המשבר הפיננסי עדיין קיים, אבל כבר לא ממש מעניין אף אחד. גם מחירי המזון הם זיכרון עמום. מחיר הנפט? זה הנושא החם החדש.
הזינוק במחיר הנפט נובע מאותה סיבה בגללה זינקו מחירי המזון, ההבדל הוא שבניגוד למחירי המזון, שם פועלים כוחות השוק במהירות רבה יחסית (תוך עונה אפשר לעבור מגידול אחד לשני, תוך שנה אפשר להכשיר קרקעות חדשות לעיבוד), בנפט זה לוקח הרבה יותר זמן.
מחיר חבית כבר הגיע ל-135 דולר במהלך המסחר, וזה עוד לפני תחילתה של עונת ההוריקנים.
איזו עליה דרמטית נרשמה בביקוש שגרמה לעליה בת 30 אחוז במחיר הנפט תוך חודשיים, או עליה בת 130 אחוז בתוך שנה?
לחילופין, איזו ירידה חדה נרשמה בהיצע? כלום. פשוט יותר משקיעים? פרטיים, מוסדיים, ספקולנטים? ראו את העליות העקביות בחודשים האחרונים, ראו כמה קל להשקיע בסחורה הזו, ועלו על הרכבת.
כל בועה מתחילה בסיפור אמיתי? זו של נסדא"ק, זו של הדירות, גם זו של המזון וגם זו של הנפט. היא הופכת לבועה רק כשהסיפור האמיתי הזה מנופח (בטווח הקצר) מעבר לכל פרופורציה.
קשה מאוד לכמת את אחריותו של הגורם הספקולטיבי לעליית מחירי הנפט, אבל אינדיקציה חלקית לכך היא החוזים הארוכים הפתוחים על הנפט.
עד 2003 מספר החוזים היה יציב למדי, ויוחס כולו לגידור של חברות שצורכות נפט בתהליך הייצור. מאז 2003 מספר הפוזיציות זינק, באופן שקשה לייחסו רק לגידול בגידור האמיתי (אם כי, יש הגיון בזה שיותר חברות יבצעו גידורים מרגע שהחל זינוק במחירים).
התיקון (בטווח הקצר) בדרך, והוא יכול להיות אלים אפילו יותר מזה שבמזון: מחירי החיטה ירדו ב-30 אחוז בתוך חודשיים וחצי. מחירי האורז ירדו ב-14אחוז בתוך חודש.
המניות בארה"ב ירדו ביום שישי ב-1.3 אחוז, אחרי שביום חמישי עלו טיפה. התחושה היא שיש גבול לכמה שהצרכן האמריקאי יוכל לעמוד בו בלי לשנות את הרגלי הצריכה שלו. או במילים אחרות, חלק ב' של משבר אשראי? הפעם, צרכני? נמצא מעבר לפינה. למניות יהיה קשה מאוד לעלות, כל עוד מחירי הנפט עולים.
מחיר הבנזין שמשלמים האמריקאים עולה, פחות או יותר, ביחס של 1:1 עם העלייה במחיר הנפט. זאת בניגוד לעליה במחיר שמשלמים הישראלים שהיא בערך ביחס של 1:0.4, כלומר על כל עליה בת 10 אחוז במחיר העולמי של הנפט, עולה מחיר הבנזין בארץ ב-4 אחוז. שלא לדבר על זה שבארץ בערך שליש מהמכוניות על הכביש הן רכב של המעסיק, אשר הנוהג בו בכלל לא מושפע מעליית מחירי הבנזין. שתי האנומליות הללו: החלקת השינויים במחיר הנפט והיותנו מדינה בליסינג, נובעות ממערכת המס.
האנומליה הראשונה היא הברקה, השנייה ? שערורייה שעכשיו מנסים טיפה לתקן. בכל מקרה, בארה"ב מדברים רק על כמה עולה למלא טנק דלק ועל העלייה החדה בעלות הזאת, אבל הם משלמים בערך חצי ממה שמשלם הצרכן הישראלי.
השוק גם לא הגיב טוב לעוד נתונים מתחום הנדל"ן, שהצביעו על המשך ההאטה. מלאי הדירות הבלתי מכורות בארה"ב גבוה היום פי שניים מהרמה ששררה עד לפני שנתיים-שלוש. מובן מאליו שכל עוד זה המצב, תמונת הבניה למגורים עוד תחמיר לפני שתתייצב (אנחנו מעריכים שנקודת ההתייצבות נמצאת במרחק של חודשים רבים מאיתנו. נקודת התפנית לא תתרחש לפני המחצית השנייה של 2009).
בהתאם לכל ההתפתחויות הלא חיוביות הללו, חזר הדולר להיחלש מול מרבית המטבעות, וגם מול השקל. עזרה לזה גם העובדה שנתוני המקרו באירופה פחות גרועים מהצפי. מאותה סיבה ירדו גם התשואות בארה"ב, אבל ממש לא היסטרי: 3.83 אחוז. כבר המון זמן לא התייחסנו לפער בין ה-10Y לבין הממש"ק לעשר שנים. לא בכדי. הוא עומד הבוקר על 2.12 אחוז, שזה, עקרונית, בערך אחוז אחד יותר מהפער "הכלכלי", אבל אין לזה משמעות. התשואה האמריקאית מבטאת בריחה לאיכות שאיננו יודעים לכמתה. הרכיב הזה אינו רלבנטי לאגרת הישראלית.
מחנק אשראי => מחנק מחירי מזון => מחנק מחירי נפט
מחנק האשראי גרם להפסדי עתק למוסדות פיננסים ולמשקיעים, ותורם להאטה האמריקאית והעולמית;
מחנק מחירי המזון משפיע בעיקר על הפיגורה של מיליוני אנשים במדינות העניות ביותר בעולם, ועל היציבות הפוליטית באותן מדינות. הוא גם הצית את מה שעלול להתפתח לכדי ספיראלת אינפלציה (על כך בהמשך);
מחנק מחירי הנפט יחמיר מאוד את ההאטה האמריקאית והעולמית אם לא יתפוצץ בקרוב. כל עוד נמשכת עליית המחירים, יתקשו המניות לעלות.
השלב הבא לו אנו מחכים הוא, כאמור, מחנק אשראי צרכני. ועוד לא וויתרנו על אפשרות המשך נפילתו של הדולר, שבינתיים עושה קולות של לחזור ל-1.60 לאירו.
לאתר היועצים
ורד דר על הנפט: התיקון בדרך, והוא יכול להיות אלים
TheMarker
25.5.2008 / 11:45