"הקפיטליזם השתלט על שוק הבריאות"

עולם הרפואה ותעשיית התרופות מתקדמים בצעדי ענק, אך מעבר לפינה אורבים אתגרים לא פשוטים: בשני פאנלים שהתקיימו אתמול בועידת הנשיא עלו הבעיות שמטרידות כבר היום את עולם הרפואה וצפויות להמשיך ולהטריד את העולם המערבי בעתיד. אחת הבעיות החריפות בתחום הבריאות היא ההשקעה המצומצמת במניעת מחלות, וההשקעה המוגזמת בפיתוח תרופות, גם כאלה שתרומתן לבריאות זניחה: "מחלות העתיד לא יגרמו מווירוסים או חיידקים, אלא מדרך החיים המערבית. כבר היום אנחנו יודעים שסוגים רבים של סרטן קשורים לסגנון החיים וסביבת העבודה. לעומת זאת, הכסף הגדול מושקע בריפוי דווקא ולא במניעה", טען פרופ' יוסף ירדן, מזכיר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, דיקן המחלקה לביולוגיה במכון וייצמן וחוקר מפורסם בתחום הסרטן בפאנל שעסק בנושא רפואת המחר. לטענתו, "השוק לא מעוניין במניעה, שלא מובילה להצלחה כלכלית ולא גורמת לאנשים לקנות תרופות. הקפיטליזם השתלט על שוק הבריאות. מדענים עושים מחקרים על התחום הטיפולי ומזניחים את התחום המניעתי. רוב התרופות לסרטן לא מובילות לריפוי, אלא להארכת משך החיים, אך בכל זאת משקיעים בהן הון עתק, לעומת נושא מניעת המחלות שלא נהנה מתקצוב".

פרופ' הווארד ויינר מרצה בכיר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, הוסיף כי "היום כבר יודעים ש-60-80 אחוז מהסכום המושקע בבריאותו של אדם, מושקע ב-10 השנים האחרונות של חייו. השקעה במניעה היתה משנה את המצב". הוא המחיש מדוע קשה יותר להשקיע בתרופות מניעתיות, שאת תוצאותיהן רואים לאחר שנים רבות: "השקעה בחיסון לאלצהיימר תאלץ אותנו להמתין כ-30 שנה, עד שנראה תוצאות בשטח. זה המצב גם לגבי חיסונים למחלות כמו סוכרת ואחרות". עם זאת, סיפר וינר כי צוות מטעם בית הספר לרפואה בהרווארד מפתח חיסון לאלצהיימר שניתן דרך הפה, וכבר הראה הצלחה בניסוי על עכברים.

בפאנל אחר שכותרתו "חיים ארוכים יותר, בעיות סבוכות יותר", עסקו מומחי הפאנל בבעיות עמן צפויה הרפואה להתמודד בעתיד, בין השאר בעקבות התארכות תוחלת החיים. אחת הבעיות הללו היא מחלת האלצהיימר שגדלה במספרים מבהילים: "האלצהיימר צפויה לפגוע ב-75% מאוכלוסיית הקשישים בעולם המערבי. משמעות הדבר היא שכמעט כל אדם יחלה או יאלץ לטפל בחולה אלצהיימר בקרב משפחתו", טען הווארד פליט, פרופסור בעל שם עולמי לגריאטריה ונויורולוגיה מבית החולים Mount Sinai בניו-יורק. לדברי ד"ר רות ארנון, ממפתחות הקופקסון ויו"ר המועצה הלאומית למדעים, בעתיד יתמקד עולם הרפואה בפיתוח של חיסונים שונים. פרופ' חרמונה שורק, דיקאן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, טענה כי הגנטיקה מהווה את חוד החנית במחקר לגבי פיתוחים בתחום הרפואי.

בפאנל עלו גם ההשלכות והדילמות החברתיות שכרוכות בהתארכות תוחלת החיים: "ככל שתוחלת החיים עולה, כך גדלה האוכלוסייה. הצרכים שלה גוברים ואנו מתמודדים עם מחסור במשאבים", אמר הרב שרלו. "העובדה הזו גורמת להרס כדור הארץ עד למצב שבו לא יוכל לספק את צרכינו. אם אנחנו מנסים בכל דרך להאריך את החיים צריך להערך לכך מבחינת תשתית".
לדברי שרלו, אם החברה לא תהיה ערוכה לטפל ולדאוג לרווחת הקשישים, לפעילויות ולתעסוקה עבורם – המאמצים הרפואיים הם לשווא. "אנו צריכים ליצור סביבה שבה בני אדם מבוגרים יוכלו להתקיים בכבוד", אמר שרלו.

פרופ' פליט חיזק את דבריו: "לאחר שאני מטפל בחולים שלי, בני השבעים ושמונים אני שואל אותם: אוקי, עכשיו אתם בריאים פיזית, אבל מה אתם מתכוונים לעשות עם עצמכם מחר? למרביתם אין תשובה. אני נתקל ביותר בני 50 שאין להם מושג מה יהיה איתם בשלושים השנים הבאות. המצב הזה בלתי נסבל".