הערך הנדל"ני של הקרפדות העירוניות

אתרי טבע עירוניים הם שטחים הממוקמים בלב או בצמוד למרקם העירוני. באתרים אלה ממשיכות להתקיים מערכות אקולוגיות, הכוללות לעתים מגוון מרשים ומעניין של נופים ומיני צומח וחי. בכמה בריכות חורף וגבעות כורכר בשולי הערים ניתן למצוא כמה מהמינים הנדירים ביותר של צמחים וחיות בר הקיימים בישראל.



במערב נס ציונה נושאים הרחובות והשכונות שמות הקשורים לאירוס הארגמן, הצמח הנדיר שגדל בגבעות הכורכר באזור. הצמח הנדיר נהפך לנכס שבאמצעותו משווקות חברות נדל"ן דירות לקונים השואפים להתגורר במרחב עירוני מוקף טבע.



עד לפני שנים מספר היה נראה כי תוכניות הבנייה של העיר לא יותירו מקום לצמחים. אבל ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, הבין כי ערך הטבע מגביר את האטרקטיוויות של עירו ומספק לתושבים איכות חיים ייחודית, השונה ממגורים ליד פארק רגיל עם דשא ומתקני מנגל.



בשיתוף עם הגופים הירוקים, בראשות החברה להגנת הטבע, אימץ שבו מדיניות המגבילה את הבנייה בגבעות הכורכר. מדיניות זו עמדה גם במבחן של תביעות משפטיות שהגישו בעלי קרקע פרטית, שטענו כי יש להוציא את אדמתם מהשטחים המיועדים לשימור ולאפשר בהם בנייה.



בית המשפט העליון דחה באחרונה עתירה שהגישו בעלי הקרקעות בנס ציונה בגין הכללת השטח שבבעלותם בתוך תוכנית מתאר להכרזת גן לאומי. שופטי העליון אף מצאו לנכון להתייחס בפסק הדין לחשיבות המיוחדת של השטח: "ייחודו של שטח הגן המתוכנן, בהיותו ברכס הכורכר הטבעי - שריד אחרון באזור זה לרכסי הכורכר שאיפיינו את שפלת החוף במרבדי צמחייה ייחודיים ובערכי טבע נוספים שבחלקם הגדול נמחקו ונעלמו כתוצאה מפיתוח ומבנייה בהיקפים אדירים".



באסה של תוכנית



אתר הטבע העירוני הייחודי ביותר בהרצליה נמצא סמוך לכניסה המערבית לעיר, ונקרא "באסה", על שם בריכת החורף הקיימת במקום - אחת הבריכות האחרונות מסוגה ששרדו באזור החוף. בעיריית הרצליה נאבקו לשימור ייעודו של שטח זה כפארק. ואולם על פי תוכניות העירייה לא יישאר הרבה מהטבע העירוני. רובו ייהפך לפארק רגיל - מדשאות, מגרשי חניה ומתקני ספורט יתפשו את בית הגידול הייחודי שיצרה בריכת החורף.



גם עירייה זו, בדומה לעיריית נס ציונה, הצליחה להתמודד בהצלחה בבתי משפט ובוועדות תכנון אל מול דרישה של בעלי קרקע פרטית לאפשר להם בנייה על חלק מהשטח המיועד לפארק.



לקראת קידום תכנונו של הפארק הציעה החברה להגנת הטבע לעירייה נספח לתוכנית שבו ייקבעו עקרונות השימור של בריכת החורף. עקרונות אלה מתבססים על רעיונות שגיבש פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל אביב.



על פי נספח זה יישמר שטח של כ-100 דונם במטרה לאפשר את קיומה של בריכת החורף. בשטח זה לא תותר העברת תשתיות ולא יבוצעו נטיעות וגינון, למעט צמחי מים אופייניים למקום. הבריכה תוזן ממי גשם בלבד ויוטלו מגבלות על כניסת מבקרים וכלי רכב לתוך הבריכה עצמה, כדי למנוע הידוק הקרקע, רמיסת צומח ופגיעה בבעלי חיים. כמו כן ייאסרו פעילות שייט או שכשוך בבריכה. העירייה, כאמור, מעדיפה לבנות במקום פארק רגיל.



ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, נשאלה באחרונה בתוכנית טלוויזיה מדוע אינה מקצה שטח גדול יותר לשימור הבריכה. תשובתה של גרמן היתה: "עם כל הכבוד לקרפדות, אני מעדיפה את טובתם של בני האדם".



עם כל הכבוד לראשי ערים, נראה כי גרמן לא מבינה את החשיבות של ערכי טבע באזורים עירוניים. שטח כמו בריכת חורף יכול להעניק לפארק סמוך ייחודיות, ובכך להפוך גם את הפארק למושך בהרבה. שילוב כזה מציע חוויה יוצאת דופן של תצפית ונוף וגם אפשרויות רבות לפיתוח פעילות חינוכית במסגרת העירונית.



בהרצליה יש אתרים נוספים של טבע עירוני שעל שימורם נאבקים פעילי מפלגת הירוקים בעיר. לדוגמה, שדה חצבים ששימש בעבר את חברת בזק. הירוקים טוענים כי באחרונה ניסה מינהל מקרקעי ישראל להעביר את השטח לעיבוד חקלאי, כשלב ביניים לקראת הסבתו בעתיד לשטח המיועד לבנייה.



בנתניה מנסים לעודד רכישת דירות על בסיס הקרבה לאתרים כמו בריכת החורף הגדולה בדרום העיר או שמורת האירוסים הצמודה לה. בעירייה טוענים להצלחה לשמר רצף של אתרי טבע, אבל באחרונה דורשים הארגונים הסביבתיים ממנה לבטל תוכנית בנייה המאפשרת הקמת כמה מגדלי מגורים ממש בצמידות לאתרים אלה.



נוף פראי או שטחי מנגל



כמה מהמוקדים של אתרי הטבע העירוניים עדיין קיימים באזור החולות מסביב לערים כמו תל אביב, ראשון לציון, חולון ואשדוד. ברוב המקרים מעדיפים ברשויות התכנון את המשך הפיתוח והבינוי, ולעתים מקצים שטח מצומצם בלבד לטובת פארק עירוני רגיל או טיילת חוף.



במקרה של תל אביב ייעלם ריכוז החולות ורכסי הכורכר האחרון עם השלמת תוכנית צפון-מערב, בחופים שבין תל אביב להרצליה. כל מה שיישאר הוא טיילת חוף שתגן על רצועה קטנה מתוך השטח הפתוח.



באשדוד ובראשון לציון נמשכת בשנים האחרונות התרחבות הבנייה אל עבר החולות. בחולון, לעומתן, יש כוונה להפוך חלק ממה שנותר מרצף החולות הגדול בדרום העיר לפארק חולות ראשון מסוגו בישראל.



במקרה של חולון, מדובר מבחינת העירייה בבחירה מתוך אילוץ. השטח המדובר נמצא מתחת לנתיב המראות משדה התעופה בן גוריון, ולכן חלות עליו מגבלות בנייה - מה שהביא להחלטת העירייה להקים פארק במקום. גם במקרה של חולון עדיין לא ברור עד כמה מדובר בפארק, המשמר את השטח הטבעי, או בעוד שטחי מנגל, דשא ומגרשי ספורט.



כדי לקדם את המאבק לשימור טבע בסמוך לאזורים עירוניים מנסים הגופים הסביבתיים להרחיב את בסיס המידע העומד לרשותם, ולהציג בפני ועדות התכנון הצעות לשימור שטחים. החברה להגנת הטבע ופעילים למען הסביבה החלו להכין מפות מפורטות של אתרי טבע עירוניים בתל אביב, רמת השרון והרצליה. באחרונה אף החליטה הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב על הכנת תוכנית אב של אתרי טבע עירוני בתחומי המחוז.



שמורות טבע עירוניות



פעילות נוספת שיוזמת החברה להגנת הטבע היא מיפוי ואיתור רכסי כורכר, כדי לקבוע אילו מהם ניתן להגדיר כשמורות טבע עירוניות. רשות הטבע והגנים החלה מצדה בפרויקט שמטרתו תכנון שטחים שבהם צומח האירוס. בשלב הראשון של הפרויקט בדקה אדריכלית הנוף מיכל בן שושן בעבור הרשות את השטחים שבהם צומח האירוס הנצרתי.



באשר לנצרת עילית, ממליץ המסמך שהכינה בן שושן לקדם שמורות עירוניות בתוך העיר, בעיקר בשכונת הר יונה החדשה. המלצה נוספת היא לאתר ריכוזי אירוסים נוספים הקיימים בשטחים עירוניים באזור ולנסות לפעול להשגת מעמד מוגן בעבורם. במקרה של נצרת עילית, יש לכך גם חשיבות סמלית - הסמל שאימצה העיר הוא האירוס הנצרתי.