבססה על הערכות נכונות לגבי ההתאוששות המהירה של ישראל.



המלחמה רק הועילה



2006 היתה שנה שלישית ברציפות של צמיחה כלכלית, ובמאי הציבה מודי'ס אופק חיובי למדינת ישראל, שמשמעותו: סבירות טובה להעלאת הדירוג בשנה וחצי שלאחר מכן. מלחמת לבנון השנייה שפרצה כעבור חודשיים איימה לקטוע את ההתאוששות.



למרות החשש כי המלחמה תשפיע לרעה על דירוג האשראי של ישראל, דווקא ההפך קרה: לא רק שהמלחמה לא הזיקה, אלא היא אף שימשה אינדיקטור לחוסן כלכלי, שהוביל להעלאת הדירוג.



שלוש חברות הדירוג הוציאו סקירות שניתחו את השפעת המלחמה על סיכון האשראי של ישראל. מודי'ס, ששמרה על האופק החיובי של ישראל לאורך כל המלחמה, ראתה בה הוכחה נוספת לחוסן הכלכלי של המדינה וציינה את השיפור בשער החליפין ובמדדי שוק ההון לאחר המלחמה.



פיץ' ציינה את האיתנות הפיננסית נוכח המלחמה כהוכחה ליכולת הכלכלית שבנתה ישראל בשנים שלפניה, ובינואר 2007 העלתה את אופק הדירוג לחיובי. P&S הצטרפה אליה במארס, ובסוף 2007 העלתה את הדירוג של ישראל בפעם הראשונה מאז 95' ל-A. חודשיים לאחר מכן העלתה גם פיץ' את הדירוג ל-A. בנימוקיה ציינה S&P כי ההעלאה משקפת את השיפור בעמידות כלכלת המדינה בפני הסיכונים הגיאו-פוליטיים.



איך משפרים הדירוג



אביטל בר דיין, סמנכ"לית מידרוג, מצביעה על חמישה גורמים שעשויים להכניס את ישראל למועדון היוקרתי של מדינות בדירוג Aa.



התמודדות נכונה עם משברים - דירוגי האשראי של מדינות משתפרים אחרי שהן מצליחות להוכיח את יכולתן להיחלץ ממשברים. לעתים הדירוג של מדינות במשבר יורד, כשבסיום המשבר הדירוג עולה בחזרה לרמה גבוהה יותר מאשר ערב הכניסה למשבר.



שיפור המצב הגיאו-פוליטי - הדבר מחזק את היכולת של המערכת הכלכלית להחזיר חוב כשהיא מצויה בסביבה שאינה יציבה. הדוגמה הבולטת לכך היא מלחמת לבנון השנייה, שבה לא הורדו הדירוגים של ישראל ולבנון: ישראל בגלל חוסנה הכלכלי, ולבנון בגלל עתודות המט"ח והגיבוי של מדינות ערב.



שיפור ביחסי החוב - הפחתת הגירעון במאזן התשלומים, שיפור בתוצר הגולמי, הקטנת הגירעון וכדומה משפרים את היציבות הפיננסית במדינה.



ההשפעה החיובית של האיחוד האירופי



>> במהלך שנות ה-90 היה דירוג האשראי של ישראל במקום טוב באמצע. מצד אחד היו המדינות הקטנות של מערב אירופה, דוגמת ספרד, פינלנד ושוודיה, שדורגו סביב ה-AA ומעל ישראל. מהצד השני היוו מדינות מזרח אירופה דוגמת צ'כיה, פולין והונגריה, שהציגו מדדים כלכליים דומים לישראל - אך רובן ככולן דורגו בדירוג BBB הנמוך יותר.



הקמת האיחוד האירופי טרפה את הקלפים. האיחוד גרם לפתיחת פערים בין הדירוג של ישראל לזה של מדינות מערב אירופה ולצמצום הפערים מול מדינות מזרח אירופה. דירוגן של מדינת מזרח אירופיות רבות קפץ עם כניסתן לאיחוד. צ'כיה ופולין, למשל, דורגו ברמת BBB1; הכניסה לאיחוד העלתה את צ'כיה לרמה של A1 ואת פולין ל-A2.



למעשה, אפילו המועמדות לכניסה לאיחוד האירופי והצטרפות לגוש היורו משפיעה לטובה על דירוג האשראי של המדינות. פינלנד זכתה לשלוש העלאות רצופות מ-AA2 ל-AAA על פני תקופה קצרה יחסית בת ארבע שנים (95'-99'): אחת על סמך המועמדות שלה לכניסה לאיחוד, השנייה כשהצטרפה אליו והשלישית כשאימצה את מטבע היורו.