יחס היעילות הממוצע בחמשת הבנקים הגדולים השתפר בשנת 2007 בצל המכה במערכת הפיננסית בעולם

אלא שלא בכל הבנקים הצליחו לנצל את השיפור בפרמטרים הכלכליים, לשיפור בפעילות או להגברת היעילות. אחת הדרכים להעריך פעילות של בנק היא למדוד את יעילותו. במלים אחרות, לבחון כמה כסף הוציא על כל שקל הכנסה.



היעילות נמדדת באמצעות בדיקת היחס בין ההוצאות התפעוליות לסך ההכנסות. בצד ההכנסות נכללות ההכנסות התפעוליות, הנובעות בעיקר מעמלות, וההכנסות המימוניות, הנובעות מהמרווח בין הריבית שהבנק משלם ללקוחות על הפיקדונות לבין הריבית שהוא גובה מהם בגין האשראי שהוא מעניק להם.



יחס היעילות הממוצע בחמשת הבנקים הגדולים השתפר קלות ב-2007: 0.65 לעומת 0.66 ב-2006 (0.62 ב-2005).



הרווח המצרפי של חמשת הבנקים מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים גדל ב-3.9% ל-23.8 מיליארד שקל, וההכנסות התפעוליות והאחרות צמחו ב-5%, 700 מיליון שקל, ל-15 מיליארד שקל.



לגידול הזה היו אחראים בעיקר שלושה בנקים: לאומי דיסקונט והבינלאומי. הגידול קוזז על ידי ירידה של כ-2% בהכנסות התפעוליות של הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות.



הלקוחות שמתקוממים על גובה העמלות במערכת הבנקאות הישראלית, עשויים לגלות עניין בכך שהעמלות התפעוליות אחראיות בחמשת הבנקים ל-78%-87% מסך ההכנסות התפעוליות. הבינלאומי היה היחיד מבין החמישה להציג ירידה בשיעור העמלות התפעוליות מסך ההכנסות התפעוליות.



ההוצאות התפעוליות הסתכמו בחמשת הבנקים הגדולים ב-25 מיליארד שקל ב-2007 - עלייה של 1.4% בהשוואה ל-2006. הוצאות השכר וההוצאות נלוות - המרכיב העיקרי בסעיף הוצאות הבנקים - הסתכמו בכ-15 מיליארד שקל - 60% בממוצע מסך ההוצאות - ירידה של כ-2.3% בהשוואה ל-2006.



בבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי נרשמה עלייה בהוצאות; במזרחי טפחות ובלאומי נרשמה ירידה.



מספר העובדים בבנקים גדל ב-2,081 ב-2007, לכ-44.3 אלף עובדים; הוצאות השכר והנלוות לעובד בממוצע היו כ-338.7 אלף שקל - לעומת כ-364.9 אלף שקל בממוצע לעובד ב-2006 ובהשוואה לכ-333.8 אלף שקל בממוצע לעובד ב-2005 - אז הועסקו בבנקים כ-40 אלף עובדים. ההכנסה הממוצעת מעובד, או במלים אחרות התפוקה לעובד, הגיעה במערכת הבנקאות לכ-876 אלף שקל ב-2007.



פועלים - המשכנתאות פגעו ביעילות



יחס היעילות של בנק הפועלים נפגע ב-2007 בעיקר כתוצאה מההשקעה הכושלת באג"ח מגובות נכסים, אבל הושפע גם ממכירת בנק אוצר החייל ומהאיחוד, לראשונה, של בנק פוזיטיף שנרכש בטורקיה.



יחס היעילות של הפועלים עלה (כלומר, היעילות נפגעה) ל-0.65 - לעומת 0.59 ב-2006 ו-0.57 ב-2005. לולא ההפסד הקבוע של הבנק במכשירי ה-SIV, שהגיע ל-1.2 מיליארד שקל ופגע קשות ברווח שלו מהכנסות מימון - היה יחס היעילות של הפועלים נותר בלא שינוי בשוואה ל-2006 (0.59).



מספר העובדים בפועלים היה הגבוה במערכת והגיע לכ-13.6 אלף. מאז 2005 גדל מספר העובדים בבנק בכ-800; המשכורת וההוצאות הנלוות לכל עובד הסתכמו בבמוצע ב-350 אלף שקל ב-2007, והתפוקה של כל עובד - ל-895 אלף שקל.



לאומי - הרווח המימוני כיסה ההוצאות



יעילותו של בנק לאומי השתפרה ב-2007: שיעור ההוצאות מסך הכנסות הבנק ירד ל-0.58 - לעומת 0.67 ב-2006 ו-0.59 ב-2005. גם לאומי השקיע באג"ח מגובות משכנתאות, אבל ביצע עד כה מחיקות זניחות ביחס לפעילותו. הסיבה - לאומי השקיע באג"ח שהנפיקו סוכנויות פדרליות, הנחשבות בטוחות יותר.



הרווח המימוני של לאומי כיסה את כל הוצאות הבנק. הרווח הושפע לטובה מגידול בהיקפי הפעילות, בהכנסות מפעילות בניירות ערך ובהכנסות מכרטיסי אשראי, דרך חברת לאומי קארד - אבל יותר מכל מאסטרטגיית ההשקעה באחזקה בחברות ריאליות, כמו מגדל וחברה לישראל, שהניבה דיווידנדים בסך מאות מיליוני שקלים.



הוצאות השכר של לאומי קטנו ב-2007 בשיעור מתון, חרף הוצאות בסך 0.25 מיליארד שקל בגין הנפקת אופציות לעובדים. לאומי העסיק 12.5 אלף עובדים בסוף 2007, כשההוצאה הממוצעת לעובד היתה 338 אלף שקל, והתפוקה - 970 אלף שקל.



דיסקונט - ממשיך לפגר, אבל משתפר



דיסקונט ידוע כבנק הפחות יעיל במערכת. היחסים עם עובדי הבנק המשיכו להכביד על דיסקונט גם ב-2007, במיוחד לנוכח הסכם שכר חדש שנחתם עם העובדים. דיסקונט הציג שיפור דרמטי במדדי היעילות.



שיעור ההוצאות מסך ההכנסות של דיסקונט ירד ל-0.75 - לעומת 0.82 ב-2006 ו-0.77 ב-2005. עם זאת, כאמור, עדיין מדובר בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע במערכת הבנקאות.



דיסקונט, בדומה ללאומי, נהנה מגידול בהכנסות מכרטיסי אשראי בשל אחזקתו בוויזה כ.א.ל, והמשיך ליהנות גם מהכנסות מקופות גמל שמכר באמצע 2007 ומדמי הפצה של קרנות נאמנות, שחיפו במעט על אובדן הכנסות ממכירת אילנות דיסקונט לכלל פיננסים בטוחה.



אבל ההוצאות התפעוליות של הבנק נותרו גבוהות וכללו הוצאות בגין פרישה מוקדמת של עובדים והוצאות הקשורות באי.די.בי ניו יורק - החברה הבת שלו בחו"ל, שהסתבכה בפרשת הלבנת הון. ההוצאה לעובד בדיסקונט (נכון לסוף 2007 העסיק הבנק 9,700 עובדים) הסתכמה בכ-313 אלף שקל בממוצע, כשתפוקת כל עובד הגיעה ל-700 אלף שקל בלבד.



מזרחי טפחות - שיפור ביעילות



מזרחי טפחות כיסה ב-2007 את כל הוצאותיו התפעוליות באמצעות הרווח מפעילות מימון, לפני הפרשה לחובות מסופקים. יחס היעילות של הבנק ירד (השתפר) ל-0.6 - לעומת 0.65 ב-2006 ו-0.6 ב-2005. יחס היעילות אמנם נפגע מהפרשה בסך כ-90 מיליון שקל בגין השקעה באג"ח מגובות משכנתאות, אבל "נהנה" מכך שב-2006 רשם הבנק הוצאות בגין תוכנית פרישה מרצון לעובדים בסך קרוב ל-0.25 מיליארד שקל.



ההוצאה הממוצעת על כל אחד מ-4,000 עובדי הבנק הגיעה ל-290 אלף שקל, כשההכנסה הממוצעת לעובד הסתכמה ב-800 אלף שקל.



הבינלאומי - הושפע מרכישת אוצר החייל



יחס היעילות של הבינלאומי היה 0.67 ב-2007 - הרעה לעומת 0.63 שהיה ב-2006 ו-0.58 ב-2005.



הבינלאומי הושפע בשנה החולפת בעיקר מהרכישה של בנק אוצר החייל, אשר הגדילה את ההכנסות התפעוליות שלו אבל הזניקה במקביל את הוצאותיו התפעוליות.



בבינלאומי הועסקו, נכון לסוף 2007, 4,360 עובדים. ההוצאה הממוצעת על עובד בבנק הסתכמה ב-321 אלף שקל והתפוקה הגיעה ל-796 אלף שקל.