נשמע הזוי? החוקרים נאליני אמבדי וניקולאס רול מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טאפטס (Tufts) האמריקאית פירסמו באחרונה מאמר בכתב העת היוקרתי Psychological Science, שבו הם מתארים תוצאות מחקר מעניין שאותו ביצעו. החוקרים הכינו תמונות של מנכ"לי 25 חברות שעמדו במקומות הראשונים ברשימת ה-Fortune 1,000 (רשימת אלף החברות הגדולות הנסחרות בבורסה האמריקאית ב-2005). בד בבד הוכנו תמונותיהם של 25 המנכ"לים של החברות שתפסו את המקומות האחרונים ברשימה.
באופן מקרי לחלוטין היו כל המנכ"לים גברים לבנים בני אותו גיל בערך, מה שסייע לתקפות התוצאות. 50 התמונות היו באותו גודל בדיוק, ובעלות רקע זהה. בשלב השני נבדקו תוצאותיהן העסקיות של 50 החברות ב-2004 (שנה לפני התוצאות שנבדקו במחקר) וכן ב-2006. התוצאות התקבלו מדו"חותיהן הכספיים כפי שפורסמו ברבים. עכשיו, כשהכל היה מוכן, הוזמנו 100 סטודנטים, בגיל 18-22, להעיף מבט של כמה שניות בכל תמונה.
המחצית השנייה של הנשאלים היו צריכים לדרג את יכולותיו העסקיות של המנכ"ל שבו הביטו, על פי סולם של 1-7, מכישלון להצלחה.מחצית הנשאלים השנייה התבקשה לדרג הצלחה על פי חמש תכונות של המצולם: אמינות, חביבות, יכולת ביצוע, דומיננטיות ומראה פנים בוגר. שלושה נשאלים שזיהו את פני המנכ"לים נפסלו ונופו.
התוצאות היו מפתיעות: נמצא מתאם גבוה בין הערכות הסטודנטים לבין הצלחותיה העסקיות המוכחות של החברה, או במלים אחרות: לרוב הצליחו הסטודנטים לקבוע - על פי מבט בתמונה דוממת של המנכ"ל - אם הוא אכן מנכ"ל מצליח.
"התוצאות מוכיחות שצופה תמים יכול להיות מדויק הרבה יותר מאנליסטים, מומחי שוק או אנשי מקצוע", קובעים אמבדי ורול. האקונומיסט, שכתב על תוצאות הסקר החדש, הוסיף כי "ייתכן שכדאי לאנליסטים להביא בחשבון עוד נתון לפני שהם רושמים המלצה - מראה פניו של המנכ"ל".
נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר: 50 הסטודנטים שהתבקשו לדרג את רמת ההצלחה על פי תכונות, השתמשו בעיקר בשלוש מתוך החמש: יכולת ביצוע, דומיננטיות ומראה פנים בוגר. אמינות וחביבות דווקא לא קושרו להצלחה.
מהפכנות בערבון מוגבל
האם מדובר במחקר מהפכני? על פי אמבדי, חוקרת בעלת שם שלמדה, לימדה וחקרה שנים ארוכות באוניברסיטת הרווארד, עד עתה לא נמצא כל קשר מחקרי בין אישיותו של המנכ"ל לביצועי החברה, על אף שניתן להניח שלכריזמה של זה שיושב בראש הפירמידה יש השפעה מכרעת.
"עם זאת, עשרות מחקרים כבר הוכיחו כי רושם ראשוני חיצוני הוא כלי רב השפעה לחיזוי סיכויי הצלחה בתהליכים כמו מערכת בחירות או במשך שנות הוראה", היא אומרת. "אלא שכל המחקרים שנערכו עשו זאת דרך בדיקה סובייקטיווית של הנשאל - בוחר שנותן את קולו לפוליטיקאי, או תלמיד שנותן ציון למורה. במחקר הזה נבדק הקשר בין נשאל סובייקטיווי ותוצר אובייקטיווי, קרי: תוצאות עסקיות חד-משמעיות".
האם תוצאות המחקר יכולות לשמש גם מעבר לתחום התיאורטי? פרופ' קובי גלזר מהפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב לא בטוח. "כדי להוכיח תקפות של הנתונים יש לחזור על המחקר כמה פעמים ולקבל אותו מתאם מובהק", אומר גלזר. "עד שזה לא יקרה, יהיה קשה להתייחס למחקר בודד".
בנוסף, אומר גלזר, נמצא אמנם מתאם בין מראה להצלחה, אבל לא נסיבתיות. לא ברור האם המראה הביא את ההצלחה, או ההצלחה גרמה למראה מסוים שנשקף מהתמונה. ערך אמיתי יביא מחקר שיוכיח אילו תכונות אישיות של מנהלים מנבאות הצלחה, מה הוא מכלול הכישורים שאם יהיו באמתחתו של המנכ"ל יסייעו לפירמה להצליח. לא מדובר במראה חיצוני, אלא במבנה אישיות. עד היום הנושא הזה לא פוצח".
האם ניתן להערכתך לחזור על המחקר הזה בישראל?
גלזר: "ישראל היא מקום קטן, ובניגוד לארה"ב, סביר להניח שרוב הנשאלים יידעו לזהות תמונות של מנהלים בכירים שמופיעות כל הזמן בעיתונים. אם החוקרים יראו תמונות של מנהלים אמריקאים, למשל, יגידו המקטרגים כי יש פה הטיה: הנשאל הישראלי לא בהכרח ידע 'לקרוא' את פניו של המנהל הלא-ישראלי, ולכן הנתונים לא תקפים. בארה"ב קל יותר לעשות מחקרים מסוג זה".
nihul@themarker.com
מחקר חדש: על פי מראה פניו של מנכ"ל אפשר לקבוע אם הוא מצליח בתפקידו או לא
טלי חרותי-סובר
19.5.2008 / 8:27