היעד: עיצוב שינוי מהותי בהתנהלות של "השמן"

הביקורת שמושמעת בישראל על אלה המבקרים את המציאות במדינה בהגיעה לגיל 60 מוצדקת באופן מסוים. ישראל של 2008 מתברכת ברמת חיים סבירה בהחלט, בדמוקרטיה מפותחת, חופש ביטוי ואפשרויות להגשמה עצמית ואישית. לא חסרים בה גם ליקויים המעידים על היותה מדינה "כשאר העמים": פערי שכר, שחיתות שלטונית, קשרי הון-שלטון, עוני, ולכך מצטרפות גם המחלוקות הפנימיות הייחודיות לנו.

גם בהיבט הכלכלי הגיעה ישראל להישגים מרשימים - תוצר של כ-26 אלף דולר לנפש ושיעור אבטלה של כ-7%. האם יד נעלמה הביאה את ההישג? או שמא הממשלה היא שהביאה את ההישג ועל כן מגיע לה ציון לשבח על איכותה ואיכות מדיניותה לאורך השנים?

בכל הקשור למדיניות כלכלית, עשו ממשלות ישראל עבודה בהחלט טובה. ואולם, התובנה המתבקשת היא כי רק שילוב בין מדיניות כלכלית נכונה ומגזר עסקי נמרץ, יצירתי ויעיל, הוא שהביא את ישראל להישגיה. אותן ממשלות שמדיניותן הכלכלית היתה נכונה עשו כל שביכולתן, שלא במתכוון, כדי להקשות על המגזר העסקי לפעול ביעילות - עודף רגולציה וביורוקרטיה, תכנון מרכזי וארוך טווח לקוי, חקיקה בלתי עקבית ומשתנה תכופות, רפורמות חלקיות שלא נראו תוצאותיהן ותקציבים לא מאוזנים המתבססים על ראייה קצרת טווח. המגזר העסקי עמד בכל אלה ויכל להם. למרות הביקורת על שכר הבכירים, נראה כי מתבסס קונצנזוס כי המגזר העסקי משדר יעילות, חוסן והצלחה.

לפיכך, היעד האסטרטגי העיקרי של ישראל בעשור השישי לקיומה הוא עיצוב שינוי מהותי בדרך התנהלותו של המגזר הציבורי. המדינה מסוגלת וחייבת לגייס את כל משאביה וכישרונותיה בתוך המגזר הציבורי, באקדמיה, בהסתדרות ובמערכת הפוליטית כדי לעצב מחדש את דרך התנהלותו של המינהל הציבורי, ובכך להיות פורצי הדרך בדיוק כפי שבריטניה, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד היו פורצי הדרך בכל הקשור ל"מינהל ציבורי חדש" בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

ישראל, למרות הציניות ותחושת הייאוש מהמערכת הפוליטית, מסוגלת לכך. אין זו בעיה של אגף התקציבים ואין גם להטיל עליו את האשמה במציאות הקיימת. הכישלון הוא הרבה יותר רחב ומורכב בכדי להטיל את האשמה על פקידי האוצר. האזרחים חייבים לגלות ערנות לעניין ולהעמיד במוקד הבחירות הבאות את אלה שיש ביכולתם את הכלים המנהיגותיים והמקצועיים להביא לשינוי זה. בלי שינוי זה חיינו כאן יהיו בלתי נסבלים ונחיה בתחושה כי אנו מדינת עולם שלישי בתחפושת של מדינה מתקדמת, שרק מעטים נהנים ממנעמיה.

הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל