משה תאומים: "50 מ' ד' לא יספיקו לעקור האנטישמיות"; טובי המומחים אובדי עצות לנוכח דימוי ישראל

בבוקר היום השלישי לוועידת הנשיא, התקיים פאנל בנושא תדמיתו של העם היהודי. בין משתתפי הפאנל: מוריס לוי מנכ"ל ויו"ר ענק הפרסום פובליסיס, סטנלי גרינברג ששימש יועץ הבחירות של ברק וקלינטון, אייב פוקסמן יו"ר הליגה נגד השמצה ומשה תאומים יו"ר חברת הפרסום גיתם BBDO.



"הסיבה לכך ששונאים אותנו היא שאנחנו מצליחים כיצד אנחנו יכולים להלחם בכך. להפסיק להיות מצליחים?"



כראש הליגה נגד השמצה, לאייב פוקסמן יש הרבה ניסיון עם התפיסות היותר שליליות של המותג יהודי. "זה לא משנה מה שאנחנו עושים איך שאנחנו פועלים, העניין של התדמית והדימוי לא קשור לכמה אנחנו טובים, או צודקים", הוא טוען בכאב. לטענותיו של פוקסמן התייחס מאוחר יותר בעקיפין איש הפרסום משה תאומים שאמר: "כמו האנשים האחרים מתחום זה בפאנל, אני חושב כי אין קשר הכרחי בין הדימויים למציאות, עולם הדימויים התדמיות והמותגים מנסה לנהל אחרי הכל את הפער בין התדמית למציאות".



בניגוד לפוקסמן, מאמין גרינברג שהעם היהודי יכול להעזר ביחסי ציבור טובים יותר. לגרינברג ניסיון כאחד מהקמפיינרים והספינולוגים הגדולים בעולם, ואחרי שהצליח להוביל לבחירתם של אהוד ברק וביל קלינטון, הוא מקדיש כיום חלק ניכר מזמנו ל"פרויקט הישראלי", ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לשפר את דעת הקהל על ישראל על ידי מתן אינפורמציה לציבור ואנשי ציבור במדינות מערביות. הוא לא רק חושב שאפשר לעשות משהו הוא חושב שמוכרחים, ואף עושה.



"יש מעט מאוד עמים שאוהבים את ישראל", פתח גרינברג ועבר לסקירה מקיפה על מצבה של ישראל בעיניו של האזרח המערבי. "גילינו כי שאנחנו מספקים אינפורמציה התפיסות של אנשים על ישראל משתפרות, הם תופסים את ישראל כמדינה מתונה יותר, וכבעלת ברית". "לאור זאת", הוא מוסיף, "מצבנו בארה"ב בה רוב האוכלוסייה רואה בישראל מדינה מתונה טוב הרבה יותר מבצרפת בא מאמין 65% מהציבור בקיצוניותינו".



"גילינו שברגע שנותנים לאנשים אינפורמציה, אפשר לשנות את תפיסותיהם, הם התחילו לראות את ישראל כמדינה מתונה", אמר גרינברג. וכמו כהוכחה לדבריו באו דבריה של לינדה לינגלי, המושלת הראשונה של מדינת הוואי שהשתתפה אף היא בפאנל.



אלוהה! פתחה לינגלי, "בפעם הראשונה שביקרתי בישראל בשנת 2004 וגיליתי כמה היא שונה מהתדמית שלה הבנתי שהיא חייבת יחצ"נים". המושלת הדגישה את חשיבות המפגש הבלתי אמצעי עם ישראל ואנשיה. כפרויקט לשיפור תדמית, היא המליצה להביא לארץ נוער לא יהודי, מפגש עם ישראל כמו זה שהיא עברה, היא מאמינה, יכול לשנות אותם כפי ששינה אותה.



רות ירון, דוברת צה"ל במיל. ומנחת הפאנל נעלה אותו בשאלה פרובוקטיווית: "איך ניתן לנצל תקציב של 50 מיליון דולר בצורה הטובה ביותר?". נראה כי איש מהדוברים לא האמין כי ניתן באמת לשנות את המציאות בסכום זה. ומלבד לינגלי שהציעה לממן בסכום זה את הבאתו של נוער לא יהודי לארץ, ציינו שאר הדוברים כי סכום כסף שכזה לא יוכל לשנות את תדמיתה של ישראל.



גרינברג הציע להפנות את הסכום למחקר נוסף. לוי ציין כי דבר לא יוכל לעקור את האנטישמיות מהשורש. אך המקורי מכולם היה תאומים שסיכם בתשובה מפותלת: "50 מיליון דולר לא יספיקו. צריכים לקחת את ה-50 מיליון דולר ולתת אותם לשמעון פרס שיהפוך אותם ל-5 מיליארד דולר, אם זה אפשר לעשות משהו, ואז נצטרך לשבת ולחשוב על פיתרון יצירתי, מאוד יצירתי".