לנפוש על המים: למה להסתפק במלון כשאפשר לשאוף אוויר צח, לבלות בקזינו ולקבל מחלת ים - באותו מחיר?

בוקר יום חמישי בשבוע שעבר. האונייה "איריס" של מנו ספנות עוגנת בנמל חיפה לשעות ספורות בלבד, מורידה נוסעים שסיימו הפלגה ומעלה אחרים, שיוצאים לשיט בן 14 יום לאירופה.







הקהל, המורכב בעיקר מבני 60 פלוס, עומד בתור לצ'ק אין ומוסר את המזוודות. ריח של צבע טרי עולה מהסיפון, שנצבע מחדש כמעט כל יום כדי להילחם בקורוזיה ולמנוע החלקה. בשיער לבן ומדים צחורים הקפטן סידורוב ולנטין מברך את הנוסעים לשלום. חלקם מכיר אותו מהפלגות קודמות וכמה מהם מתעניינים מתי תיפתח חנות הדיוטי פרי שגודלה מרשים בהשוואה לחדרים הקטנים ולמועדון הילדים.



גם הבריכה אינה גדולה במיוחד, אך צוות האונייה מדגיש שהיא מיועדת לטבילה בלבד. כמובן שעיקר הפעילות מתנקזת לחדר האוכל הגדול, שהארוחות מוגשות בו ארבע פעמים ביום. המגוון אדיר וכולל גם אוכל דיאטטי, אוכל לילדים ומנות צמחוניות.



מאי אינו חודש קל בתחום התיירות, מפני שמדובר בתקופה שלאחר פסח ולפני חופשת הקיץ, ואולם אוניות השעשועים של שני מפעילי ההפלגות הישראליים - מנו ספנות וכספי הפלגות - נהנות מתפוסה גבוה. זה אינו מקרה. נראה שענף השיט עובר בשנים האחרונות שינוי תדמיתי וצובר תאוצה בקרב המעמד הבינוני והמעמד הבינוני-גבוה.



"התדמית שיצאה לתחום, לפיה הפלגה היא מוצר זקן שהולם את גיל הזהב, משתנה", מכריז אודי שנבל, מנהל מחלקת קשרי לקוחות בחברת התיירות סנורמה. החברה מייצגת בישראל את חברות השיט האמריקאיות רויאל קריביין - שבשליטת משפחת עופר, את סלבריטי קרוזס ואת החברה האיטלקית סילבר סי. "שיט נהפך למוצר שמתאים לכולם ונותן את התמורה הכי גבוהה למחיר - יותר מכל מוצר תיירות אחר".



שנבל מוסיף כי, בעבר ישראלים היו מפליגים כדי לראות עולם ולבקר במקומות שונים, ואילו כיום האוניות נהפכות לקלאבים. "היעד הוא האונייה ולא הנמלים שבהם היא עוגנת", הוא אומר.







דורית שנבל, בעלת משרד הנסיעות טראוול בוטיק שמתמחה בחבילות שיט, אומרת כי בשנים האחרונות הבינו רבים ששיט לא מתאים רק לפנסיונרים, ונשברה גם הסטיגמה ששיט הוא מוצר לעשירים. "בעבר פעלו מעט אוניות בתחום, והביקוש עלה על ההיצע", היא מסבירה, "אך כשהצי גדל המחירים השתנו. בנוסף, מסלולי השיט באירופה נמכרים בדולרים ולא ביורו - וזה יתרון גדול".



על התפתחות הענף מעידה גם אורנה כהן, מנהלת חברת הנסיעות קרוז סנטר המתמחה בשיווק חבילות שיט ובשיווק ישיר של חברת קרניבל קרוז ליינס שבשליטת משפחת אריסון. "בעשור האחרון יש צמיחה משמעותית בענף - בונים הרבה אוניות, התחרות גוברת והמחירים יורדים", היא מסבירה.



תופעה מעניינת נוספת היא האחוז הגבוה של לקוחות חוזרים. בקרוז סנטר מדווחים ש-40% מלקוחותיהם הם ישראלים שיוצאים לשיט לפחות פעם בשנה. בחברת רויאל קריביין אחוז הלקוחות החוזרים בעולם מגיע ל-67% - שיעור שנחשב לגבוה ביותר בענף התיירות.



גם בהפלגות של החברות הישראליות היוצאות מישראל - אף שמדובר באוניות קטנות יחסית ואטרקטיוויות פחות - שיעור הנוסעים המתמידים גבוה. מחברת מנו ספנות, שמפעילה שתי אוניות, נמסר כי הוא עומד על 60%. בכספי הפלגות, שמפעילה השנה אונייה אחת, מדובר ביותר מ-20%. כהן אומרת שחלק מהאטרקטיוויות של המוצר נובעת מכך שבתי המלון באירופה יקרים מאוד. אונייה היא מלון צף, ומשמשת דרך נוחה להגיע ליעדים בחו"ל, להתפנק בדרך ולשלם פחות.



החלקה על הקרח וקיר טיפוס



אוניות הענק שמשייטות בעולם הן ערים צפות על המים. יש בהן בריכות, סיפוני שיזוף, חדר כושר, מסעדות, מועדונים, אמפיתיאטרון ואולמות מופעים שבהם מקום ל-1,000 איש. בנוסף יש בהן קניון, מדרחוב עם פאבים, גלידריות, בתי קפה, ספריות, חדרי משחקים לילדים, אולם קולנוע, מיני גולף, בתי קזינו ואפילו קיר טיפוס, בריכת גלישת גלים ואולם החלקה על הקרח.



כל האטרקציות האלה מספקות פעילות ל-3,000 נוסעים בממוצע להפלגה, ועבודה ל-1,500 אנשי צוות שדואגים לכל מחסורם. בין פעילות לפעילות, הנוסעים נהנים במשך ההפלגה מארוחות שחיתות. קשה למצוא אונייה שמגישה פחות מארבע ארוחות ביום, כולל ארוחת חצות ונשנושים ליד הבריכה.



ובכל זאת אין לשכוח שמדובר באונייה. ככל שהיא קטנה יותר, תנודות הים מורגשות בה ביתר שאת והחדרים קטנים מחדרי מלון ממוצעים. המחיר הנמוך ביותר הוא לחדר פשוט ופנימי בקומה נמוכה והוא עולה ככל שעולים בקומות, מתאבזרים בחלון או במרפסת, או משדרגים לסוויטה. רמת האבזור של החדרים, הפאר והפרשי הגדלים שונה מאוד מאונייה לאונייה. החדרים הזולים מעוררים קלסטרופוביה, והם אינם חלל שנעים לבלות בו זמן ממושך.



בכל הקשור למחירים, ענף השיט פועל באופן שונה מעט ממוצרי תיירות אחרים. בניגוד לשיטת הרגע האחרון, האהובה על הישראלים, בשיט זה עובד הפוך: ככל שמזמינים מוקדם יותר, בעיקר כשמדובר בחברות זרות, כך מקבלים מחיר טוב יותר. לעתים אפשר למצוא מבצעים של הרגע האחרון, אך הם לא מאפיינים את הענף. מומלץ להזמין מקום באונייה לפחות שלושה חודשים ואף חצי שנה מראש. בקווי השיט בעולם האוכלוסייה מורכבת בעיקר מאמריקאים ואירופאים בני 45 ומעלה. בחודשי הקיץ ובחגים האוניות עמוסות במשפחות וילדים.



צמח ריכטר, שיצא לפני כשנתיים עם משפחתו לשיט בקריביים בחברת Celebrity Cruises מספר שחלק משמעותי מההנאה נבע מהבילוי המשפחתי ומכך ששהו בחדר עם מרפסת. "אני לא ממליץ לישון בחדרים הפשוטים בבטן האונייה - גם אם זו אוניית פאר", הוא אומר. "המשמעות של מרפסת היא שיש לך סיפון פרטי ואתה לא חייב לבלות על הסיפון כל הזמן".



כמויות האוכל, מעיר ריכטר, בלתי נתפשות. "מעבר לארוחות מיוחדות, שבהן מתארחים למשל בשולחן הקפטן, בלילה האחרון התפנקנו בערב מתוק שכלל פיסול בקרח, הכנת דמויות ממרציפנים ושוקולד בעבודת יד. המראה היה בלתי נשכח", הוא משחזר.



רומי קנבל גילתה את עולם השיט לפני כשנתיים. קנבל ובעלה רצו לנסוע עם ילדיהם לטיול שונה בחו"ל. לבסוף החליטו להזמין שיט בן שבוע בחברת Norwegian cruise lines שיצא מברצלונה ועצר בניס, מונקו, פיזה ורומא. בעקבות הניסיון המוצלח הם יפליגו השנה עם חברים, הפעם לים הבלטי, וישלבו בנסיעה טיול בבבריטניה.



"אונייה חדישה נותנת מענה לכל גיל", אומרת קנבל. "זה התאים לנו מאוד כי כל יום מתעוררים לאטרקציה אחרת, לילדים יש שפע של פעילויות והם לא יושבים שעות על גבי שעות באוטו ומאבדים סבלנות". קנבל מספרת שהיא זקוקה גם לטיולים, חשיפה לתרבות אחרת ואפשרות לרדת מהאונייה, והשיט ענה על צרכיה כי מדי יום נמצאים בערים ובמדינות אחרות. "זה נופש שמתאים למי שרוצה בטן-גב, אבל לא רוצה שזה יסתכם בכך", היא אומרת.



ניצה (השם המלא שמור במערכת) התלבטה במשך שנים אם שיט יתאים לסגנון הטיול שלה ושל בעלה. "כל החיים טיילנו לבד ותמיד חשבנו ששיט מתאים לאנשים מבוגרים מאוד ושזה לא הקצב והסגנון שלנו", היא מסבירה. ניצה ובעלה רצו מאוד לבקר בסנט פטרסבורג שברוסיה, והזמינו לפני כשנה וחצי שיט בים הבלטי.



לאחר מחקר מעמיק הם בחרו בסוויטה עם באטלר אישי, כנהוג בחדרים ברמה גבוהה, באונייה קטנה יחסית של חברת Regent Seven Seas Cruises. "רצינו חברה יוקרתית וטובה אבל לא היינו מעוניינים באוניית ענק", היא אומרת. "חיפשנו משהו אינטימי ולא המוני מתוך אמונה שכך נקבל את השירות הטוב ביותר". בני הזוג טיילו בנורווגיה ועלו על האונייה בשטוקהולם. "האווירה היתה סולידית ואלגנטית", היא נזכרת, "האיכות היתה גבוהה בכל תחום - החל מרמת האוכל, דרך סיורי החוף והמדריכים וכלה בעמידה בלוחות הזמנים".



הזירה הישראלית



האוניות של החברות הישראליות קטנות לאין שיעור מאלה של חברות השיט העולמיות ומספר האטרקציות על סיפונן מצומצם יותר. "הפעילות על האונייה היא העיקר", מודה לאה הראל, סמנכ"לית השיווק של חברת כספי הפלגות. "גיל הנוסעים יורד והאונייה נתפשת כבילוי עם הרבה ארוחות, אמנים אורחים וצוות בידור". החברות הישראליות לא מתעלמות מהמגמה, ופועלות בהתאם: אוניית "מג'יק 1" של כספי שופצה ב-2000 ושטחיה הציבוריים הורחבו. "איריס" של מנו ספנות נבנתה מחדש ב-2001 ושופצה שוב ב-2004. "רויאל איריס" שופצה ב-2006.



"אנחנו מנסים להגיע לכל הגילים, אבל הקהל המבוגר חשוב לנו ומנצל את השיט כנסיעה לחו"ל שלא היה יוצא אליה בדרך אחרת", אומר משה מנו, נשיא מנו ספנות ובעל החברה. "בהשוואה לאוניות אחרות שמפליגות בים התיכון, אין לנו במה להתבייש. מבחינת רמת האוכל והיעדים שאליהם אנחנו שטים, אנחנו בני השוואה".



מנו מספר שבשנים האחרונות הקהל הצעיר פתוח להפלגות יותר מפעם. "הצעירים גילו את המוצר הזה כי הוא משתלם", הוא אומר. "טיסה ליעדים דומים בתוספת מלון לאותו מספר ימים תעלה לפחות פי ארבעה יותר מהפלגה, שהעלות היומית שלה היא 80-90 דולר לאדם".



שתי החברות הישראליות מציעות אמנם מוצרים דומים, אך נבדלות באורך ההפלגות ובאופיין. בכספי ההפלגות קצרות ויוצאות פעמיים בשבוע. הקהל על האונייה משתנה בהתאם להפקה שסביבה: יש הפלגות לקהל דובר רוסית, לשומרי מסורת ולצעירים. קהל היעד הוא המעמד הבינוני.



ההפלגות של מנו ספנות ארוכות יותר ואופיין סולידי יותר. הפלגות נושאיות מתמקדות בנושאים כמו ג'ז ויין, ולעתים מתארח באונייה כנס מקצועי, למשל של רופאים. הבדל נוסף טמון בקזינו: ב"מג'יק 1" הוא גדול ומפואר, ואילו באוניות של מנו ספנות הוא קטן ולא מהווה גורם משיכה מרכזי. למעשה, שתי החברות לא מתחרות זו בזו בגלל אורך ההפלגה השונה. על-פי הראל, כספי הפלגות מתחרה בנופשונים לטורקיה, יוון ומזרח אירופה ובחופשות באילת.



חיים הלפרין, ששט כבר חמש פעמים באוניות של החברות הישראליות, מאשר שהקזינו היה בעבורו העיסוק המרכזי בהפלגה. "בהפלגות הקצרות מבלים הרבה בקזינו ויש גם הרבה התארגנויות של קבוצות מהמרים שנותנים הפקדה לקזינו ומתחייבים לשחק כל יום כמה שעות", הוא אומר. "הכיף הגדול שלי הוא לקום בבוקר, לשבת על הסיפון, לראות ים ושמיים ולבקר בערי נמל קטנות ולא בערים בומבסטיות", הוא מסכם.



בניגוד להלפרין, שאוהב לצאת לשיט, יש רבים שלא יחזרו על חוויית השיט המקומית. קרן (השם המלא שמור במערכת), שהפליגה לפני שנתיים על סיפונה של "מג'יק 1", זוכרת את החוויה כטראומה. "יצאתי לשיט בספונטניות ולא ידעתי לקראת מה אני הולכת", היא מסבירה. "הופתעתי לגלות שהאונייה קטנה ומיושנת. ישנו בחדר קטנטן ללא חלון, ולכן ציפיתי שאם אין מה לעשות בחדר - יהיה מה לעשות על האונייה. לא מצאתי פעילות לטעמי וגם העצירות היו קצרות ולא מספקות".



קרן מספרת שהתאכזבה מגודל הבריכה, שהמופעים היו ברמה נמוכה ומזכירה שהכל קורה בלב ים, כך שמי שרגיש יותר - עלול לסבול מאוד. "באחד הערבים הזמרים ממש הקיאו על המיקרופון ואנשים נפלו זה על זה", היא נזכרת.



רוני כספי יצאה בפסח לפני שנתיים להפלגה על "איריס" של מנו ספנות, יחד עם משפחתה. היא מספרת שהאוכל היה ברמה גבוהה, וכך גם המופעים ומשחקי החברה. אלא שכמו רבים אחרים היא הרגישה את תנודות האונייה וחשה ברע.



כספי לנה בחדר משודרג אך גם בו היא לא מצאה מרגוע. "הרגשתי כלואה, ושאין לי לאן ללכת", היא נזכרת. "רציתי להרגיש בחו"ל אבל הרגשתי במקום קטן וסגור, וגם העצירות היו קצרות מדי. השיט היה יותר מושקע ממלון באילת, אבל זה לא הסגנון של כל אחד. שיט מתאים לאנשים שלא אוהבים לזוז יותר מדי ורוצים לקבל הכל בכפית לפה".



ים סוער



מארגון אמון הציבור, הפועל למען תרבות צרכנית בישראל, נמסר שבשנתיים האחרונות התקבלו כמה תלונות על ענף השיט המקומי, שעיקרן היה פער בין הבטחת המשווק לבין המימוש בפועל. בין השאר עלו תלונות על תנאים בלתי הולמים למגורים, היעדרו של אוכל צמחוני שהובטח מראש, מסלולי טיולים ששונו ללא הודעה מוקדמת, גביית דמי ביטול גבוהים גם כשהביטול נבע מכוח עליון או נעשה זמן מספק לפני ההפלגה, ובעיות טכניות כמו מחסור במים, היעדר מיזוג וחדרים צפופים.



כספי הפלגות מסרו בתגובה כי ההפלגות מתקיימות במסלולים קבועים וללא שינויים, מלבד במקרים מועטים שבהם נסיבות קיצוניות של מזג אוויר או הנחיות ביטחוניות אילצו את האונייה לשנות מסלול. לגבי גובה דמי הביטול נמסר: "כנהוג בחברות תיירות והפלגות, החברה גובה דמי ביטול כפי שמפורט בשובר ההפלגה שניתן ללקוח ובאתר החברה, וממליצה ללקוחותיה לרכוש ביטוח הכולל גם ביטוח דמי ביטול". כמו-כן החברה מציינת כי היא מתייחסת לכל בקשה או תלונה של אורחיה ושמעולם לא התחייבה לספק אוכל צמחוני.



ממנו ספנות נמסר בתגובה כי בחברה מקפידים על שירות הוגן ואמין ללקוחות והדבר בא לידי ביטוי בשיעור גבוה במיוחד של לקוחות חוזרים. "אנו מקפידים להעניק לנוסע מה שהובטח לו", נמסר מהחברה. "החברה מחלקת כשני מיליון חוברות מידע בכל עונה, ובהן ובאתר החברה יש תרשימים וצילומים של שטחי הציבור, החדרים, תנאי ההפלגה, המחירים וכו'. החדרים באוניות החברה הם בסטנדרטים הגבוהים המקובלים באוניות נוסעים מכובדות ברחבי העולם".



בנוגע לדמי ביטול נמסר כי הם נגבים כמקובל בשוק סיטונאי הנסיעות, וחלק מהבעיות הקשורות בעניין נובע מכך שהצרכנים אינם רוכשים ביטוח נסיעות למרות ההמלצות. "במקרים מוצדקים ולפנים משורת הדין החברה מגלה התחשבות ואינה גובה דמי ביטול - וזה קורה לא מעט", נמסר מהחברה.



במנו ספנות טוענים שלא הגיעו אליהם תלונות על מחסור במים והיעדר מיזוג אוויר, ואם היו כאלה הן טופלו מיידית באונייה. על הטענה של ארגון אמון הציבור שמנו ספנות אינה מגיבה לפניותיה משיב דובר החברה כי כל פנייה מטופלת ונענית.



כספי הפלגות



נמל יציאה: אשדוד
מספר אוניות: אחת
גודל האונייה: 14 אלף טונה
מספר נוסעים מירבי: 900
יעדים: יוון, טורקיה וקפריסין
משך ההפלגה: הפלגת קצרות בלבד (4-3 לילות) בסוף שבוע (ה'-א') ואמצע שבוע (א'-ה')
מחירים ממוצעים בקיץ: החל מ-400 דולר בסוף שבוע, החל מ-500 דולר באמצע שבוע



מנו ספנות
נמל יציאה: חיפה
מספר אוניות: שתיים
גודל ממוצע של אונייה: 15-20 אלף טונה
מספר נוסעים מירבי: 1,000-700
יעדים: יוון, טורקיה, קפריסין, איטליה, צרפת, ספרד ועוד
משך ההפלגה: 7-14 יום
מחירים ממוצעים בקיץ: בנמלי הים התיכון - החל מ-429 דולר, הפלגות ארוכות - החל מ-1,349 דולר



רויאל קריביין



נמלי יציאה: ברצלונה, רומא, ארה"ב, קנדה, בריטניה ועוד
מספר אוניות: כ-30
גודל ממוצע של אונייה: 160 אלף טונה
מספר נוסעים מירבי: 2,800-3,000
יעדים: אירופה, הקריביים, אלסקה, המזרח הרחוק, תעלת פנמה ועוד
משך ההפלגה: 7-14 יום
מחירים ממוצעים בקיץ: אגן הים התיכון - החל מ-1,048 דולר, הקריביים - החל מ-1,000 דולר, אלסקה - החל מ-1,070 דולר



קרניבל קרוז ליינס



נמלי יציאה: ארה"ב, קנדה, אירופה, סקנדינוויה, דרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד
מספר אוניות: כ-20
גודל ממוצע של אונייה: יותר מ-100 אלף טונה
מספר נוסעים מירבי: 2,500
יעדים: האיים הקריביים, הים הבלטי, אלסקה, דרום אמריקה, אירופה, הים התיכון, אוסטרליה וניו זילנד
משך ההפלגה: 14-7 יום
מחירים ממוצעים בקיץ: הקריביים - החל מ-1,040 דולר, הים הבלטי - החל מ-1,550 דולר, אלסקה - החל מ-1,050 דולר



עמוק במים



מגזין התיירות Conde' Nast Traveller בוחר מדי שנה בעזרת קוראיו את נותני שירותי התיירות הטובים בעולם ומדרג אותם. ב-2007 הגיעה למקום הראשון בקטגוריית האוניות הגדולות חברת קריסטל קרוזס (עם רמת שביעות רצון של 86.6%). סלבריטי קרוזס הגיעה למקום השני (85.8%) וקרניבל קרוז ליינס למקום השלישי (85%). בקטגוריית האוניות הקטנות חברת סילבר סי זכתה במקום הראשון (עם רמת שביעות רצון של 91%) ואחריה סטאר קרוזס (87.6%) ווינדסטאר קרוזס (87.4%). ב-2006 הגיעה חברת רויאל קריביין אינטרנשיונל למקום הראשון ובדירוג ב-2007 היא נבחרה לחברת השיט שעיצוב הפנים בה הוא המרשים ביותר. חברת קרניבל קרוז לייינס, שהגיעה למקום השלישי בדירוג הכללי, קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר בקריטריון של תמורה גבוהה למחיר.



העונה החמה



בניגוד להפלגות בים התיכון, שמתקיימות בין אפריל לנובמבר ונפסקות כליל בחודשי החורף, ענף השיט בעולם פעיל במשך כל השנה. היעדים הפופולריים בקרב ישראלים הם האיים הקריביים, שאליהם אפשר להפליג במשך כל השנה ומחירי ההפלגות אליהם יורדים בין ספטמבר לסוף דצמבר; מסלול הים הבלטי שכולל את סקנדינוויה וסנט פטרסבורג ופעיל בחודשים מאי-ספטמבר; ואלסקה, שאליה ניתן להפליג מיוני עד ספטמבר, אך שיא העונה הוא ביולי-אוגוסט. באחרונה נהפך שיט בדרום אמריקה ליעד מבוקש. הקו פעיל בחודשים נובמבר-אפריל, והעונה המתאימה ביותר היא ינואר-פברואר. כמובן שבחודשי הקיץ ובחגים המחירים גבוהים יותר, ובין הנוסעים ניתן למצוא הרבה משפחות עם ילדים.



הכל כלול?



מחירי השיט כוללים לינה, ארוחות בשולחן קבוע עם מלצר קבוע לכל אורך השיט ואת כל המופעים והפעילויות השונות על האונייה. הם אינם כוללים משקאות קלים ואלכוהול, מסעדות נוספות שפועלות באוניות הגדולות, טיפולי ספא, שימוש באינטרנט לווייני וסיורי חוף. את הסיורים בנמלי העגינה אפשר לערוך באופן עצמאי או להצטרף לאחד מהסיורים המאורגנים המוצעים בתוספת תשלום של 30-150 דולר לאדם, תלוי ביעד ובסוג הסיור. לעתים המחירים המפורסמים בעיתונות אינם כוללים מסים והיטלים.