נוחי דנקנר תורם לפילהרמונית - ומקבל שריקות בוז

היכל התרבות בתל אביב אינו רגיל לשריקות בוז. קולות צורמים אלה, שטבעי לשמוע אותם באופרה של פאריס, למשל, לא יישמעו מפי הקהל התל-אביבי: הוא הלוא בא ליהנות בכל מחיר, ואפילו ביצוע גרוע לא ימנע ממנו למחוא כפיים בהתלהבות ולדרוש הדרן. לכן היה מזעזע שבעתיים לשמוע את נפח הצליל בקריאות הבוז והשריקות והיללות ביום חמישי, בקונצרט בפתיחת סדרת קונצרטים חגיגית לכבוד 60 שנה למדינת ישראל שעורכת התזמורת הפילהרמונית. מפתיע לא פחות היה מושא המחאה: היא לא הוטחה בתזמורת אלא במנהל שלה, אבי שושני, שניסה לשווא לשאת דברים מעל הבימה ובגלל הצעקות נאלץ לבסוף לוותר ולסגת מבלי שהשלים את נאומו.



השריקות הראשונות נשמעו אחרי ששושני החל לברך את קבוצת אי.די.בי, תומכת בתזמורת ונותנת החסות לקונצרט, לציון חמש שנים לרכישתה על ידי איש העסקים נוחי דנקנר ושותפיו. הוא ניסה להסות את הקהל ולהמשיך בדבריו - ללא הועיל. "רבותי, התנהגותכם מבישה, אנחנו נתמכים בנדיבות על ידי הסקטור הפרטי כי הממשלה לא תומכת בנו", אמר שושני וזכה על כך למחיאות כפיים מחלק אחר בקהל, אבל כשהזכיר את שמו של דנקנר גאו השאגות מכל רחבי האולם: "לא אוכל לכפות את דברי עליכם", הוא אמר, וירד מהבימה. לאחר מכן, הקונצרט התנהל כסדרו.



איך אתה מסביר את ההתנפלות הזאת?



שושני: "היא נובעת מקנאה ומצביעות. האם הקהל לא יודע שהתזמורת זקוקה לתורמים? רק השנה קיצצו לנו את התמיכה הממשלתית בכמעט מיליון וחצי שקל, לגובה של כ-12% מהתקציב שלנו, ומניין יבוא שאר הכסף?".



"ההתנפלות באה מגישה טהרנית, כאילו אזכור הכסף פוגע בחווייה האמנותית", מוסיפה טלי גוטליב, מנכ"ל קרן התזמורת, האחראית על גיוס כספי התרומות. "אנשים בקהל לא מחוברים, חושבים שהפילהרמונית היא מוסד עשיר ושבע שמרשה לעצמו לגבות מחירי כרטיסים גבוהים כי כך מתחשק לו - ולא כתוצאה מהכרח לכסות חצי מהתקציב ויותר מהכנסות עצמיות, שזה נדיר בקרב תזמורות. נדהמנו מהתגובה הזאת".



ואולי המחאה לא כוונה כלפי דנקנר ושותפיו, אלא עלתה דווקא נגד עצם המצב שבו התזמורת נאלצת להישען על בעלי ממון בהיעדר תקציב ממשלתי?



"זו טעות לפרש זאת כך", אומר צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים (התורם הגדול ביותר של הפילהרמונית) ויו"ר חבר הנאמנים הבינלאומי שלה. לטעמו, "זו היתה הפגנה של בורות, ונבעה משנאה שהולכת וגוברת בישראל לבעלי הון ולמקבלי משכורות גבוהות באשר הם - בלי להבין שברגע שהמדינה מזהה תרומה שלהם למטרה כלשהי היא מושכת ידיה מכך. לא ראיתי את הקהל הזה, שרוצה לראות ולשמוע את כל האמנים הגדולים, עומד לימין התזמורת, תומך בה, נוקף אצבע כדי לעזור לה.



"התזמורת חיה מהיד אל הפה, משכורות הנגנים מבישות, יש גירעון שאנחנו מנסים לסגור אותו, ובסיורים בחו"ל הנגנים ישנים במלונות סוג ג' ונוסעים ברכבות לילה כדי לחסוך כסף. מי שמחזיק את התזמורת הם לצערי גופים עסקיים; אני לא מבקש שינשקו אותי בגלל התרומות אבל שיעריכו - בישראל במיוחד, שבה תקציב התרבות הממשלתי הוא כבשת הרש שהצמר שלה כבר נגזז ואבריה קוצצו".



עוד אומר זיו כי "הקהל המנותק מהמצב של הפילהרמונית משקף בועה תל-אביבית הפוכה. ותגובה כזאת היא מסוכנת, כי אם זה מה שהתורמים העשירים יקבלו בתמורה - גינוי על היותם ?בעלי הון' - הם ישאירו את הכסף בכיס ומי שייפגע בסוף זו האמנות, לא הם. אמנם האמנות צריכה להיות משוחררת מלחצים של בעלי הממון, שאסור להם לפגוע בערכים של הגופים להם הם תורמים, אבל לצערי בלעדיהם היא לא תתקיים. לקחתי הביתה עוד מפח נפש אחד מני רבים בעקבות הערב הזה".



על פי התגובה הרשמית של הגוף שאליו כוונה ההתקפה, קבוצת אי.די.בי עצמה, לא נראה שקברניטיו מתרגשים מהעניין, אלא רואים בו התפרצות מקומית שלובתה על ידי מעטים. "איננו מתכוונים להתייחס להתנהגות של מספר פרחחים שניסו לחבל באירוע כל כך מוצלח ויפה של התזמורת הפילהרמונית", אומר דובר מטעם הקבוצה, שמאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 תרמה סכום אסטרונומי בן יותר מ-220 מיליון שקל ליישובי הגבול בתחומי התרבות, האמנות, החינוך והבריאות. הדובר הוסיף כי "קבוצת אי.די.בי תמשיך לפעול בנחישות והתמדה למען החברה ולמען הקהילה בישראל".