נציבת תלונות הציבור על שופטים: חילופי דברים עם צד למשפט ללא נוכחות הצד שכנגד - פגיעה במערכת הצדק

בשנים האחרונות הגיעו לנציבה תלונות שונות בנוגע לחילופי דברים בין בעל דין או בא כוחו לשופט ללא נוכחות הצד השני. באחת מהן נודע לצדדים על תוצאות המשפט באמצעות הטלפון. הנציבה קבעה כי צעד זה יכול ליצור חשדנות ואי הבנות. במקרה אחר נקבע כי הליך מעין גישורי שבמהלכו קוימו פגישות נפרדות עם כל צד ועורך דינו אינו ראוי ויכול לפגוע באמון הציבור בשופט או במערכת המשפטית. גם שיחות חולין בין אחד הצדדים לשופט אינן מקובלת על הנציבה.



שטרסברג-כהן מזכירה כי השיטה הנקוטה בישראל היא אדוורסרית פומבית שבה כל הצדדים הרלוונטיים לסכסוך מופיעים באולם. ניהול הליך בדרך זו מבטיח שוויון ואוביקטיוויות.



אמנם השיטה מאפשרת דיונים במעמד צד אחד במקרים כמו כאשר בעל הדין לא התייצב, בקשה לצו במעמד צד אחד וכדומה. ואולם, הנציבה מבהירה כי "הסדרים אלה חריגים, ספציפיים וכפופים לפרוצדורה ברורה ומיוחדת הקבועה בחוק, כשברוב המקרים כלולה בהם הוראה המחייבת לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך זמן קצר". הנציבה סוקרת רשימת מקרים בהם בית המשפט העליון מביע אי נחת מדיון שלא במעמד כל הצדדים לתיק. במקרה חריג במיוחד נפסלו השופטים מלשבת בדיון.



בקשות לפסילת שופט מוגשות לשופט שבתיק ועל החלטתו מערערים ישירות לבית המשפט העליון. סמכות הנציבה היא לדון בתלונות שעניינן מצב בו קיימת מראית עין של משוא פנים ולא מצב של חשש ממשי למשוא פנים.



"הנציבה מחילה בעניין זה נורמות אתיות שהן חלק מעקרונות היסוד של השיטה המשפטית ושל מלאכת השיפוט", סיכמה את חוות הדעת.