הזרמת מי ים סוף תפגע כמעט בוודאות בייצור האשלג של חברת מפעלי ים המלח מקבוצת כי"ל, וגם של חברת APC הירדנית שבשליטת חברת פוטאש הקנדית, שעוסקת בייצור אשלג מעברו השני של ים המלח. כי"ל, שנשלטת בעקיפין בידי סמי ועידן עופר, ייצרה 4 מיליון טונה אשלג ב-2007 בים המלח, כלומר 80% מהתפוקה של החברה, כך שברור שתעלת הימים של תשובה עלולה לפגוע בכי"ל. על כן פנתה לממשלה בבקשה לשקול מחדש את החלופות לתעלה על בסיס החלטת הממשלה מ-2003.
נועם גולדשטיין, סמנכ"ל תשתיות בחברת מפעלי ים המלח, מסביר את החששות של כי"ל: "הפרויקט של תשובה יכול להיות הכי מבורך בעולם. ואולם לפני שמיישמים אותו יש לבדוק ולפרט מה כמות המים שתוזרם לים המלח, מה יהיה הרכבם ומה תהיה ההשפעה הכימית הביולוגית והאקלימית של ההזרמה. לדבריו, אחת ההשפעות של הזרמת מי ים סוף בעלי ריכוז גבוה יחסית של פוספטים לים המלח, שתכולת הסידן בו גבוהה, עלולה להיות יצירת גבס. אם הגבס ישקע או יצוף לא תהיה בעיה, אך אם ייווצר תרחיף של גבס ברור שהדבר ישבש את פעילות השאיבה של מי ים המלח.
"הזרמת מי ים מותפלים לים המלח עלולה ליצור אצות בים. הדבר קרה, למשל ב-92' כשמי הירדן הוזרמו לים המלח. ואולם יש הבדל בין מקרה חד פעמי לבין יצירה מתמשכת של אצות שעלולות להתפרק וליצור גז H2S, שהוא גז רעיל. הזרמת מים כזו גם עלולה ליצור שכבה עליונה של מים מתוקים, כך שרמת הלחות תעלה ורמת האידוי תרד באופן שיקטין את ייצור האשלג. כל אלו הם השפעות שייתכן שיתממשו וייתכן שלא".
בראש הפרויקט עומדת ועדת היגוי משותפת שקיבלה תקציב של 15 מיליון דולר לביצוע סקר היתכנות, ובחרה באחרונה את חברת Coynes הצרפתית לביצוע את סקר ההיתכנות ואת חברת ERM האמריקאית להכנת תסקיר השפעה על הסביבה. שתי החברות יגישו את הדו"חות בתוך שנתיים.
גולדשטיין מציין שלקראת התחלת עבודתן של Coynes ו-ERM הוכן מסמך (Terms of Reference) שינחה אותן אילו נושאים ייבדקו, כשהוא כולל בין השאר את הערות כי"ל בדבר הצורך לבדוק את ההשפעות של הפרויקט על התעשייה הכימית.
לדברי גולדשטיין, כי"ל אינה מתכחשת לצורך לשנות את מגמת הנסיגה בים המלח, אך להערכתה מוטב לטפל בכך באמצעות חידוש הזרמת המים מהירדן לים המלח והקמת מפעלי התפלה לאורך הים התיכון, או להקים את תעלת הימים בין הים התיכון לבין ים המלח.
החברות Coynes ו-ERM החלו בסקר היתכנות לתעלת הימים
יורם גביזון
22.5.2008 / 9:14