בבנק הפועלים חזרו לחייך: ההפסד כבד - אבל המחיקות הסתיימו

מדובר באחת העסקות הגדולות שנעשו במשק הישראלי - אם כי מדובר בעסקה עצובה למדי שנועדה לחלץ את הבנק מהתסבוכת שאליה נקלע, ואשר ייצרה לו הפסדים כבדים וגרמה למשבר אמון עם משקיעים ועובדים. המחיר שבו נמכר תיק האג"ח מגובה המשכנתאות של הבנק משקף הפסד של 870 מיליון דולר לפני מס ו-550 מיליון דולר אחרי מס. ההפסד הכולל של הבנק מתיק ההשקעות מגובה הנכסים שלו מגיע ל-1.3 מיליארד דולר. שוויו של התיק שנמכר אתמול, לפי הספרים, הוא 3.42 מיליארד דולר.



ההפסד שירשום הבנק בעקבות המכירה גבוה ב-160 מיליון דולר מהערכות קודמות של הבנק. נוסף על כך, הפועלים יבצע עוד מחיקה ברבעון הקרוב - 103 מיליון דולר - שתביא לקיצה את ההשקעה במכשירי SIV, השקעה שהסיכון שאיפיין אותה היה גבוה מאוד, ואשר לבדה הניבה לבנק הפסד כולל של כ-400 מיליון דולר.



הרבעון יסתיים בהפסד



הפועלים דיווח אתמול גם על הרחבת תוכנית הפרישה מרצון ל-300 עובדים נוספים, נוסף על תוכנית ל-300 עובדים שהצטרפו עד כה לתוכנית פרישה - מה שיגדיל את הוצאותיו ב-300 מיליון שקל. לנוכח כל אלה - מכירת התיק, המחיקה וההוצאה הגדולה - דיווח הבנק כי הוא צפוי לחתום את הרבעון הראשון של 2008 בהפסד גדול.



אנליסטים העריכו כי גובה ההפסד הרבעוני עשוי להיות 1.2-1.3 מיליארד שקל. עם זאת בבנק העריכו אתמול כי הוא יסיים את 2008 ברווח נקי של יותר ממיליארד שקל. ההפסד הרבעוני הגדול יוביל לכך שיחס הלימות ההון של הבנק יהיה 10.1% (אחרי ההקצאה לקרן יורק). התשואה על ההון שאותה הבנק צופה כי יציג בשנה הקרובה, תהיה נמוכה ותגיע ל-7%-10%; זוהי תשואה נמוכה משמעותית מהתשואה על ההון ב-2007.



השוק הגיב בהתלהבות



השוק הגיב בשמחה ובמהירות להודעה על המכירה. מניית הפועלים זינקה אתמול ב-5.4% במחזור גדול במיוחד - 450 מיליון שקל. ערב המשבר במאי 2007 נסחרה מניית הפועלים במחיר של כ-22 שקל ששיקף לבנק שווי של כ-28.4 מיליארד שקל - מאז היא איבדה גובה במהירות. במארס הגיעה מניית הפועלים למחיר שפל של כמעט שלוש שנים (12.4 שקל) ששיקף לבנק שווי של 15.6 מיליארד שקל בלבד.



אלא שמאז מארס 2008, נוצרה בקרב המשקיעים ציפייה למכירת תיק ניירות הערך של הבנק, והמניה טיפסה ב-30%. שווי הבנק חזר להיסחר ביותר מ-20 מיליארד שקל. גם האנליסטים הביעו קורת רוח מהעסקה ושיגרו כולם המלצות חיוביות.



"הבנק נקלע למערבולת עולמית"



"עובדים ועובדות יקרים" - כך נפתח המכתב של יו"ר הבנק דני דנקנר והמנכ"ל צבי זיו לעובדי הבנק בעקבות העסקה. שני המנהלים שעמדו בחזית הביקורת של העובדים על ההתנהלות בפרשיית האג"חים, סיפרו לעובדים במכתב על מכירת התיק ועל ההפסדים שתניב להם.



השניים הסבירו כי גישתו של הבנק להשקעות במכשירי ה-MBS שמרנית, אבל המשבר בשוק הנדל"ן הוא ללא ספק מהחריפים ביותר בשוק ההון האמריקאי זה עשרות שנים, כתוצאה מכך נקלע הבנק - כמו בנקים רבים הפעילים בשוק הגלובלי - למערבולת העולמית. דנקנר וזיו תיארו במכתב את הגורמים שהביאו אותם לקבל את ההחלטה, ובעיקר את ההוראה של בנק ישראל להחזיק הון עצמי כפול כנגד חלק מהשקעה זו, מה שהעמיד בספק את כדאיות ההשקעה בתיק.



"החלטת המכירה מסירה את האי-ודאות לגבי השקעות הבנק בניו יורק, מגבירה את תחושת הביטחון של המשקיעים, משחררת את הפועלים מהוראת בנק ישראל בדבר כפל הון, ומאפשרת להמשיך ולהשקיע את ההון בפעילויות חדשות", כתבו דנקנר וזיו. "ב-2002 רשם הבנק מחיקה של יותר מ-3 מיליארד שקל ברבעון אחד כתוצאה מהפסדי אשראי בשוק המקומי. ידינו לא רפו, המשכנו לנוע קדימה ותוך זמן קצר חזרנו לרווחיות גבוהה. אנחנו יודעים שזה מה שיקרה הפעם".



עובדי הפועלים קיבלו ב-2007 בונוס של משכורת וחצי בממוצע בלבד, לעומת בונוסים של כמה משכורות בשנים עברו. בקרב כמה מהעובדים נשמעו טענות על כך שהמשכורות והתנאים של דנקנר וזיו לא נפגעו משמעותית ונותרו גבוהים.לבונוסים הנמוכים היתוסף מרמור עקב תוכנית הפרישה מרצון שקיים הבנק, שיועדה ל-250 עובדים, בעוד שמאות רצו להצטרף ונדחו. במכתב נמסר כי תוכנית הפרישה תכלול 300 עובדים נוספים.



מה היה - ומה נשאר



בתיק שמכר אתמול הבנק היו 220 סוגים של ניירות ערך (ועל כל אחד מהם יש הסבר הכולל 300 עמודים). המחיר הממוצע שקיבל הבנק מקרן פימקו בעבור כל דולר המושקע במכשירים אלה הוא 74 סנט. עם זאת, השונות בין המכשירים היתה גבוהה - היו מכשירים שעליהם קיבל הבנק רק 40 סנט לכל דולר בספרים, והיו אחרים שעליהם התקבלה תמורה מלאה של דולר על כל דולר, ואפילו 1.04 דולר לכל דולר בספרים.



בניגוד לבנקים בחו"ל שנאלצו לתת לרוכש מימון לקניית התיק שלהם - בהפועלים ביצעו את המכירה כולה במזומן. למשל, UBS מכר אתמול תיק אג"ח מגובה משכנתאות והעמיד מימון לקונה. האג"ח שנמכרו נרכשו דרך שלוחה בניו יורק. לאחר המכירה נות רה לבנק השקעה של 200 מיליון דולר באג"ח מגובות משכנתאות דרך התיק בלונדון, ונוסף על כך נותרו עוד 400 מיליון דולר המושקעים ב-CDO.



מי לא שילם מחיר



במועד פרסום הדו"חות השנתיים של 2007 הודיע בנק הפועלים על הערכת חוזהו של המנכ"ל זיו בשלוש שנים נוספות. הארכה זו הצטרפה לעובדה שלמעשה אף מנהל בכיר לא פוטר מהבנק בעקבות ההשקעה הכושלת שהניבה הפסדים עצומים.



"השוק רוצה ראש", אמר אתמול בכיר במערכת הפיננסית, "אבל אם בודקים בעולם, רואים שדווקא לא היו הרבה שינויים פרסונליים. בבנקים הגדולים בעולם פוטרו ארבעה-חמישה מנכ"לים, ומדובר בבנקים שמחקו 70%-80% מההון העצמי שלהם". המנכ"ל והיו"ר לא עזבו, אבל היו שינויים פרסונליים - יעקב רוזן, שי טלמון, צבי פורמן ושלמה נחמה עזבו את הבנק.



עם זאת, כיום ברור לגמרי כי זיו ודנקנר (שהיה סגן היו"ר הקודם, נחמה) אינם יכולים לחמוק מאחריות. אחת הביקורות החריפות שספג הפועלים היתה על ניהול המשבר - והמשבר פרץ בתקופת כהונתם הנוכחית של השניים. דנקנר וזיו אמרו לא פעם שלו היו צריכים לקבל שוב החלטה, נכון לתנאים שהיו לפני כשנתיים-שלוש, היו נכנסים בוודאי שוב להשקעה ב-MBS. אך ההשקעה ב-SIV, הודה מישהו בהנהלת הבנק, היתה טעות.



הלקחים של הבנק



אחד הלקחים הגדולים שהפיקו בבנק הפועלים מפרשת ה-MBS הוא העובדה שבנק אינו יכול להרשות לעצמו חוסר ודאות גדול. כלומר, בנק אינו יכול להחזיק תיק גדול שלא ברור מה יהיה איתו מחר.



בבנק הפועלים הבינו ששוק ההון לא יוכל לקבל את המשך המחיקות. הם ראו שהשוק מבין את הדיווח על הפסד של 150 מיליון דולר, ולאחר מכן את הרחבתו בעוד 350 מיליון דולר. אבל הדיווחים על הפסדים נוספים היו יותר מדי.



מה שהפריע לשוק היה חוסר הוודאות. בבנק מודעים לכך שאם היו מחכים עוד שלוש שנים, היה סיכוי גדול שההפסד היה מצטמצם, אלא שהם לא רצו להמשיך את חוסר הוודאות.



מרגע פרוץ המשבר והידיעה שהוא צפוי לעשות שמות בתיק האג"ח מגובה המשכנתאות של הפועלים, חזרו והדגישו בבנק: "אנחנו לא סובלים מנזילות, יש לנו אורך נשימה כדי להחזיק את התיק עד לפדיון".



חזקיהו עזר להחלטה



בנובמבר 2007 ביקרו זיו ודנקנר בארה"ב ושמעו מבכירים כי הנזילות תחזור בתוך כמה חודשים. ברבעון הראשון של 2008 הם בחרו להאזין לתחזיות אופטימיות לפיהן הנזילות תחזור ברבעון השני. אלא שהרבעון השני הגיע - וזה לא קרה.



בבנק נהפכו פסימיים יותר בנוגע לשוק האמריקאי. הבנק דיווח על הפסדים נוספים, שלימדו כי ההנהלה אינה יודעת עד כמה ההפסד עשוי להעמיק מכיוון שהוא תלוי לגמרי בשוק האמריקאי המאופיין בחוסר נזילות כבדה. באותו רגע ידעו דנקנר וזיו, שכנראה ייאלצו להיפרד מהתיק.



אלא שמי שהניע את ההחלטה היה המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. הוא דרש לרתק הון כפול בעבור חלק גדול מהתיק שנחשב מסוכן יותר. מבחינת הבנק - שמתכנן להגיע ליחס הלימות הון של 12% בסוף 2009, ושהוא בעל יחס הלימות ההון הנמוך במערכת - מדובר היה במכה קשה. המשמעות היא שהבנק לא יוכל לעשות שימוש בהון זה לפעילותו השוטפת, ובעיקר למתן אשראי. הלימות ההון היא היחס שבין ההון העצמי לנכסי הסיכון, ובעיקר לתיק האשראי.



בעיית הלימות ההון נמשכת



בנק הפועלים אמנם מכר את תיק האג"ח מגובה המשכנתאות שהכביד עליו כל כך, אבל עדיין לא פתר את בעיית הלימות ההון שלו, הנובעת מהיעד שהציב חזקיהו - 12% בסוף 2009. יחס הלימות ההון נמצא כעת סביב ה-10%, והפועלים יידרש לגייס הון כדי לשפר יחס זה.



לשם כך ביצע הבנק לפני כחודשיים הקצאה של 4% ממניותיו לקרן יורק, שרכשה אותן בכ-735 מיליון שקל לפי 14 שקל למניה. כמו כן קיבלה יורק שתי מנות של אופציות, המגלמות הטבה אפקטיווית של כחצי שקל, כך שלמעשה רכשה את המניות במחיר אפקטיווי של כ-13.5 שקל.



אתמול ננעלה מניית הפועלים במחיר של 16.35 שקל, כך שיורק כבר מרווחת על הנייר כ-150 מיליון שקל - או כ-21%. מכיוון שקרנות השקעה מסוגה של יורק נוהגות לרוב למנף את השקעותיהן, ולעתים ביחס של 1:2, ייתכן שהתשואה האפקטיווית של יורק על ההשקעה בבנק אפילו גבוהה יותר ומגיעה לכ-40%.



לפחות 3 מיליארד שקל תמורת ישראכרט



בקרוב צפוי הבנק לבצע מהלך משמעותי נוסף - הכנסת משקיע לחברת כרטיסי האשראי שבשליטתו, ישראכרט, ומיד לאחר מכן לבצע הנפקה לציבור. בהפועלים מקווים שיצליחו להשיג לישראכרט שווי של יותר מ-3 מיליארד שקל בעסקה.



הבנק מקיים משא ומתן עם כמה גופים למכירת ישראכרט, ובהם קרנות זרות שאינן מוכרות בישראל. גם גזית גלוב נמנית עם המתעניינים בחברה. בבנק שוקלים גם לבצע הנפקת זכויות - מהלך שרבים בשוק ציפו לו כבר מזמן. בהנפקה זו מזרימים בעלי המניות בבנק, ובעיקר שרי אריסון, הון לתוכו.



בהפועלים החלו לעבוד על תשקיף, אך אם העסקה עם ישראכרט תצא לפועל, לא יהיה צורך בהנפקת זכויות. הפועלים מתכנן גם לבצע הנפקה בהיקף של יותר ממיליארד שקל בכתבי התחייבות. מהלך זה יאפשר לבנק להגדיל את ההון שלו, שכן כתבי התחייבות נחשבים כרכיבים הוניים.



-



SIV



מכשיר השקעה מובנה, תת סוג של MBS. מדובר בחברה ייעודית שמבוססת על רכישת תיקי הלוואות ארוכות טווח, כמו משכנתאות, מימון באמצעות הלוואות לטווח קצר ורווח מפער הריביות



-



MBS



אג"ח מגובות משכנתאות, שנמכרות לקרנות השקעה ובנקים על בסיס תזרים מזומנים שמתקבל מהחזר משכנתאות. מתן משכנתאות לרוכשי דירות שאין להם יכולת להחזיר את החוב עירער את המודל הפיננסי של מכשיר זה



-



CDO



נייר ערך שמאגד מבחר הלוואות ואג"ח בסיכונים ולטווחים שונים. הריבית שמקבל כל משקיע משתנה בהתאם לרמת הסיכון שהוא שותף לה. יכולת הפיזור מאפשרת הפחתה של רמת הריבית, אך בעת משבר היתרון הזה נעלם