עריכתה נמשכת כעשר שנים והיא משכה אחריה מתנגדים מבין הירוקים ומבעלי קרקעות אלטרנטיוויות לפיתוח, והליכים משפטיים לגבי מידת הזכאות של חברים שעזבו את הקיבוץ, להשתתף בפירות של התכנית הזו, שכוללות, בין הייתר הקמת דירות חדשות לחברי הקיבוץ. ההליכים עברו את כל ערכאות התכנון והבנייה, וגם בתי משפט, עד שהגיעו לוועדת המשנה לערעורים.
ערר אחד הוגש על ידי בעלי קרקעות שנמצאות במתחם ה"באסה" בהרצליה, הסמוך לגליל ים.
אלה טענו, כי את הקרקעות שלהם ייעדו התכניות לפארק עירוני, בעוד שאת קרקעות
הקיבוץ, שהן קרקעות מדינה, ייעדו למגורים, מה שלטענתם מהווה אפליה.
ועדת המשנה לערעורים דחתה את הערר, ונימקה, כי מדובר בהחלטה קודמת שלה, שאושרה אף על ידי בית
המשפט העליון, ולפיכך יש לראות את הדיונים על מתחם הבאסה ככאלה שבאו לסיומם. טענות אחרות של בעלי הקרקעות הללו נידחו אף הן, מהטעם, שהן לא העלו נימוקים תכנוניים, לביטול תכנית גליל ים.
ערעור אחר הוגש על ידי בעלי קרקעות שגובלים בשטח התוכנית, שלהם קרקעות מדרום לרחובות
הר בקוק ויעבץ, ומזרחית לרחובו7ת אהרונסון, בר כוכבא והר מירון בהרצליה. לטענתם, הם רכשו את הקרקעות, חלקם אפילו לפני 100 שנים, בהסתמכם על כך, שהן גובלות בריאה ירוקה, שטחים פתוחים ואווירה כפרית.
גם ערר זה נדחה, כי הפסיקה אינה רואה מצב תכנוני תקף כסופי, אלא מכירה בכך שהוא נתון לשינויים. הוועדה אף דחתה את טענותיהם על מפגעים אקולוגיים שיירגמו להם, וזאת בהסתמך על תסקיר השפעה על הסביבה שנערך לתכנית גליל ים.
לבסוף, טענו בעלי הקרקעות הללו, כי מתכנן התוכנית הוא מי שמכהן כיום כמנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, היה נתון לניגוד עניינים: במקביל לטיפול בתכנית, שימש גם מתכנן תכנית מתאר ארצית תמ"א 35, ששינתה את ייעוד הקרקעות "באורח פלא" מנוף כפרי פתוח לאזור לפיתוח עירוני.
הוועדה דחתה את הטענות, וכתבה, ש"דומנו כי אין בהן ממש".
נידחו ההתנגדויות לתוכנית להקמת 4,000 דירות בגליל ים
אריק מירובסקי
15.5.2008 / 12:07