נדחתה עתירתו של בנק יהב לאפשר לו להמשיך בביצוע ניכויים מתלושי שכר של עובדי המדינה

בנק יהב העניק במשך שנים רבות מגוון שירותים בנקאיים לעובדי המדינה מכוח הסכמים בין המדינה לבין בנק יהב, שחודשו מעת לעת, ללא מכרז. בשנת 1997 הודיע החשב הכללי (החשכ"ל) לבנק כי בכוונתו לפרסם מכרז לשירותים הבנקאיים המוענקים לעובדי המדינה, ואולם בסופו של דבר המכרז לא התפרסם.



במאי 2005 התפרסם דו"ח מבקר המדינה, בו נמתחה ביקורת על ההתקשרות ארוכת השנים בין המדינה לבין בנק יהב ללא מכרז. בעקבות זאת פירסם החשכ"ל בספטמבר 2006 מכרז לשירותים בנקאיים לעובדי מדינה. במכרז נקבע בין היתר הסדר בעניין זכותו של הבנק הזוכה לבצע ניכויים מתלוש השכר של עובדי המדינה, וכן נקבע כי "אין לבצע כל ניכוי אחר עבור הבנק וכן כל ניכוי כלשהו עבור גורם אחר ללא אישור, מראש ובכתב, מאת החשב הכללי".



באפריל 2007 הוגשו ההצעות במכרז, והזוכה נקבע כבנק דיסקונט. בעקבות זאת עתר בנק יהב לבג"ץ וטען, בין היתר, כנגד הפסקת הסדר הניכויים ביחס לתוכניות חיסכון שנתפתחו על ידי עובדי בבנק עובר להגשת העתירה. בית המשפט דחה את העתירה ואולם בעקבותיה פירסם החשכ"ל בנובמבר 2007 רשימת קריטריונים לשם קביעת הגופים אשר יהיו זכאים לנכות משכר העבודה של עובדי המדינה את הסכומים המגיעים להם.



בעתירה הנוכחית טען הבנק כי יש לבטל את אחד הקריטריונים שנקבע על ידי החשכ"ל לפיו יותר ביצוע ניכויים מתלושי השכר של עובדי המדינה, עבור החזרי הלוואות והפרשה לחסכונות "לגוף אשר זכה במכרז לאספקת שירותים או מוצרים מסוים לעובדי המדינה". לטענתו, קריטריון זה מפלה את בנק יהב לרעה לעומת , שכן מעתה הוא אינו זכאי להמשיך ולבצע את הניכויים. השופט יורם דנציגר, אליו הצטרפו השופטים אליעזר ריבלין ואליקים רובינשטיין, דחה את העתירה.

"סבורני כי קיים שוני בין בנק יהב לבין בנק דיסקונט, הנובע מזכייתו של בנק דיסקונט במכרז ומההתחייבויות שאותן נטל בעקבות זכייתו זו, לרבות התחייבותו לספק את כלל השירותים הבנקאיים בקבועים במסגרת המכרז והסכם ההתקשרות ובהתאם לתנאים שנקבעו בהם", קבע דנציגר.



בין היתר הזכיר דנציגר את התחייבות דיסקונט להעמיד אשראי בסך של מעל מיליארד שקל לצורך מתן הלוואות מסובסדות, והתחייבותו לפעול לגביית הלוואות שניתנו לעובדים ולשלם למדינה סך של עד 3.5 מיליון שקל בגין "חובות אבודים" שלא נפרעו. "שוני זה מצדיק את הזכות שניתנה לבנק דיסקונט לנכות סכומים ממשכורותיהם של עובדי המדינה, שהיא, כפי שנטען על ידי בנק יהב עצמו, זכות בעלת ערך כלכלי לא מבוטל". לדברי השופט, היה על בנק יהב להעריך את משמעותה הכלכלית של זכות זו ולתת לה ביטוי בהצעתו, "ומשלא עשה כן - אין לו להלין אלא על עצמו".



עם זאת, קבע דנציגר כי לאור הסכמתו של האוצר, הבנק יהיה רשאי לבצע ניכויים ממשכורתם של עובדי מדינה בגין חסכונות והלוואות שאותן נטלו ממנו עד לסוף מארס 2008, אשר ניתנו לזמן קצוב ומועד פירעונם הסופי ידוע, ללא עמלות כלשהן.



הבנק חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל. בנק דיסקונט יוצג על ידי עוה"ד שוקי חורש ושי גימלשטיין ממשרד ש. הורביץ. בנק יהב יוצג על ידי משרד ארדינסט בן נתן. משרד האוצר יוצג על ידי עו"ד יובל רויטמן.



מבנק יהב נמסר בתגובה: "בנק יהב מכבד את החלטת בג"ץ ומדגיש כי למרות החלטת בג"ץ, אין כל השלכה על לקוחות הבנק - שימשיכו לקבל את השירות כמקובל במערכת הבנקאית. עם זאת, הבנק סבור כי ההחלטה שלא לאפשר לעובדי מדינה לתת הוראת תשלום משכרם אלא לטובת בנק אחד בלבד, ללא שזכות זו היתה חלק מהמכרז, מהווה העדפה שלא במקומה ופוגעת בעיקרון השוויוניות בכלל ובגורם התחרות במערכת הבנקאית בפרט".



(בג"צ 1443/08)