בנימין נתניהו: "ישראל יכולה להפוך לנמר הישראלי"; המשך הרפורמות והצמיחה הכלכלית חיוני לגורלה של ישראל

במושב אותו הנחה מגיש הטלוויזיה המיתולוגי חיים יבין, התבקשו הפוליטיקאים הבכירים להתייחס לשלוש נקודות הנוגעות לחזון בנוגע לעתידה של ישראל: המרחב הגלובלי, המרחב היהודי וחזון לחברה הישראלית.



אהוד ברק, ראשון הדוברים (שהיו מסודרים על פי סדר אלפביתי), פתח באמירה: "אין עתיד אלא לעם המכיר את עברו". לאחר סקירת תולדות ישראל, ציין כי מכל קורותיה של המדינה הרגע שנחקק יותר מכל בזכרונו הוא הרגע בו זכה להכיר את רוני, טייסת ה-F16 מקיבוץ לוחמי הגטאות, שהחדירה להכרתו את הדרך הארוכה שעשה העם היהודי מהשואה ועד היום. "רוני עושה סיבובי חבית ב-30 אלף רגל מעל קיבוץ לוחמי הגטאות, שהוקם לזכר אלה שלחמו בשואה", ציין ברק בהתרגשות.



למרות שקרא לשלום בנאומו, בחר ברק ללגלג על אלה הקוראים למשא ומתן מיידי לשלום עם הפלשתינאים: "מירושלים יצאה האמירה כי גר זאב עם כבש, למעשה בפרקטיקה מחליפים את הכבש כל כמה ימים", אמר ברק.



ציפי לבני ציינה בנאומה את הצורך של ישראל בחוקה והדגישה כי כיוון שישראל רואה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, עליה לקחת בחשבון כי עליה לוותר על חלקים מארץ ישראל. עם זאת ציינה לבני, כמו ברק לפניה, כי ויתור על שטחים אינו יכול לבוא לפני שינויים בעמדה הפלשתינאית.



"קביעת גבול ברור היא דבר חשוב אבל לא מספיק; לפני שאנחנו משרטטים גבול, אנחנו צריכים להחליט מה יש בצד השני. הפלשתינאים יוכלו לחגוג יום עצמאות באותו יום בו תימחק המילה 'נכבה' מהלקסיקון שלהם", אמרה ליבני.



את נאומו בחר נתניהו להתחיל דווקא בנושא הכלכלי. לטענתו, ישראל יכולה להפוך לנמר הישראלי - כדוגמת הנמר הקלטי, שהוא כינויה של כלכלת אירלנד, שצמחה במהירות מאמצע שנות התשעים ועד היום.



"ישראל יכולה ליהנות מצמיחה של 8%-6% בשנה בעשור הקרוב", הדגיש נתניהו וציין את חשיבות הרפורמות שהוביל בתקופתו כשר אוצר - שהביאו, לטענתו, לצמיחה ממנה נהנתה בשנים האחרונות ישראל.



כל שלושת הדוברים בחרו לציין בנאומיהם את החינוך ככלי המרכזי לצמיחתה ולשגשוגה של ישראל. כשביקש חיים יבין מכל אחד מהדוברים משפט לסיכום, אמר ברק כי "חינוך, חינוך וחינוך" הם הכלים לצמיחתה של החברה הישראלית.