וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחיר העגבניות ודילמת הנגיד

סמי פרץ

24.5.2008 / 12:08

לאחר חמש שנות צמיחה מהירה, שבהן סוגיית האינפלציה נדחקה לגמרי מסדר היום, היא חוזרת כעת על כל מה שקשור בה. ההאטה מתקרבת

1. 1,288 פריטים מרכיבים את מדד המחירים לצרכן, ומבין כולם תפסה העגבניה את הכותרות הראשיות בעקבות עליית המדד ב-1.5%. באפריל הגיעו למדפי המרכולים מעט עגבניות, וגם הן היו די מצ'וקמקות. זה לא הפריע לצרכנים הישראלים לאסוף לעגלתם מכל הבא ליד, וכך זינק מחיר העגבניות ב-94% תוך חודש. התוצאה: העגבניה תרמה לעליית המדד כ-0.2%. בלעדיה, המדד היה עולה ב-1.3% בלבד. לעגבניה יש מקום של כבוד בסל הצריכה של הישראלי הממוצע, והחלק היחסי שלה במדד המחירים לצרכן קרוב ל-0.2%. הבשורה המעודדת היא שבמאי מחיר העגבניה צנח בחזרה, ולכן התרומה שלה למדד של החודש הזה תהיה שלילית.

2. מדי חודש פושטים אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השווקים ובודקים את מחיריהם של הפריטים הנמכרים ביותר בהשוואה לחודש הקודם. הסטטיסטיקאים לא עושים הבחנה בין מוצרים מיובאים למוצרים מקומיים. בהרבה מאוד מקרים ההבחנה הזו פשוט בלתי אפשרית, משום שגם אם המוצר מיוצר בישראל, מקורן של התשומות שמשמשות ליצורו בחו"ל. אם בכל זאת ניתן היה לעשות חלוקה בין המוצרים, היינו מגלים כי המקור של חלק ניכר מההתייקרויות הוא עליות מחירים בחו"ל. המדד האחרון ואלה שיבואו אחריו מושפעים יותר מאי פעם מהמתרחש מעבר לים. מחירי הסחורות בעולם עולים כבר שנתיים, ולמעשה רק בשלושת החודשים האחרונים העליות הגיעו לישראל במלוא עוצמתן. הסיבה לכך היא הדולר הנמוך: שחיקת הדולר קיזזה עד כה את עליות מחירי המזון בעולם כאשר אלה הגיעו לישראל. לא עוד.

3. שחיקת כוח הקנייה של הציבור תשפיע על הצריכה, ותקרב את אותה האטה שעליה מדברים בחודשים האחרונים. לאחר חמש שנות צמיחה מהירה, שבהן סוגיית האינפלציה נדחקה לגמרי מסדר היום, היא חוזרת כעת על כל מה שקשור בה: הפגיעה בצריכה ובעסקים, החזרי המשכנתא שמתייקרים, הדרישה להגדלת הקצבאות כמענה לשחיקה האינפלציונית, ותיכף גם יחלו תביעות להסכמי שכר שמביאים בחשבון את הפגיעה בשכירים.
אבל הפגיעה הקשה ביותר היא בעניים. מדד גבוה פוגע יותר מכל בהם. מרכיב המזון בסל הצריכה של שני העשירונים התחתונים הוא 24.1%, לעומת 14.2% אצל שני העשירונים העליונים.

4. אבל גם העשירונים העליונים נפגעו. אמנם העגבניה משכה את תשומת הלב, אבל הסעיף שתרם יותר מכל לעליית המדד הוא נסיעות לחו"ל וחופשות. בפסח השנה נרשמה תנועה של כ-520 אלף נוסעים בנתב"ג - גבוה ב-25% לעומת 2007. תרומת הנסיעות לחו"ל והחופשות לעליית מדד אפריל היתה 0.4%. העלייה בסעיף הזה קשורה במישרין למחירי הנפט ולביקוש הגדול לנסיעות באפריל. סעיף הנסיעות מעט פרודקסלי בהשפעותיו על המדד. מצד אחד, הדולר הנמוך מגדיל את כוח הקנייה של הישראלים היוצאים לחו"ל (בעיקר לארה"ב). מצד שני, תאוות הקניות שלנו (יותר נסיעות, יותר דיוטי פרי) יוצרת ביקושים שגורמים לעליית מחירים.

5. העשור האינפלציוני בשנות ה-80 הוליד כמה וכמה הרגלים שנהפכו לחלק בלתי נפרד מהכלכלה הישראלית: תוספת יוקר, הצמדות, מחירי דירות נקובים בדולרים, דו"חות כספיים מתואמים לאינפלציה. השנים האחרונות, שבהן התברכנו באינפלציה נמוכה מאוד ובדולר שנחלש, דחקו את כל המושגים האלה לגנזכים. מדד אפריל 2008 הוא תזכורת קטנה לחיים בעידן אינפלציוני. המדד הגבוה עורר מבוכה בבנק המרכזי וסימני דאגה בקרב הצרכנים. רבים תוהים אם אנחנו עלולים לחזור לימי האינפלציה האפלים, שבהם כוח הקנייה שלנו נשחק בכמעט אחוז אחד ביום. התשובה היא כמובן שלילית. זה לא אומר שהמצב פשוט. ממש לא. אבל כותרות הענק על הקאמבק של האינפלציה יכולות לחכות עוד קצת. שנות ה-80 עוד לא כאן.

6. הסוגייה המיידית שתתבהר בשבוע הבא היא מה יעשה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כדי לבלום את עליות המחירים. הדילמה של הנגיד קשה. מצד אחד עליית המחירים מחייבת אותו לרסן את הביקושים ולהפוך את הכסף למוצר יקר יותר באמצעות עליית ריבית. זה יגרום לנו להסס עוד רגע לפני שאנחנו רוכשים דבר מה. מצד שני, ריבית גבוהה יותר תחליש עוד יותר את הדולר הנמוך ממילא (שהגיע השבוע לשפל של 11 שנים) ותגביר את הלחץ על היצואנים. בחודשים האחרונים כבר ראינו את הנגיד נוקט קו נועז ומתערב ישירות בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים, והוא עשוי להפתיע עם מהלך נוסף (אולי אפילו בפרק הזמן שבין הורדת המוסף הזה לדפוס לבין הפצתו בסוף השבוע).

7. תפקידו העיקרי של נגיד הבנק המרכזי הוא לדאוג ליציבות המחירים במשק, אבל הנגיד הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה ובכובעו זה הוא בוחן היבטים נוספים של הפעילות המשקית. אם היצוא הישראלי יקרוס, ההשלכות על המשק יהיו קשות יותר מעוד 1% לאינפלציה. השאלה היא מה יקרה אם זה לא ייגמר במדד גבוה וחריג אחד באפריל, וגם המדדים הבאים יהיו גבוהים. במקרה כזה המשק עלול להיכנס לבעיות מקרו אחרות. לכן, ההחלטה על העלאת הריבית הפעם מאלצת את הנגיד להכריע בין דאגה ליצואנים לבין עמידה במשימה העיקרית שלו - יציבות מחירים. ברמת האינפלציה הנוכחית, ההכרעה שלו ברורה. ליצואנים הוא ינסה לדאוג בדרכים אחרות.

  • עוד באותו נושא:
  • ריבית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully