האם הצירוף של סרטים מטיפים ואקלים מתחמם יניב בועה במקום הצלחה? הערכות השווי של מניות ירוקות מעוררות זכרונות מתקופת הדוט.קום, אולם המגזר עדיין לא הוליד שמות ידועים לכל. בענף עוד לא פועלות המקבילות הידידותיות לסביבה של נטסקייפ ואי-ביי, שהן מניות מהסוג שכל חובב השקעות חייב שיהיו לו בתיק.
המשקיעים במניות איכות הסביבה הוריקו מבחילה השנה. מדד Impax ET50 - הכולל את מניות חברות איכות הסביבה המובילות - הגיע לשיא של 286 נקודות בסוף 2007, ואז צנח כמעט ברבע בינואר; גם לאחר שהתאושש, הוא עדיין נמוך ב-10% מרמתו בסוף 2007.
למעשה, אם הארועים בתעשיית איכות הסביבה אכן חוזרים על אלה של סוף שנות ה-90, האנלוגיה הטובה ביותר להם היא מניות הטלקום, ולא מניות הדוט.קום. רוב החברות הירוקות מבוססות על הרבה יותר מכמה חנונים ואתר אינטרנט.
כפי שחברות הטלקום השקיעו מיליארדי דולרים בהנחת רשתות סיבים אופטיים, חברות איכות הסביבה דורשות כמות גדולה של הון - לבניית חוות רוח או תחנות כוח מבוססות על כוח הגדלים - וכן את הסבלנות הנדרשת להשקיע בטכנולוגיות חדשות, כמו אתנול צלולוזי ופאנלים סולאריים מבוססי שכבות דקות.
משמעות הדבר היא שמניות הענף צפויות להיות תנודתיות מאוד. התשואות נתונות באי ודאות גבוהה, מכיוון שהרווחים הגדולים יגיעו, אם בכלל, בעוד הרבה שנים, ופריצות דרך טכנולוגיות או שינויים במדיניות הממשלה ישפיעו רבות על הערכות השווי של החברות.
לפני שנתיים, לדוגמה, חברות הדלק הביולוגי היו מבוקשות מאוד כהשקעה, לאחר שממשל בוש קרא לפתח אנרגיות חלופיות כדי להתנתק מהתלות בנפט, וסיפק סובסידיות להפקת אתנול. ואולם, הספקות לגבי הידידותיות לסביבה של דלק ביולוגי, לצד השפעותיו השליליות על מחירי המזון, שחקו את ההתלהבות של המשקיעים מתחום זה. עתה תולים רבים את תקוותיהם ב"דור השני" של דלק ביולוגי, שיופק מגידולים שלא מיועדים למזון באדמות בור, אולם טכנולוגיה זו רחוקה מלהיות מפותחת דיה.
החלוצים יפשטו רגל
לריבוי הפתרונות יש צדדים חיוביים ושליליים. כשטכנולוגיה אחת מתגלה כלקויה, יש תמיד אחרת שתחליף אותה. בשנה שעברה, רוב הפעילות היתה בתחום הסולארי; מניות פירסט סולאר, חברה ציבורית שמאחוריה עומדת משפחת וולטון, בעלת וול-מארט, עלו בכמעט 800%. כשהמניות הסולאריות נפלו משיאן, ההתלהבות עברה לתחום הרוח: איברדרולה רונווייבל, חברה בת של חברת החשמל הספרדית, גייסה 4.5 מיליארד יורו בהנפקה בסוף השנה.
הסכנה היא שמשקיעים יבזבזו כסף רב ברדיפה אחר טכנולוגיות שמתגלות, בטווח הארוך, כיקרות מדי או בלתי מעשיות. עבור כל משקיף שחושב שהתשובה נמצאת באנרגיה מתחדשת, יש אחר שמאמין בלכידת פחמן. כפי שאמר ברוס ג'נקין-ג'ונס, מנהל השקעות בחברת הפיננסים הסביבתית אימפקס: "המפתח בתחום הזה הוא לא להתלהב מדי משום דבר".
כדי להימנע מהתקף לב, יש משקיעים המעדיפים להשקיע בעסקים קצת יותר פרוזאיים, כמו ייעול השימוש באנרגיה. ואולם, מניות אלה נפגעו בחודשים האחרונים בגלל הקשר שלהן לתעשיית הבנייה המדשדשת; בתים חדשים מכילים הרבה יותר בידוד, אולם מספר הבתים הנמצאים בבנייה נמוך כעת.
דוגמא זו מגלמת את הבעיה כולה: בחירת המניות הכדאיות להשקעה בתעשיית איכות הסביבה היא קשה להחריד. הסיכויים הם שרוב החלוצים יפשטו רגל, וגל שני או שלישי של חברות יקצור את הרווחים.
חברת ג'נריישן, שבראשה עומד גור, מנסה להתבונן רחוק יותר: היא הצטרפה לחברת ההון סיכון קליינר פרקינס כדי לסייע לה לזהות את הכוכבים העולים. קולין לה דוק, ראש תחום המחקר בג'נריישן, הצביע על שלושה תחומי עניין: מדידה חכמה של משתמשים, המאפשרת לחברות החשמל לקבוע את התעריף בהתאם לשימוש בשעות שונות של היום; תחנות כוח סולאריות-תרמיות, המשתמשות במראות כדי לחמם מים; ושימוש בחומרים ביולוגיים שלא כדלק, למשל לצורך הפיכת עץ לפלסטיק.
כמובן, אף אחד לא יודע אם רעיונות אלה יצליחו יותר מהשאר. במה שנוגע להשקעה ירוקה, אין שחור ולבן. ייתכן שהתקווה הגדולה ביותר של התעשייה היא שמחיר הנפט יישאר גבוה למשך זמן רב. במקרה כזה מקורות האנרגיה החלופית יהיו כלכליים יותר, והמשקיעים יסכימו לשלשל כסף לכיס החברות המפתחות את הטכנולוגיות הדרושות. אולם בכל מקרה הם יזדקקו לעצבים חזקים ולסבלנות רבה.
אוניברסיטת תל אביב ו-TheMarker מארחים את אל גור בכנס אנרגיה מתחדשת
בהשקעות ירוקות אין שחור ולבן
אקונומיסט
16.5.2008 / 12:17