לאחר שצלח את הסינון, והגיע לקורס בן השבועיים שהתקיים בארה"ב, הוא נחשף למפגש נט-וורקינג (יצירת רשת קשרים עסקית) מרוכז ויעיל, ששינה הכל. "בגלל הדינמיקה האינטנסיווית של הקורס, נוצר קשר מיוחד בין המשתתפים", הוא מספר. "החיבור בין אנשים איכותיים מאותה התעשייה לחוויה המרוכזת יצרו גיבוש. משום שהתעשייה בישראל אינה מחוזרת כל כך על ידי קרנות ההון סיכון, כדי להצליח בה חייבים להתנהל באופן נכון מבחינה עסקית. ללא הכוונה מקצועית ועזרה, קשה מאוד לעשות זאת".
הקורס, אומר גורדין, עוזר לו גם כיום. "כשאנשים שומעים שהייתי בקורס הזה, הם מעריכים אותי יותר. אין ספק שזה תורם לי ופותח בפני דלתות".
בארבע השנים האחרונות, מאז החלה הקרן להעביר את הקורסים לבכירים ישראלים מתעשיית הביומד, הם נהפכו ללא פחות ממשאת נפש בעבור אנשי תעשיית מדעי החיים בישראל. אחת לשנה, במשך שבועיים אינטנסיוויים בקליפורניה, עוברים 15 אנשים שנבחרים בקפידה קורסי ניהול ומפגשים עם מרצים ומנהלים מובילים בתעשייה האמריקאית.
תוך זמן קצר זכתה התוכנית לדימוי יוקרתי, כמעט זהה במשקלו ובחשיבותו לזה של האחוות באוניברסיטאות המובילות בעולם, ולעתים אף יותר. הדובדבן שבקצפת הוא העובדה שכל התענוג הזה ניתן למשתתפים בחינם - במימון תרומה של המיליארדר פול מיראז' ומשפחתו (ראו מסגרת).
"מנהל בתעשיית הביומד הישראלית צריך לעשות הכל כדי להגיע לקורס של קרן מיראז'. זה יעניק לו כלים לפיתוח עסקי נכון יותר, לניהול משא ומתן יעיל מול לקוחות אמריקאים ולמטרות נוספות", כך אומר פיני בן אלעזר, מנכ"ל חברת ביו-גל ובוגר המחזור הראשון של קורסי ההעשרה למנהלים של קרן מיראז'. "מה שאולי חשוב מכך", מוסיף בן אלעזר, "הוא הנט-וורקינג שייצור הממשתף עם בכירי התעשייה בישראל ובעולם, באופן שלא יוכל ליצור במקום אחר".
סינון קפדני
עמיחי בר ניר (40), קיבל לפני שנתיים זימון לראיון לקראת הקורס, אך בחר לוותר עליו. בשנה שעברה קיבל פנייה נוספת, והפעם החליט שלא להחמיץ את ההזדמנות. "אנחנו נמצאים בשלב החדירה לשוק האמריקאי", מסביר בר ניר, מנכ"ל חברת קוגני-פיט - המפתחת תוכנה שמציעה חדר כושר של אימונים קוגניטיוויים למוח. "הרגשתי שאני צריך כלים להעצמה אישית ולהתמודדות עם ידע מקצועי שחסר לי, ובעיקר גישה לשוק האמריקאי - גם בעבודה מול גופים ממוסדים וגם בכל הקשור לגיוס כוח אדם ומשקיעים. שוחחתי עם אנשים בתחום, שהסבירו לי שהקורס הזה יצמצם לי את הפערים האלה, והם לא טעו".
בתחילת הדרך אנשי הקרן עוד חיזרו אחרי מועמדים, אבל כיום, כשלבוגרי הקורס הודבקה תווית של "סיירת מובחרת", על כל 15 מקומות פנויים במחזור מתחרים כ-100 אנשים. וכמו בכל מועדון עלית, גם כאן התהילה נקנית בזכות תהליך מיון קפדני.
בתחילה מקבלים המועמדים טופסי הרשמה ממקורות שונים (אוניברסיטאות, הארגון הישראלי למדעי החיים, מכון היצוא ובוגרי הקרן, שמנסים להביא את חבריהם). לאחר מכן מתחיל הליך הסינון. לפני שיתחילו לארוז, נדרשים המועמדים למלא שאלונים רבים ולעבור ראיון אישי עם נציגי הקרן בישראל.
"קרה כבר שאנשים לא התקבלו, ואז הציעו להצטרף לקורס ולשלם עליו מכיסם", מספר שרווין פומרנץ, האחראי על הקרן בישראל. "במקרה אחר, שני בני זוג הגישו מועמדות, רק הבעל התקבל, ואז ביקש לשלוח את אשתו במקומו. אבל אנחנו לא נענים לבקשות האלה. תהליך המיון מוקפד מאוד, והסיבה לכך שאנו לא חורגים ממסגרת של 15 איש היא שחשוב לנו לשמור על אינטימיות, ולאפשר קיום של דיונים אמיתיים ועמוקים".
לימודים בבוקר, קשרים בערב
הקורס עצמו מחולק לשני חלקים. החלק הראשון נמשך כל יום עד שעות אחר הצהריים ובו עוברים המועמדים קורסים בתחומים שונים, שנועדו לפתח את מנהיגותם העסקית ואת יכולות הניהול שלהם. ואולם החלק השני חשוב לא פחות - הנט-וורקינג. במשך כל תקופת הקורס מביאים חברי הקרן אל החניכים את מיטב מנהלי החברות בארה"ב בתחומים הרלוונטים לעיסוקם. בנוסף, מדי ערב נפגשים חברי הקורס בביתו של מנהל בכיר אחר לארוחת ערב, זוכים להכיר את מכריו ולהציג את עצמם ואת החברה שבה הם עובדים.
"מרשימה ככל שתהיה רשימת הנושאים של הקורסים, זהות המרצים חשובה יותר מהתוכן", אומר גורדין. "אין כאלה מרצים בישראל, ואם יש, לרוב אין לך סיכוי לדבר אתם אם אין לך כמה מאות אלפי דולרים לשלם להם עבור שעת ייעוץ.
"הגיעו אלינו דייוויד סיצ'לי (David Cichelli), שייעץ לסיסקו ולסטארבקס, וד"ר אימרן קורים (Imran Currim), שעבד עם הונדה וברבי, והעבירו לנו הרצאות מנקודת מבט מעשית-מסחרית. בהפסקה פגשנו גם את הנרי סמואלי, ממייסדי ברודקום ואחד האנשים העשירים בעולם, שסיפר לנו איך הקים את החברה, באילו קשיים נתקל ואיך מינף אותם. אלה סיפורים מדהימים ומידע שלא יסולא בפז".
בן אלעזר מספר שהמידע שקיבל בקורס עזר לו ברמה המעשית. "לפני הקורס, למשל, הדבר היחיד שעמד לנגד עיני בעת משא ומתן היה מיקסום המכירה. בקורס למדתי שהאמריקאים חושבים במונחי WIN-WIN, ולכן צריך להסתכל גם על הצד השני ועל מה שהוא מקבל בעסקה. בהיבט אחר, למשל, היתה הרצאה בתחום הפיתוח העסקי. התרשמתי מאוד מהמצגת וביקשתי לשאול את המרצה כמה שאלות אישיות. באותו יום נקבעה לי פגישה, וביום למחרת כבר הייתי במשרדו. זה דבר שלא יכול היה לקרות בדרך אחרת."
בר ניר מספר כי "בבוקר אתה לומד עם מיטב המומחים, ובערב אתה הולך לארוחת ערב עם מנכ"לים ובעלים של חברות ששוות מיליארדי דולרים. אתה גם לומד, וגם יכול להתרשם איזה בית תוכל לבנות על הצוק ליד הים כשתהיה עשיר. זה נותן תיאבון להצליח".
מסדרים עבודה
ספי לנדסקרונר, סמנכ"לית פיתוח עסקי ורישום בחברת התרופות דקסון (השנייה בגודלה בישראל), גם היא בוגרת הקורס. היא רואה חשיבות רבה לקורס בגיבוש התעשייה הישראלית.
"הנט-וורקינג חשוב - לא רק עם המרצים והאורחים, אלא גם עם הקהילה המקומית. מאז שהשתתפתי בקורס יצא לי לעזור לכמה עמיתים למצוא מועמדים רלוונטיים לתפקידים, וגם המלצתי על אנשים מהקורס. מאחר שהאנשים שמגיעים לתוכנית עוברים סינון קפדני, וממילא הם מובילים בתחומם, סביר להניח שהם בעלי מגוון איכויות שישרתו כל חברה".
יצירת הקשרים העסקיים אינה רק עניין ספונטני, אלא זוכה למיסוד - חברי הקורס ממשיכים להיפגש בקביעות אחת לחודשיים, ואף נהנים משירותי הדרכה מנציגי הקרן בישראל.
"בדומה לבוגרי הארוורד, ייל ושאר האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם, גם אנחנו מעודדים את קיומן של מעין אחוות, שימשיכו לפעול גם לאחר תום הקורס", אומר זאב זליג, סגן נשיא ג'נזיים העולמית, מנכ"ל ג'נזיים ישראל, טורקיה ויוון וחבר הנהלת הקרן, שעוסק במיון המועמדים ומנחה בקורס. "בתום הקורס אנחנו מציעים תוכנית הנחייה ואומרים לכולם: אם אתם צריכים להתייעץ, אנחנו כאן".
לדברי בן אלעזר, שוק הביומד הישראלי אינו גדול. "מדובר על כ-5,000 איש, כמה קרנות שמשקיעות כסף ומספר מצומצם של חממות. ברגע שנהפכנו לקבוצה מלוכדת, היכולת שלנו להשיג תוצאות טובות יותר ולסייע זה לזה השתפרה פלאים".
זליג מסכים אתו: "אם מישהו מהקורס רוצה לעזוב את מקום עבודתו, הוא יפנה לחברי הקורס שימצאו לו משרה מתאימה. נוצרו מעין קבוצת הזדהות וידידות, שמספקת רשת שתקפיץ אותך לשלב הבא בקריירה".
אך מעבר לכל היתרונות המקצועיים והחברתיים, מזכירה לנדסקרונר דבר לא פחות חשוב: "לוקחים אותך לשבועיים לקליפורניה, דואגים לך למרצים הכי טובים, לאוכל הכי נהדר ולמארחים שכל אדם היה רוצה לפגוש - והכל בחינם. מה רע?".
מועדון הנטוורקינג הסודי של קרן מיראז' פותח דלתות בתעשיית הביומד
עידו סולומון
23.5.2008 / 9:39