קיצוץ של 90% בהשקעות הון סיכון תאגידי

מאת עודד חרמוני

עם תחילת המשבר בענף הטכנולוגיה היו שציפו כי קרנות ההון התאגידיות יתפסו את מקומן של קרנות ההון סיכון הפרטיות ויובילו את ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. ואולם בכנס קרנות תאגידיות שערכה השבוע חברת דולב ואברמוביץ בתל אביב, התברר כי גם קרנות אלה צימצמו את היקף פעילותן.

על פי ההערכות, בהשוואה לשנת השיא שלהן, 2000, בה הגיע היקף ההשקעות הישירות ל-15 מיליארד דולר, קיצצו השנה הקרנות התאגידיות עד כ-90% מהשקעותיהן.

קיימים שני סוגים של קרנות תאגידיות (CVC): הראשון - קרן הון סיכון שהתאגיד הוא המשקיע העיקרי או היחיד בה. לקרן הון מוגבל ואורך חיים של 7-10 שנים. בראש ובראשונה מחויבת הקרן לביצועים פיננסיים, וכן למציאת טכנולוגיות שיסייעו לקידום התאגיד; השני - קרן שהיא זרוע ההשקעה של התאגיד עצמו, וממומנת מתקציבו השוטף. קרנות אלה מנסות בדרך כלל לאתר השקעות שיכולות לתרום באופן ישיר לאינטרסים של התאגיד.

סגן נשיא קונצרן פיליפס להשקעות ופיתוח עסקי, רנה סבלסברג, העריך בכנס כי פיליפס יקטין את היקף השקעותיו השנה ב-40% לעומת 2000. בדומה לתאגידים גדולים אחרים, ספג פיליפס הפסדים לא מעטים השנה. אתמול דיווח פיליפס על הפסדים של 725 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה. נציגי תאגידים נוספים כמו קונקסנט, דיווחו באירוע על עצירה כמעט מוחלטת של ההשקעות.

למרות דיווחים אלה, ניכר כי התאגידים מנצלים את מעמדם החדש. "כשחלון ההנפקות סגור, הקרנות התאגידיות הן אלה ששולטות, בזכות האפשרות של התאגידים לבצע רכישות ומיזוגים", אמר סבלסברג. "כתאגיד אנו יכולים להציע לחברות הסטארט-אפ יותר, כולל שיתופי פעולה שיביאו אותן מהר יותר לשוק. בכך יעלו החברות את ערכן ויניבו רווחים". סבלסברג העריך כי בתקופה זו יתהדק הקשר בין חברות הסטארט-אפ לתאגידים, "למרות החשש שיש לחברות האלה מחשיפת הטכנולוגיה לתאגידים, חשיפה שיכולה לסכנן בהמשך".

מי שצפויות להיפגע מכך הן קרנות ההון סיכון הקלאסיות. נציגי הקרנות התאגידיות שהשתתפו באירוע אמרו כי הן מעדיפות לבצע השקעות ישירות, שלא באמצעות קרנות הון סיכון חיצוניות. ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ואחראי על השקעות בחברת ברודקום (שרכשה את ויז'נטק) ולשעבר מנהל בחברת ההשקעות ארגוקווסט, הסביר כי פחת הצורך להשקיע באמצעות קרנות הון סיכון או להיעזר בהן כדי ליהנות מחשיפה רחבה יותר.

נציגיהם של שני תאגידי ענק, פיליפס ואינטל , חיזקו את דבריו בכנס וציינו כי עיקר המאמץ מרוכז כיום בהשקעה ישירה של התאגידים בחברות.

בתעשייה הישראלית הועלה בחודשים האחרונים חשש כי עקב המשבר הכלכלי-ביטחוני, קרנות תאגידיות יימנעו מלהשקיע בישראל. בכנס הציגו הקרנות התאגידות הפעילות בישראל חזית אחידה לגבי היחס שלהן להשקעה בשוק המקומי; "יש פה את האנשים ואת הטכנולוגיה", אמר ג'וליין נגוין, מנהל קרן ההון סיכון החדשה של אפלייד מטיריאלס הפועלת בישראל ובארה"ב.

סבלסברג מפיליפס - ששליש מכוח האדם של חטיבת ההשקעות שלו נמצא בישראל ואשר בשנה האחרונה רכש את חברת הסטארט-אפ הישראלית ויאון ואת חטיבת הציוד הרפואי בישראל של חברת מרקוני - תומך בכך: "אני לא מתייחס להשקעות באופן גיאוגרפי, אך ללא ספק בישראל יש טכנולוגיה וכוח אדם בארבעה מתוך חמשת התחומים העיקריים שמעניינים אותנו, כמו אחסון, תקשורת ומסכים".

ד"ר מרקל מברודקום הוסיף כי בעקבות רכישת ויז'נטק השנה, התאגיד מתכוון להגביר את נוכחותו בישראל. שלמה קיין, מנהל אינטל קפיטל בישראל, גוף ההשקעות התאגידי הפעיל ביותר בשוק המקומי, אמר כי השנה תירשם ירידה בהיקפי ההשקעות של אינטל בעולם, אך הדבר יתבטא בעיקר בארה"ב; בישראל קיימת עדיין פעילות עניפה ומתחילת השנה בוצעו השקעות רבות.