בוחרים להיות עבדים: וורקוהוליקים בהיי-טק

את המונולוג הקשה הזה לא נושא מכור לסמים, אלא איש היי-טק מוכר שמדבר על התמכרותו לעבודה קשה, למשימות ולאתגרים חדשים. אביב צידון - הבעלים והיו"ר של חברת BVR המייצרת מערכות סימולציה ואימון צבאיות - מגדיר עצמו כמי שהיה וורקוהוליק ("לא במובן הקליני") בעברו, עד שהעביר את עצמו תהליך של גמילה. "בשנת 1987 התחלתי בתהליך של הקמת חברות. ב 1998 1999 הגעתי למצב שהיו לי שמונה חברות, ארבע מתוכן ציבוריות", הוא משחזר. "זה היה מאוד תובעני. עבדתי גם מול מזרח אסיה וגם מול ארה"ב, וכך מצאתי את עצמי עובד מסביב לשעון. זו היתה תקופה של 'היי', של אדרנלין גבוה. היתה לי תחושה מאוד טובה באותו זמן, וזה חלק מהבעיה".



לפני כשמונה שנים החליט צידון לעשות שינוי. הוא ידע כי אם הוא רוצה למנוע מעצמו להיסחף שוב לקצבי עבודה מטורפים, עליו להתנתק באופן מוחלט. "באנלוגיה לאלכוהוליסטים - מי שמכור לא יכול להגביל את עצמו לשתי כוסיות ביום. ההתמכרות תצמח מהר מאוד חזרה. כך גם אני החלטתי להפסיק בצורה חדה. מכרתי את כל האחזקות שלי. גזרתי על עצמי פרישה מוקדמת. כשחזרתי כמה שנים מאוחר יותר - זה היה במגבלות שהצבתי לעצמי מראש".



"ברגע שאתה עולה על הרכבת, קשה מאוד לרדת ממנה", אומר שמואל מרחב, מנכ"ל מרחב אפשרויות בע"מ, המתמחה בליווי של מנכ"לים והנהלות. לדבריו, מנהלים בראשית דרכם מגלים שככל שהם מתקדמים בסולם הניהול נדרשת מהם יותר ויותר עבודה. "בתור מי שכבר נמצאים בארגון אני לא חושב שהם מופתעים, אבל הם לא תמיד מבינים מראש מה המשמעות של דפוס העבודה הזאת", הוא אומר, "לאחר שמישהו נכנס למסלול של התפתחות כמנהל, קשה לו מאוד להפסיק. מה האלטרנטיווה? לוותר על רמת החיים? על המעמד? נדיר מאוד לראות אנשים שעושים את זה". גם מרחב משווה את העבודה לסם: "בדומה למה שאומרים על מכורים - 'ככל שאתה יותר נכנס לזה, זה רק מחמיר'".



המומחים בתחום מדגישים כי יש להבחין בין שתי תופעות המתוארות על ידי המלה וורקוהוליזם. השימוש הרווח במלה מתייחס בדרך כלל לאנשים שעובדים שעות ארוכות, לעתים בלילות ובסופי שבוע, ונמצאים בקשר רציף עם המשרד. עם זאת, ד"ר חדווה בראונשטיין-ברקוביץ, מרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ויועצת לתכנון קריירה, טוענת כי לא כל מי שעובד שעות ארוכות הוא אכן מכור של ממש.



הכתבה המלאה תתפרסם מחר ב-TheMarkerWeek