>> אלכס מייטליס נחשב אדריכל המחמד של האלפיון העליון בישראל. הוא עיצב את המתחם החדש של חברת הרהיטים קסטיאל, וגם חלק נכבד מהרהיטים הנמצאים בו. מייטליס חתום על עיצוב וילות שעלות בנייתן היתה מיליוני דולרים, וכיום נמצא בשלבי תכנון של בית בשווי 200 מיליון דולר, שייבנה בלונדון.
הרקע הזה גורם להרמת גבה כאשר מגלים מהו הכיוון החדש שאליו מתפתחת הקריירה של מייטליס - עיצוב קמעוני. לא מדובר רק בעיצוב חנויות מעצבים או מסעדות שפונות לאותו אלפיון עליון שעבורו הוא גם מתכנן את הבתים, דוגמת מסעדת מסה בתל אביב של השף אביב משה, אלא בעיצוב של רשתות קמעוניות, ואפילו בייעוץ לעיצוב עסקים בחו"ל.
מייטליס מעיד שכמעט בכל קניון יש כשש חנויות שעוצבו על ידו, או בהתאם לקונצפט שהוא הגה. בין הרשתות האלה ניתן למנות את הוניגמן, TNT, הוניגמן Kids, אופטיקנה וורדינון. ואולם במקביל הוא דואג להדגיש שהוא לא זנח את תחום התכנון של בתי יוקרה: "אני עוסק בכל תחומי העיצוב ובכל קנה מידה. מאלף דונם של יחידות דיור ועד לריהוט - עיצוב אורבאני, עיצוב פנים ועיצוב רהיטים. הגיוון הזה שומר אותי צעיר במקצוע".
הגיוון אמנם מפיג למייטליס את השעמום, אבל מוסיף כמה שערות לבנות ליזמים ששוכרים את שירותיו. מייטליס מספר שבכל פעם שהוא פונה לתחום עיצוב חדש, יש שלב שבו היזם מתחיל להילחץ מכך שהאדריכל ששכר אינו בקי בתחום. "כל פרויקט חדש הוא לימוד. מסעדת מסה היתה המסעדה הראשונה שעיצבתי. למדתי את התחום במשך תהליך התכנון, וכיום זו מסעדה שמספקת חוויה משמעותית למי שאוכל בה. הבורות שלי היא החוזק שלי. אם איהפך לגאון שמתמחה בנישה מסוימת - מצבי אבוד".
הבמאי של הסופר
מעבר לאתגר שבעיסוק בעיצוב קמעוני, מייטליס מודה שהסיבה האמיתית שהוא החל לעסוק בכך היא המורכבות של היחסים עם הקליינט, שנוהג להתערב בעבודתו של האדריכל. "אין הרבה מקצועות בעולם שהקליינט נותן הוראות לבעל המקצוע מה לעשות או לא לעשות", הוא אומר. "אף אחד לא אומר לרופא השיניים שהוא אינו זקוק לסתימה או ממליץ למנתח לתפור לכיוון השני. אין דבר יותר שוחק לאמן מלנהל את השיחה הזו עם הקליינט. לעומת זאת, גיליתי שיש לי שיחה מדהימה דווקא עם הקופה בחנות. כאשר החנות מצליחה והקופה מגיבה, זהו מדד אובייקטיווי. זה אני מול הקופה, ואין אף אחד שמעז להביע את דעתו אם הוא אוהב או לא אוהב".
בנוסף, אומר מייטילס, "הוכחתי את עצמי כמגשים פנטזיות לעשירים. אך כשאני מסיים לתכנן בית למיליונר, בעל הבית אוהב את הבית, אשתו אוהבת את הבית וגם אחותה. אבל מה זה אומר בשבילי?"
מערכת היחסים של מייטליס עם הקופה בהחלט תורמת לשניהם. העיצוב החדש שלו לרשת בגדי הנשים הוניגמן הגדיל את המכירות ברשת ביותר מ-35%, וב-TNT עלו המכירות בכ-30%. מייטליס טוען שזו הוכחה שלעיצוב יש השפעה על המאזן: "פתאום גם מנהלי החשבונות חייבים להקשיב לי, ויש משקל למה שאני אומר מעבר ליופי. זו התשובה האולטימטיווית למשפט שאני הכי שונא - לא חשוב איך זה נראה, אלא שיהיה פרקטי".
השקפת העולם של מייטליס רואה במעצב הקמעוני מעין במאי, שבונה תסריט שמכוון את ההתנהלות של האדם במרחב - איך הוא יילך, מה הוא יראה ומתי הוא יקנה. כמובן שהצלחתו של הבמאי-מעצב תלויה גם בסוג המוצרים הנמכרים בחנות. "אם הרשת מוכרת זבל, הוא לא יימכר ולא משנה מה אני אעשה", הוא קובע.
ואולם לטענתו, הוא אינו בוחר את הקליינטים שלו בתחום הקמעונות לפי המוצרים שהם מייצרים ורמת איכותם בעיניו. "אם הוא היה מספיק חכם לבחור אותי, אז מי אני שאפסול אותו", הוא אומר בהומור ומוסיף: "אני בוחר את הקליינטים לפי רמת האתגר, ובודק אם הקליינט עושה רושם של אדם שמסוגל להקשיב, כי לעבוד עם אדם שלא מקשיב זה מתסכל".
כבוד לנוער
כשעיצב את הקונצפט החדש של TNT, מייטליס היה צריך להתמודד עם החרדה שתקפה את הבעלים, מיכה ויעקב הוניגמן, למראה החנות הראשונה.
"הקונצפט החדש של TNT מאוד הלחיץ את הקליינטים - ובצדק, כי היה בו שינוי משמעותי מהעיצוב שהיה מקובל לקהל היעד. הם פחדו שיהיה לחנות מראה מבוגר מדי ויוקרתי מדי. אני טענתי שאני נותן לנוער כבוד שלא נתנו לו. יצרתי מועדון חברים יוקרתי ועשיר לנוער, ולא חשוב מהיכן הוא מגיע. אחרי הקמת החנות הראשונה ביצעו מחקר באמצעות חברת ייעוץ על מידת ההצלחה והקליעה לטעם של קהל היעד. התוצאה היתה שהנוער היה לצדי".
לדעתך, הכל קם או נופל על עיצוב?
"כשאני מביא רווחים לאיש עסקים הוא לא מעז להביע את דעתו אם הוא אוהב את העיצוב או לא אוהב, כי הקופה מדברת. עסק אחרי עסק מצליחים בזכות העיצוב שלי, אם כי כמובן לא רק בגלל העיצוב, אלא זה מכלול של דברים".
יש המון ספרים, תורות וחוקים שנכתבו על תחום העיצוב הקמעוני. אתה פועל לפיהם?
"קראתי ספר שנכתב על ניסוי קמעוני שנערך בארה"ב. פתחו שם סופרמרקט גדול שהמוצרים נמכרו בו במחירים נמוכים במיוחד, אך לקוח שרצה לקנות בו, היה צריך לשים על עצמו חיישנים שבאמצעותם ניתן היה ללמוד את האופן שבו הוא עורך את הקניות ומה הוא רואה ומרגיש במהלכם. הספר שנכתב על המקום מנתח את האופן שבו אנשים קנו בסופר הזה, והוא שינה את הדרך שבה אני מסתכל על דברים. כאשר קונים לבד, נמצאים בסוג של טרנס. זה דיאלוג עם עצמך. צריך להביא בחשבון את הגובה שהעין קולטת ואת הצבעים שהעין מגיבה אליהם. יש תורות שלמות שאני מרגיש שחובה עלי לדעת, אבל לא להיות מוגבל על ידי החוקים. אני לא מחפש תירוץ לשבור את החוקים, אלא רק כאשר זה משרת את המטרה".
אתה מוצא את עצמך הרבה פעמים מתעקש עם לקוח על פרט מסוים שבעינייך הוא אקוטי?
"למדתי לא להיות מאוהב ברעיונות שלי. יש לי רעיונות רבים, ואם לא אוהבים דבר אחד, אני עובר לרעיון הבא. למדתי להתעקש פחות על רעיונות וללמוד לשמור אותם למישהו אחר".
האדריכל אלכס מייטליס: מ"מגשים פנטזיות לעשירים" למעצב התנהגות לקוחות בחנויות האופנה
שני שילה
22.5.2008 / 8:39