וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אבנר טלמור: "מדוע להשקיע מיליוני שקלים בטיהור, כשהפתרון מצוי מתחת לאף?"

רננה מור

18.5.2008 / 9:41

אבנר טלמון מצא דרך להפיק מוצרי קוסמטיקה מפסולת זיתים ■ משרד להגנת הסביבה לא ממהרים לאמץ את התגלית וממשיכים להשקיע במתקני טיהור ■ חברות זרות דווקא מתעניינות בפיתוח החדשני ■ טלמון: הפוטנציאל הכלכלי של מיחזור פסולת הזיתים העולמית מוערך בכמי



ממטעי הזיתים של אבנר טלמון בקצרין נשקף נוף עוצר נשימה - הכנרת פרושה למרגלותיהם והרי הגולן מתנשאים מעליהם במלוא הדרם. אלא שזה כמה חודשים, טלמון מתקשה ליהנות מן היופי שסובב אותו, ומטייל בין עצי הזית שלו כשהוא חסר מנוחה.



לפני כארבע שנים הוא הקים כיזם עצמאי בית בד בצפון רמת הגולן וגילה כי לתהליך ייצור שמן הזית, שנתפש כמוצר טבעי וידידותי לסביבה, נלווים תוצרי לוואי מזהמים ביותר.







בעקבות זאת, החליט טלמון למצוא פתרון לבעיה המטרידה - ולמרבה הפתעתו, נתקל באטימות מצד הממשל. "השקעתי מכספי מיליוני שקלים במיזם, מבלי לבקש כל תמיכה או מענק מהמדינה", הוא אומר, "הפתרון שאני מציע יביא למהפכה ירוקה בתחום בתי הבד, ויכול לחסוך למדינה מאות אלפי שקלים, אבל כמה פקידים שלא טרחו כלל לבדוק את משמעות הנושא, מחבלים בתהליך".



מדובר בבעיה אקולוגית מוכרת: מי העקר, שמופרדים משמן הזית בתהליך הייצור, מכילים חומר שמשמיד את כל הצמחייה שצומחת סביב המטעים ומזהם את מקורות המים. טלמון, שנטע במו ידיו את חורשות הזיתים והקים בית הבד ומרכז מבקרים, החליט שלא להיכנע לרוע הגזירה והקים מיזם חדש בעלות של 5 מיליון שקל שמטרתו להפוך מי העקר מקללה לברכה: יחד עם הכימאי ד"ר גרגורי פיפקו הוא יסד מעבדה שנועדה לפתח מוצרי קוסמטיקה מפרי הזית, באמצעות שימוש במי העקר והגפת (מה שנותר מהזית לאחר הכבישה).



המחקר שביצעו השניים ארך כשלוש שנים והניב כמה מוצרים טבעיים לחלוטין שנרשמו כפטנט, כמו מי פנים וגוף ותכשיר פילינג גרגירים. תכשירים נוספים שמיוצרים ממי העקר והגפת הם חומץ זיתים לאכילה ואפילו חומר ניקוי כללי.



טלמון היה משוכנע כי המיזם המהפכני שהגה - הפיכת החומרים מבעיה אקולוגית למוצר נדרש - תספק לו תמיכה ושיתוף פעולה מצד המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, לדבריו, הוא זכה בעיקר לתגובות של חוסר אמון והתעלמות. הדבר מקומם מאוד בעיניו, בפרט לאור העובדה שבכל שנה מוזרמים ברחבי ישראל, בעיקר באזור הצפון בו ממוקמים מרבית בתי הבד, בין 50 ל-100 טונות של מי עקר.







"כששמעתי על כוונת המשרד להגנת הסביבה להקים מתקנים לטיהור חלקי של השפכים ולהקצות לכך תקציב שכולל 1.5 מיליון שקל עבור עשרה בתי בד, פניתי למשרד והצגתי בפניו את המוצרים", מספר טלמון. "הצעתי שבמקום להקים את המתקנים שיעילותם חלקית, אקבל באופן אישי מענק להרחבת קו הייצור של המוצרים הירוקים. כיום, הרי, אני משתמש בכל פסולת הזיתים של בית הבד שלי, אך ככל שיותר מוצרים ממוחזרים יימכרו, כך אוכל להשתמש בפסולת של בתי בד נוספים, ולא יהיה צורך במתקני הטיהור".



אנשי המשרד להגנת הסביבה אמנם לא קיבלו את הצעתו של טלמון, אך הודו כי ידוע להם שבית הבד שהוא מפעיל, ממחזר את הפסולת של עצמו, וכי "המשרד העדיף לתמוך בעדיפות ראשונה באזור המעיינות כברי וזיו, ובמידה שהפיילוט המדובר יצליח, בכוונת המשרד להרחיבו בשנים הבאות". טלמון התרעם כשנוכח בתגובת המשרד. "העובדה שלא הגשתי בקשה לתמיכות ומענקים והיוזמה שלי עצמאית לחלוטין, היא בעוכרי", הוא אומר בזעם. "במשרד אפילו לא טרחו לבדוק את המוצרים שלי. מדוע להשקיע מיליוני שקלים בטיהור, כשהפתרון מצוי מתחת לאף?"



למרות זאת, טלמון ממשיך להוביל את הפרויקט הירוק בדרכו שלו: הוא מעדיף לעבוד לבד וכראות עיניו, ואולי זו גם הסיבה שגורמים ממשלתיים נמנעים מלשתף עמו פעולה.



בחו"ל דווקא מתעניינים



בניגוד לסקפטיות הישראלית, הרי שדווקא בחו"ל ניכרת התעניינות גדולה בפיתוח של טלמון. הוא מספר כי ב-2007 קיבל פנייה מפתיעה מהמועצה לטיפול בשפכי זית של סוריה, ירדן ולבנון, שביקשה כי ישתף אותם בפתרון שפיתח. בשנה האחרונה, אף הביעו התעניינות בפיתוח מדינות נוספות, בהן אוסטרליה ואיטליה. לדבריו, הפוטנציאל הכלכלי של מיחזור פסולת הזיתים העולמית מוערך בכמיליארד דולר, אך הוא מתעקש להתחיל בישראל. "ברור שרוב השוק מצוי מחוץ לישראל, אבל את כל הדרך הזו עשיתי מתוך אהבת ישראל", הוא אומר, "זה ממש אבסורד שדווקא למדינה שלי לא אוכל להועיל".



טלמון, יזם סדרתי שעסק בעברו בתחומים נוספים וציוני גאה, כואב את ההתנהלות הקשה מול הבירוקרטיה הישראלית. חרף גילו (57), טלמון ממשיך להתייצב לשירות מילואים כסמח"ט בצנחנים, ואת ביתו בצפון הקים לאחר שהתגורר במשך שנים ברמת אביב, כיוון שלדבריו: "תמיד חלמתי להיות חלק מהמשך ההתיישבות היהודית בגולן". גם הבחירה של טלמון להתיישב בקצרין אינה מקרית: "חפירות ארכיאולוגיות מעידות על כך שהגולן היה בית הבד היהודי של המזרח התיכון", הוא מציין, "העובדה שאני תורם להמשך המסורת הזו, ריגשה אותי מאוד".



מהמשרד להגנת הסביבה מוסרים בתגובה: "אבנר טלמון ביקש תמיכה לשיווק המוצרים הירוקים שלו, ותשובתנו היתה שהמשרד לא מממן שיווק אלא מממן תשתית. כמו כן, הוצע לו לבנות ולערוך תוכנית והצעה תקציבית שתכלול אפשרויות ליישום הפטנט שלו בכמה בתי בד, והמשרד ישקול לחיוב לממן פרויקטים מסוג זה. בכל העולם מתלבטים בדרך הנכונה למציאת הפתרון האופטימלי לפסולת בתי בד, וגם משרדנו מחפש כל פתרון סביבתי שיכול לסייע בעניין, כמו הפתרון של מר אבנר טלמון".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully