"מחירי המזון בישראל עולים יותר מהמקובל בעולם"

הקצב השנתי בקרב שני העשירונים התחתונים הוא כ-5.6 אחוז:



מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל בשיעור גבוה ומפתיע של 1.5 אחוז ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו ב-1.6 אחוז.
קצב עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-4.7 אחוז והוא גבוה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של 1-3 אחוז. מאז ראשית שנת 2008 ניכרת התפתחות שונה באינפלציה בקרב בעלי הכנסות שונות. כך, האינפלציה בשנה האחרונה בקרב החמישון העליון הייתה 4.2 אחוז לעומת אינפלציה של כ-5.6 אחוז בקרב החמישון התחתון.




מחירי המזון בישראל עולים יותר מהמקובל בעולם:



ניתוח השוואתי שערכנו מלמד כי ייתכן ומחירי המזון בישראל עלו מעל ומעבר למתבקש מהעלייה של המחירים בעולם.
בהשוואה הבינלאומית, ניתן לראות את עליית מחירי המזון, כפי שהם נמדדים במדדי המחירים לצרכן של המדינות השונות, החברות ב-OECD (קרוב ל-30 מדינות). הנתונים מצביעים על ישראל כאחת המדינות בהן נרשמה עלייה גבוהה במיוחד במחירי המזון, מעבר לממוצע והחציון של המדינות. על כן, אין להוציא מכלל אפשרות שחלק מעליית המחירים נבע מהאפשרות, על רקע המצב החיובי של המשק ועוצמת הביקושים מצד משקי הבית, להעלות מחירים אותם יספגו הצרכנים.



ואילו האינפלציה דומה לממוצע במדינות ה-OECD :



בהשוואה למדינות ה-OECD האינפלציה בישראל דומה לממוצע והחציון במדינות אלה. במילים אחרות, במונחי המדד הכולל, ישראל אינה יוצאת דופן בסביבת אינפלציה הגבוהה מ-3 אחוז, אשר נחשבה במרבית המדינות, בפרט באלה בהן יעד אינפלציה מפורש, כגבול עליון של היעד.
הערכתנו היא שבשנה הקרובה תוסיף האינפלציה בישראל לחרוג מיעד יציבות המחירים ובמהלך השנה הבאה היא צפויה, בהינתן נקיטת אמצעי מדיניות מתאימים, להיות אף נמוכה מאמצע גבול היעד.



במהלך השנה האחרונה גברה מידת התנודתיות של האינפלציה, אשר לוותה בהפתעות משמעותיות בתחום זה, וזאת תוך כדי האצת קצב האינפלציה. מאחר ולתנודתיות גבוהה של המחירים עלולה להיות השלכה שלילית על החלטות הפרטים ומשקי הבית, קיימת חשיבות רבה לשמירה על יציבות המחירים במשק, תוך מיקוד אמצעי המדינות המוניטרית בניסיון להשיג יעד זה.



ניסיון להשיג מספר יעדים באמצעות כלי מדיניות אחד ? עלול להיות קשה ומוטב היה שמגוון כלי המדינות הכלכלית בישראל יופעלו במשותף להשגת מספר מטרות.



לאתר היועצים