המזרחי-טפחות נגד הקונצנזוס: במצב של אינפלציה והאטה, העלאת הריבית תחריף את המצב ותחליש את השקל

מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק המזרחי-טפחות, רונן מנחם דווקא סבור כי לא מדובר במהלך מחוייב המציאות. מנחם מסביר כי העלאת ריבית נוטה להתרחש כאשר יש התגברות בצמיחה הכלכלית (שעלולה להוביל ללחץ אינפלציוני) או במצב של עליית מחירים חזקה בשל עלייה במחירי הסחורות בעולם או בשל עלייה בביקושים - שהוא המצב הנוכחי.



מדובר במצב הנקרא סטגפלציה: עליית מחירים המשולבת בהאטה כלכלית. במצב שכזה, בנק ישראל נמצא בבעיה, שכן העלאת ריבית תפתור את בעיית האינפלציה אבל תחריף את ההאטה. מן הצד השני, על בנק ישראל לחתור למצב בו האינפלציה תסתכם ב-1%-3% (היעד הממשלתי), אחרת תישחק מאוד אמינותו ואמינות זה הנכס היקר ביותר לכל בנק מרכזי.



מנחם מסביר כי משקים הנמצאים בסיכון להיכנס לסטגפלציה, אינם אהודים על המשקיעים הזרים. "אם זה הרושם שייווצר אצלם, הם עלולים להוציא את כספיהם מהמשק ולחפש חלופות אחרות, אטרקטיוויות יותר, בקרב המשקים המתעוררים", כותב מנחם. "משקים כאלה הם רוסיה, בראזיל, סין, טורקיה, מכסיקו, מדינות במזרח התיכון ובמזרח אירופה ועוד. משקים אלו אמנם חווים גם הם אינפלציה גבוהה, אך רובם מציגים, מולה, צמיחה כלכלית מהירה".



אי לכך, סבור מנחם כי העלאת ריבית עשויה להתפש ככזו שמתקשה להתמודד עם האינפלציה ואף מחלישה את הצמיחה ולכן היא עשויה להביא לעלייה בשער הדולר מול השקל. הסיבה לכך היא שהזרים עלולים למכור שקלים ולרכוש דולרים כדי להוציא את הונם מישראל.



מנגד, סבור מנחם כי גם הורדת הריבית לא תביא להתחזקות המיוחלת של הדולר שכן זו תגרום לרווחי הון על מחזיקי איגרות החוב ואלה ירכשו עוד שקלים כדי לקנות אגרות נוספות. "כתוצאה, יהיה דווקא ייסוף בשקל, לא פיחות בערך השקלי. זאת, חרף הורדת הריבית ואולי אף בגללה", כותב מנחם. לראיה, הוא מציג את נתוני השנה שעברה בה היו שבועות ארוכים בהם היתה ריבית בנק ישראל בסימן ירידה (הריבית ירדה בעקביות מ-5.25% ל-3.50%), בעוד השקל תוסף מול הדולר בשיעורים גבוהים.



"הסביבה מסובכת והתוצאות לפעולות שבנק ישראל יבחר לעשות (או לא לעשות) תהיינה השלכות כבדות", מסכם מנחם. "אין ספק, החלטה לא פשוטה".