בפברואר 2005 יצאה לדרכה הרפורמה בנמלי הים של ישראל, במסגרתה פורקה רשות הספנות והנמלים לארבע חברות: שלוש חברות נמל וחברת נמלי ישראל. בארבע החברות במקביל החלו עוד קודם בבניית השדרה הניהולית כמעט מאפס, לאחר איוש הדירקטוריונים של החברות בידי שרי הליכוד דאז, שר האוצר בנימין נתניהו ושר התחבורה, מאיר שטרית. לראשות דירקטוריון נמל חיפה נבחר דוד חרמש, לשעבר מנכ"ל עמידר, אל-על וקואופרטיב דן.
בנובמבר 2004 מחליט חרמש למנות ועדת איתור בת שלושה חברים אשר תפרסם את המכרז למינוי המנכ"ל, ובסיוע חברת השמה חיצונית תביא בפני הדירקטוריון שמות חמישה מועמדים סופיים המומלצים לתפקיד. לנמל חיפה היה באותה עת חוזה התקשרות עם מכון קינן-שפי להשמת עובדים,ואולם בישיבת הדירקטוריון הבאה הודיע חרמש לנוכחים, כי יש לשכור דווקא את שירותיה של חברת פילת, בטענה כי קינן-שפי התעכבו במתן תשובתם.
פילת, מחברות ההשמה הבולטות בישראל, התרחבה בחלוף השנים גם לחו"ל, ועל לקוחותיה נמנים מוסדות ציבוריים גדולים דוגמת חברת החשמל, מעצ, משרדי הביטחון והחינוך וגם גופים עסקיים בולטים דוגמת בנק לאומי, אמדוקס, בזק ואפריקה ישראל.
פילת אף לא היתה זרה לחרמש, אשר הכיר באופן אישי את מנכ"ל החברה באותה העת, אלי פישר, עוד מימי שירותם הצבאי. חרמש ציין את דבר היכרות מוקדמת, אך לא פירט. הדירקטוריון קיבל את המלצתו להתקשר עם פילת בלא הליך מכרז. עם פילת, אגב, לא נחתם כלל חוזה לעניין השמת המנכ"ל אף שליוותה הליך זה בפועל. בכך, מן הסתם, לא התחייבה למניעת ניגוד עניינים.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הסבירה פילת, כי באותה עת היתה נתונה בהליכי הקמה, ולכן לא היו לה משאבי כוח אדם או הסכמי פעולה. בתשובתו למשרד מבקר המדינה, טען חרמש כי הכיר את מנכ"ל פילת לפני 15 שנה, כאשר שירת בצבא ומאז לא היה לו כל קשר עמו.
בדצמבר 2004 פירסמה פילת מודעות עיתונים לתפקיד מנכ"ל החברה. מתוך 16 המועמדים שנענו למודעה, נבחרו בידי ועדת האיתור חמישה, אשר נשלחו למבחני התאמה בחברה. מנכ"ל הנמל לעתיד, עמוס עוזני, לא נמנה כלל על מגישי המועמדויות בסבב זה. בסוף ינואר 2005 פונה חרמש אל חבריו הדירקטורים, מצהיר כי אמנם אינו יודע את תוצאות מבחני ההתאמה, אך "חושש שלא יימצא מועמד ראוי ויהיה צורך לאתר מועמדים נוספים".
ואמנם, בישיבת הדירקטוריון הבאה, מודיעה פילת כי לא מצאה מבין המועמדים הסופיים מועמד ראוי לתפקיד. הדירקטוריון קיבל את חוות דעתה של חברת ההשמה והחליט לקיים הליך נוסף ומזורז לאיתור מועמדים נוספים למשרת המנכ"ל, שגם אותו תלווה חברת ההשמה פילת. כעבור ימים פירסמה פילת מודעות נוספות לאיתור מנכ"ל. מתוך 100 מועמדים נשלחים בידי הדירקטוריון שלושה מועמדים למבחני התאמה, אליהם מצטרפים חמשת המועמדים המובילים מן ההליך הראשון.
ב-8 במארס 2005 בחנה ועדת האיתור את שלושת המועמדים הסופיים, שהציגה פילת בפניהם, ובחרה בשניים: מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר, עמוס עוזני, ומועמד נוסף אלמוני יחסית, בשם צבי לוין. לוין, כך התברר, כיהן באותה עת כיו"ר חברת פורטל, חברת משאבי אנוש אשר 25% ממניותיה הוחזקו בידי לא אחרת מאשר חברת ההשמה - פילת. פילת כזכור לא חויבה בהימנעות מניגוד עניינים, שכן ממילא לא עוגנה ההתקשרות עמה בחוזה.
ועדת האיתור החליטה, כי "בנסיבות הקיימות מועמדותו של מר עוזני הינה נכונה יותר", אך חבריה סיכמו כי ההחלטה על המועמד הנבחר תתקבל לאחר סבב שיחות עם ממליצים. מקץ יממה הודיע עוזני לחרמש כי הוא מעוניין בתפקיד, ובישיבה טלפונית של ועדת האיתור התכנסה הוחלט, כי ראוי לדבר רק עם ממליציו של עוזני, ולא עם ממליציו של לוין.
לאחר ששוחחה עם המועמדים, החליטה הוועדה פה אחד להמליץ לדירקטוריון למנות את עוזני למנכ"ל החברה. הוועדה לא הסבירה בכתב מדוע העדיפה את עוזני, ומדוע החליטה שלא לשוחח עם הממליצים של המועמד הזה. חרמש הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי "זכותה של הוועדה לשנות את החלטתה, וכך אמנם עשתה כאשר החליטה לבסוף לשוחח רק עם ממליציו של המועמד המועדף עליה".
ב-10 במארס הובא מינויו של עוזני לדירקטוריון, וזה אישר אותו ברוב של שישה דירקטורים מול התנגדותה של דירקטורית אחת, קרן ברק. מינויו של עוזני הובא בפני ועדת המינויים בראשות השופט (בדימוס) יצחק רביבי, כאשר רשות החברות קובעת כי "אינה מוצאת בו ליקוי כלשהו". עם זאת, בעת שהיה עוזני מועמד למשרת המנכ"ל, החזיק בבעלותו חברת ייעוץ בשם אי.אר.אס, אשר סיפקה שירותי ייעוץ פרטי בתחום התשתיות.
הלשכה המשפטית של רשות החברות העירה על ניגוד העניינים האפשרי ועוזני התחייב כי יעביר את המניות בחברה לצד שלישי אשר יחזיקן עבורו בנאמנות. עוזני אמנם עשה כן, אך אלה הועברו לידי בתו ולידי חברו שמחה פרלמן, כאשר "לא הוכח שעוזני לא נותר בעל שליטה בחברה".
איש ברשות החברות לא טרח לעקוב אחר הפרתה לכאורה של התחייבות עוזני. ברשות אף לא יידעו את ועדת רביבי בניגוד עניינים זה. ב-31 במארס 2005 אישרו נתניהו ושטרית את החלטת דירקטוריון חברת נמל חיפה לבחור בעמוס עוזני כמנכ"ל.
סמנכ"ל כספים ללא ניסיון וסמנכ"ל שיווק שלא הגיש מועמדות
משרד מבקר המדינה לא מסתפק בביקורת הליך מינויו של עוזני ומאיר בזרקור, גם שלל ליקויים במינויי יתר השדרה הניהולית בחברת נמל חיפה. מדו"ח המבקר עולה כי בהליך המכרז למינוי סמנכ"ל הכספים של נמל חיפה, שנוהל אף הוא בידי פילת, הושמטה במודעות דרישת הסף הכוללת עדיפות לבעל תואר שני; מועמדים לתפקיד נפסלו משום שלא עמדו בתנאי סף שמעולם לא נדרשו; הליך ניפוי המתמודדים לתפקיד לא תועד או נומק ולבסוף נבחר לתפקיד אלי דליצקי, מי שכיהן כמנהל אגף כלכלה ברכבת ישראל תחת עוזני ועזב עמו באחרונה את נמל חיפה. המבקר מציין כי דליצקי נבחר על אף שלא היה לו ניסיון קודם כסמנכ"ל כספים או ראש אגף כספים דרישת סף בגינה נפסלו מתמודדים אחרים לתפקיד.
אם לא די בכך, הרי שסמנכ"ל השיווק בנמל, דוד לסקי, נבחר לתפקידו אף ששמו כלל לא נכלל ברשימת המועמדים שנענו למודעה בעיתון. פילת מנמקת את "הגדלת רשימת המועמדים" בכך ש"מבין שבעת המועמדים האמורים, לא היה אף מועמד מתחומי הים והספנות". סמנכ"ל ניהול משאבים, צבי גלייטמן, נבחר גם הוא בהליך לקוי, כאשר יו"ר הנמל, דוד חרמש, לא מדווח על היכרותו המוקדמת עם גלייטמן, שהיה כפוף לו בעת כהונתו כמנכ"ל בחברת דן. הליך בחירתו של ראש אגף לוגיסטיקה ורכש בנמל, דוד ריינר, כלל לא תועד; ואילו עוזני מינה עבורו עוזר אישי, יעקב זוהר, אשר זכה לעבוד תחת ההסכם הקיבוצי בנמל אף שהמדובר במשרת אמון.
המבקר מעיר כי ועדת המכרזים העליונה של הנמל, בראשות המנכ"ל עוזני, החליטה להתקשר בחוזה למתן שירותי ייעוץ בתחום הרכש עם דוד חיים, מי שכיהן תחת עוזני כסמנכ"ל הכספים של רכבת ישראל, ואף היה רשום בעבר כדירקטור בחברה המשותפת לו ולעוזני וזאת מבלי שעוזני מדווח לוועדה על קשריו העסקיים עם חיים.
רכישות חלפים בלא מכרז ובמחיר מופקע
דו"ח מבקר המדינה עוסק לא רק במינויים בחברת נמל חיפה אלא גם בבחינת התקשרויותיה עם ספקים, במחירים גבוהים מאלה שנקבעו בהצעות מחיר דומות ושלא לפי תקנות חובת מכרזים. תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות החברה ואף הכספים והרכש, מציין המבקר בין היתר כי ב-80 מקרים רכשה החברה חלפים בלא הליך מכרז, מספקים שהוגדרו "ספקים יחידים". עוד נמצא כי ב-16 מן המקרים האלה היו החלפים שנרכשו לא מקוריים ומחיריהם היו יקרים ב-139% ממחירי החלפים המקוריים שדרשו הספקים היחידים.
דו"ח מבקר המדינה: מינויים תפורים, ניגודי עניינים, הטיית מכרזים והסתרת מידע - בנמל חיפה
אבי בר-אלי
20.5.2008 / 16:03