שטרום נגד דנקנר: "עסקת HOT-נטוויז'ן אינה בשורה לצרכן"

"ככל שיש יותר סימטריה וכמה שפחות מתחרים, השוק פחות תחרותי. אם בעקבות מיזוג של HOT לתוך אי-די-בי תיהפך אי-די-בי לדומה יותר לבזק, אז נוצרה פה 'בזק 2', ובפועל מספר המתחרים בשוק קטן והסימטריה ביניהם גדלו - כלומר נוצר שוק פחות תחרותי. מעבר לזה, מיזוג יוצר משהו שמגיבים אליו, וייתכן שפרטנר ויורוקום יתמזגו - וזה, לדעתי, מה שיקרה - ואז כנראה יהיו עוד פחות שחקנים ועוד יותר סימטריה.



"מיזוגים כאלה אינם בשורה גדולה לצרכן. זו בשורה מצוינת למשקיעים, כי הם יראו רווח גדול יותר; ובהחלט ייתכן שהמיזוגים ייצרו פריון גבוה יותר ותפוקה גבוהה יותר; אבל הם לא בהכרח ייצרו יותר תחרות. חבל, למשל, ש- תוותר על רצונה להיות מפעילה וירטואלית שתתחרה בחברות הסלולר במודל MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי; א"ז) בגלל המיזוג הזה".



בדבריו מתייחס שטרום לעסקה שבה רכשה נטוויז'ן-013-ברק, חברה בת בקונצרן אי-די-בי של נוחי דנקנר, 15% ממניות HOT, שהיו בבעלות בנק לאומי. תחת אי-די-בי נמצאת גם סלקום, ושטרום מתריע מפני תרחיש שבו תיהפך אי-די-בי לבעלת השליטה בחברת הכבלים - וכתוצאה מכך לגוף תקשורת ענקי, הדומה לבזק בגודלו ובשירותים שהוא מציע.



לפני שנתיים וחצי עזב שטרום את רשות ההגבלים, ובאותה הזדמנות החליף את המראה הנשקף מחלון משרדו מנוף ירושלמי לנוף ים הרצלייני. עם זאת, גם כשהוא רחוק משירות המדינה, שטרום מגלה אכפתיות לכלכלה הישראלית. את עיקר מרצו וזמנו הוא מקדיש לפעילות למען המשק.



"המכון הישראלי לתכנון כלכלי הוא עמותה שרשמתי לפני שנה וחצי", הוא מספר. "העמותה אינה מבקשת נדבות מהציבור ונתמכת על ידי איש ההיי-טק יוסי הולנדר. אנחנו עושים מחקר על הסרת חסמים וסילוק צווארי בקבוק בשוק. התחומים שבהם עסקנו קשורים במעורבות ממשלתית - עוני, קרקעות והיי-טק. אנחנו בודקים מדוע קשה להעביר תהליכים במשרדי ממשלה, למה לא מקבלים החלטות. הגשנו ניירות עמדה למשרד ראש הממשלה, הצגנו מחקרים בכנס הרצליה, וחלק מהדברים שכתבנו עליהם התגבשו להצעות חוק". מלבד המחקר, שטרום עדיין מייצג לקוחות כעורך דין, ובעיקר מייעץ לגופים בענייני הגבלים עסקיים.



"לא בטוח שיש צורך בהפרדה המבנית בבזק"



שטרום קרא בעיון את דו"ח ועדת גרונאו, שנמסר לשר התקשורת לפני כמה חודשים ובו המלצות כיצד לעודד את התחרות בשוק התקשורת. "זהו אחד הדו"חות המעניינים ביותר שנעשו עד היום", הוא אומר. "יש בו השקעה בפרטים. בדקו היטב מה קורה בעולם, והיתה מתודולוגיה נכונה וראויה.



"הבעיות בדו"ח הן בהיגיון הכללי ובדגשים. היו עבודת שטח טובה ועיבוד נתונים טוב, אבל ההמלצות אינן בהכרח נכונות. הדברים המרכזיים שצריך להחליט הם מהו תפקיד הוועדה ומה צריך לתקן. אם, למשל, מגלים שההוצאה העיקרית של השוק הביתי היא על הסלולר, מדוע עיקר ה'מערכה' בדו"ח הוא מול בזק?



"אני, למשל, איני בטוח שצריך להשאיר את ההפרדה המבנית בבזק. מה הטעם להכריח את החברה להפעיל ארבע חברות שונות עם מטות נפרדים? ההפרדה הזאת ממילא לא מחזיקה מים. המידע עובר ודולף".



אבל החשש הוא שבזק הממוזגת תהרוג את המתחרות.



"איני חושש מהשתלטות של בזק על השוק אם בזק תיהפך לחברה אחת. הרגולטור אינו צריך להאכיל את האזרחים בכפית. הציבור יודע לעשות את החשבון".



שטרום מגיב גם לפרקים בדו"ח שמתייחסים לשידורי הטלוויזיה: "בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, ההמלצה של הדו"ח היא לעשות פירוק למקטעים של רשת בזק, אבל לא ברור מהי ההיתכנות של פירוק של רשת NGN (רשת התקשורת המתקדמת; א"ז) שבזק בונה כעת. למה לא פשוט להוציא רישיונות לעוד שחקני טלוויזיה רב-ערוצית על תשתית האינטרנט (IPTV)? למה לא להכניס עוד מפעיל? אם יש רווח בתחום, יהיה מי שילקק את השמנת. מכרז נוסף מאיים יותר מכל כללי הרגולציה". בנקודה הזאת שטרום מבהיר שהוא מייצג כעת את יורוקום בדיון שלה מול בזק בבית הדין להגבלים עסקיים על האחזקות בחברת הלוויין yes.



דו"ח גרונאו ממליץ גם על חבילה צרה של ערוצים שהחברות ימכרו במחיר מופחת.



"על פניו יש בזה היגיון - זה כמו לשאול למה שבשוק יהיה רק חלב מועשר ולא יהיה חלב רגיל. עם זאת, כעת צריך עוד ועדה שתחליט אילו ערוצים נכללים בחבילה. צריך להחליט כמה היא תעלה, ויש תמיד חשש של בג"צים - ובפועל יוצרים רגולציה מכבידה. לפעמים הכוונות הטובות של המדינה יוצרות רק נזק".



קדחת המיזוגים מגיעה לישראל



>> כשלאשה יש שני שמות משפחה, סביר להניח שהיא נשואה. כשלחברה יש שני שמות, סביר להניח שהיא ממוזגת.



נוקיה-סימנס, סוני-אריקסון, אלקטל-לוסנט, ספרינט-נקסטל - אלה חברות תקשורת עולמיות שהתמזגו בשנים האחרונות. לתופעת המיזוגים יש היגיון כלכלי. הכלכלנים יודעים לפרט שמיזוג אנכי הוא כזה המרחיב את היצע המוצרים של החברות, ומיזוג אופקי מרחיב את אופק השיווק שלהן.



באיחור אופנתי, תופעת המיזוגים בתקשורת מגיעה גם לישראל. 2007 היתה שנה מכריעה - ברק ונטוויז'ן התמזגו לחברה אחת, וגלובקול מוזגה אף היא לתוך החבילה. אופקית, זהו מיזוג של שירותי שיחות בינלאומיות, אינטרנט, טלפוניה ומרכזות. אנכית, מוקדי השירות מוזגו, וכך גם ההנהלות, ואת התוצאות אפשר לראות בדו"חות הכספיים. בדומה, 012 קווי זהב ו-015 סמייל מוזגו לחברה אחת ששמה כיום 012 סמייל. במידה פחותה, בזק בינלאומי מיזגה לתוכה חברה אחות בשם בזק-כל.



הסיפור העדכני ביותר הוא רכישת 15% ממניות HOT על ידי נטוויז'ן, שעשויה להוביל בעתיד (אך עשויה גם לא להוביל) למגה-מיזוג בין החברות, ואולי, בעתיד הרחוק, לחברת תקשורת ענקית תחת אי-די-בי. כל האנליסטים מסכימים שמלבד אלה, המיזוג הבא בשוק צפוי להיות בין יורוקום לפרטנר.