מבוכה בקרב עמיתי קופות הגמל

"אני לא נוגע יותר בקופות גמל". את המשפט הזה שמעתי בחודש האחרון מחוסכים רבים. התיקון בחוק - תיקון 3 - שהפך את מכשירי החיסכון הפנסיוני לקצבתיים החל להגיע לתודעת החוסכים לפני כחודשיים. מאז, מדווחים יועצים ומשווקים, חוסכים רבים מחליטים לוותר על ההפקדות לקופת הגמל. נתוני משרד האוצר עדיין לא משקפים את הלך הרוח של המשווקים. בענף הגמל - שהחיסכון בו הוא לטווח ארוך - השינויים מתרחשים לאט. ייתכן שנראה את השינויים בנתונים הרשמיים רק בעוד כמה חודשים. עצירת ההפקדות לא נובעת מהיות התיקון טוב או רע לחוסך, אלא מאי-ודאות.

כל משקיע רוצה ודאות. זה כלל בסיסי בהשקעה ובחיסכון. חוסך שמתחיל לשאול שאלות כמו: "איך בדיוק יינתן לי הכסף בעתיד?" או "אם יקרה לי משהו - האם שארי יוכלו לקבל את הכסף שחסכתי?", פשוט יימנע מחיסכון במכשיר שאין לו ודאות לגביו.
הצרה עם תיקון 3 היא שכרגע אין תשובות ברורות לשאלות האלה. התיקון עבר בשקט יחסי, ומבול השאלות הגיע רק כעת. על פי שאלות העמיתים נראה שנותרו בתיקון עוד חורים רבים.

עניין המיסוי, למשל, הותווה על ידי האוצר, אך הוא עדיין לא סגור. עדיין אין בשוק קופות משלמות קצבה שהן לא קרנות פנסיה. גם לא ברור עדיין איך ייקבעו מקדמי הקצבה, שמהם נגזרים תשלומי הקצבה החודשיים. עניין הכיסויים הביטוחיים בקופות הגמל נמצא עדיין בשלבי הסדרה. כנראה שאין יכולת להוריש את הכסף שהופנה לקצבה, אלא אם האוצר יקבע אחרת. חוסר הוודאות הזה לא בריא לחוסך, והוא לא בריא גם למדינה, שמעוניינת לעודד חיסכון פנסיוני.

מבול השאלות שהגיעו מענף קופות הגמל גרם לפני כמה שבועות לאוצר לפרסם רשימה ארוכה של הבהרות לתיקון 3. ואולם למרות זאת, העמיתים לא יודעים לענות על שאלות בסיסיות. ובאין תשובות ברורות - הם מצביעים ברגליים. עבור העצמאים שאינם חוסכים בקרן פנסיה המבוכה גדולה במיוחד. לאורך השנים קופות הגמל היו מכשיר החיסכון העיקרי שלהם לקראת פרישה. העצמאים נוהגים להפקיד בקופות הגמל בסוף השנה. החשש הוא שבסוף השנה הנוכחית נגלה שבניגוד למגמה שאותה מוביל האוצר, הם דווקא יקטינו את ההפרשות לחיסכון הפנסיוני במקום להגדילן.