בשבוע שעבר הגיעו בני הזוג הוניגמן מהיישוב אבן יהודה לבית משפט השלום בנתניה לשמוע את גזר הדין במשפטם, לאחר שהורשעו בבניית יחידת דיור ללא היתר. "העבירות שעברו הנאשמים, שעניינן ביצוע עבודות בנייה ללא היתר, שימוש חורג בבנייה ללא היתר ואי קיום צו הפסקה מנהלי, הינן עבירות חמורות ביותר... ההתנהגות של הנאשמים לא רק שאינה מעידה על חרטה כלשהי או על קבלת אחריות מצידם, אלא להפך, על זלזול ואפילו על יהירות אשר ראויים להחמרה בענישה", ציינה השופטת אביבה טלמור בפסק הדין. והנה, למרות הטון הנוקשה ואף שנגד אחד מבני הזוג עומדות חמש (!) הרשעות קודמות בנושאי תכנון ובנייה, הוטל על השניים עונש מגוחך: קנס של 15 אלף שקל, מאסר על תנאי לבעל וכן צו הריסה לדירה, בתוך 10 חודשים. אחרי הכל, אם הדירה תושכר בתקופה זו, דמי השכירות ישתוו לקנס!
הסיפור הזה מדגים היטב מדוע עברייני בנייה בישראל ישנים טוב בלילה ומספרם הולך וגדל. ההליכים המשפטיים ארוכים ומסובכים ועל פי רוב, גם כאשר אדם מורשע כעבריין בנייה, העונש המוטל עליו בטל בשישים לעומת הרווח הכלכלי שהפיק ממעשיו הפליליים. הנה דוגמה נוספת: לפני כחצי שנה הורשע קבלן נתנייתי בביצוע 5 עבירות בנייה חמורות, כאשר בין היתר הוא בנה בניין מגורים בן 8 קומות ללא היתר, ובשני מקרים אחרים הוא הוסיף קומות מגורים מעל בתים קיימים. בחלק מהמקרים הוא השיג היתרים לאחר תחילת הבנייה, או לאחר שזו הושלמה. "מדובר בבנייה בהיקף משמעותי ביותר שבוצעה ללא היתר בנייה, ובנייה שכזו ללא היתר בנייה מצדיקה ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה", קבע בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה. אלא שגם במקרה זה, העונש אינו עומד ביחס ישר למלים התקיפות: קנס של 200 אלף שקל, סכום שערכו כרבע משוויה של דירה אחת בכל בניין.
השבוע התבשר שוק הנדל"ן הישראלי, כי הרשויות - משרד הפנים ומשרד המשפטים - מאסו אף הן במצב הקיים, והן טוענות כי צעדים תקיפים שיזמו בשנה האחרונה, עתידים להקשות על עברייני בנייה בישראל. בתחילת השבוע דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעתו של שר הפנים מאיר שטרית, המבקש לתקן את חוק התכנון והבנייה ולהחמיר את העונשים שיוטלו על עברייני בנייה שהורשעו.
במשרד המשפטים טוענים מנגד כי הם פועלים בצורה נמרצת זה יותר משנה כדי למצות את הדין עם עברייני בנייה. הממונה על אכיפת דיני מקרקעין במחוזות דרום וירושלים של המשרד, עו"ד יריב אבן חיים, מסכים כי "הסטנדרטים של האכיפה הם לפעמים מגוחכים", אך בד בבד טוען בתוקף כי המצב השתנה: "הבנו שקיימת בעיה קשה של הרתעה, שנגרמת בגלל חוסר אחידות בענישה. בגלל הפיזור הגדול של המערכת, יש שונות מוחלטת בין בתי משפט מבחינת עונשים. ויש גם הרבה מקרים בהם מוטלים עונשים, שגורמים לך לשאול בשביל מה עברנו את כל התהליך הזה? לדעתי, הדבר נובע מחוסר הבנה של המערכת וגם בציבור שעבירות תכנון ובנייה הן עבירות כלכליות לכל דבר. אפילו סגירת מרפסת ללא היתר היא זולה יותר מסגירת מרפסת עם הוצאת היתר". לדברי אבן חיים, בעקבות מסקנה זו, הוחלט במשרד המשפטים ליישר קו בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, האחראיות על אכיפת חוקי המקרקעין, כדי שאלה ינקטו גישות דומות ומחמירות יותר: "אנחנו מלווים כ-120 ועדות מקומיות ומחוזיות, והשונות ביניהן היא גדולה מאוד בכל הקשור לאכיפה ולתביעה. אחת המטרות היא ליישר קו, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון".
מיליון שקל קנס
אבן חיים טוען כי כמה פסקי דין שניתנו בשנה האחרונה מיישמים את המדיניות החדשה. לפני כחודשיים הטיל בית משפט השלום באשדוד קנס של מיליון שקל, כחלק מהסדר טיעון, על חברת פילגר שבנתה מרכז מסחרי בחריגות גדולות. בין היתר בנתה החברה 1,350 מ"ר משרדים בשלוש קומות נוספות מעבר להיתר בנייה שניתן, איכלסה ללא טופס 4 מבנה מסחר וכן בנתה סככות ומבנים מבנייה קלה בשטח כולל של 1,128 מ"ר וסללה משטח אספלט לחנייה בשטח של כ-2,000 מ"ר - כל זאת לפני מתן היתרים. יש לציין כי מרבית הבנייה תאמה את תוכנית המתאר, ואכן הוצאו היתרים לרוב החריגות. במקרה אחר הטיל בית משפט השלום בבאר שבע לפני כחודש וחצי קנס על סך 500 אלף שקל נגד גן האירועים אחוזת אסתר שליד אשקלון. בעלי הגן הורשעו בכך שהפעילו את גן האירועים ללא היתר ובניגוד לחוק, וכן שלא ביצעו צו הריסה שחייבם להרוס את המבנים ואף לא צייתו לצו איסור שימוש במקום. בנוסף לכך הרסו פקחי משרד הפנים את גן האירועים.
במקרה אחר גזר בית משפט השלום ברמלה לפני חודש וחצי קנסות של 250 אלף שקל על שלושה נאשמים (750 אלף שקל בסך הכל), שבשליטתם משתלה בסמוך למודיעין. מגזר הדין עולה כי מאז 2004 הם מנהלים משתלה בשטח מאות מ"ר ללא היתר ובנוסף הם הקימו רשת בגובה 2.5 מטרים ובאורך של 140 מטר, וביצעו ריצוף מבנה באריחי עץ בשטח כ-1,000 מ"ר - כל זאת ללא היתרים. לדברי אבן חיים, פסיקות אלה כמו אחרות מהתקופה האחרונה מייצגות את הגישה החדשה שמנהיגה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים, וכי זו אף צפויה להקשות את יחסה אל עברייני הבנייה. "כשמדובר בעבריינות כלכלית מסוג זה, יש לחתור לעונשים כלכליים מחמירים על מנת ליצור הרתעה. הכיוון הכללי שלנו הוא להתחיל ולבקש עונשים שיהוו כפל של ההכנסה ממנה נהנה העבריין המורשע עד למועד הרשעתו".
אבן חיים מצביע על הליך שיפוט אזרחי המתקיים בימים אלה נגד תושב הצפון שבנה מרכז מסחרי הכולל בריכת שחייה ביישוב דיר אל אסד. לאחר שסדרת הליכים שכללו צווי הריסה, וקנסות לא הועילו, הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "בית הכרם" תביעת פיצויים אזרחית נגד בעלי המרכז המסחרי בשווי של 2.5 מיליון שקל. הליך זה מתקיים כבר יותר מחמש שנים, עד כה ללא תוצאות, אבל אבן חיים דווקא נשמע אופטימי: "הקנס הכספי הוא אמצעי חשוב ביותר להשגת אפקט ההרתעה מפני מעשים העומדים בניגוד לחוק התכנון והבנייה, ואני מאמין כי הפעולות שנקטנו בשנה האחרונה להקשחת האכיפה יקטינו את עבריינות הבנייה בישראל".
עד כאן, דבר המחוקקים והתביעה. השאלה הגדולה היא האם גם השופטים יצטרפו להפנמת העובדה שעבירות בנייה הן עבירות חמורות מאוד, הדורשות ענישה מתאימה.