העליון: תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח על תאונות מתחילה ביום התאונה - ולא ביום גילוי הנכות

שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ואילה פרוקצ'יה קבעו בשבוע שעבר בדעת רוב כי תקופת ההתיישנות לצורך הגשת תביעת נכות צמיתה מתחילה מהיום בו ארעה התאונה.



השופטת עדנה ארבל, בדעת מיעוט, חלקה על דעתם וגרסה כי מועד ההתגבשות של הנכות הצמיתה הוא המועד הראוי לתחילת ספירת מרוץ ההתיישנות.



הרקע לפסק הדין הוא פוליסת ביטוח תאונות אישות שערך המנוח דוד אמיתי עם חברת הראל חברה לביטוח בשנת 1993. בהיותו מבוטח לקה אמיתי בהתקף לב במהלך ויכוח במקום עבודתו. בשל התאונה פנה להראל בבקשה לפצותו על פי הפוליסה. במקביל לפנייתו להראל, פנה אמיתי למוסד לביטוח לאומי להכרה בתביעתו כתאונת עבודה. בסוף 1994 דחתה הראל את בקשתו של אמיתי. שנתיים לאחר מכן נקבעה לאמיתי נכות צמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ב-1999 הוא הגיש תביעה נגד הראל בבית משפט השלום.



בית משפט השלום דחה את התביעה מחמת התיישנות (תקופת התיישנות לתביעות ביטוח עומדת על שלוש שנים), וקבע כי מרוץ ההתיישנות בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, החל ביום האירוע, ולא ביום בו נקבע שיעור הנכות הצמיתה או ניתן היה לקבעו. ערעורו של אמיתי לבית המשפט המחוזי התקבל בשנת 2003 ברוב דעות. השופטות אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, סברו בדעת רוב כי המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות הוא "מועד התגלות והתגבשות הנכות הקבועה, שכן זהו הנזק העומד במחלוקת, וזהו מקרה הביטוח נשוא הפוליסה".



סגן הנשיא דאז, יהושע גרוס, בדעת מיעוט, סבר כי המועד הקובע לשם תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות הוא יום קרות אירוע הביטוח.



עו"ד ערן יעקובוביץ ממשרד עו"ד צבי יעקבוביץ, שייצג את חברת הביטוח הראל, ערער לבימ"ש עליון על פסק הדין של המחוזי.



שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין קבע בפסק הדין מהשבוע שעבר, כי "מקריאת מילות החוק כפשוטן, נלמד כי המשמעות הטבעית היא שמועד קרות מקרה הביטוח, בביטוח תאונה, הוא יום האירוע - יום קרות התאונה". רובינשטיין מציין כי קביעה שמרוץ ההתיישנות יחל עם התגבשות הנכות הצמיתה מעורר קשיים בלתי מבוטלים עבור חברות הביטוח, שיידרשו, כדבריו "לשמור עד למועד עתידי ערטילאי על המסמכים ועל הרזרבות הכספיות ביחס לתביעה".



אף שקיבל את ערעורה של חברת הביטוח, קרא רובינשטיין לחברות הביטוח ולמפקח על הביטוח לבדוק את ניסוחן של הפוליסות, לדבריו "כדי להעלות את מפלס בהירותן ולהפחית בעמימויות".



השופטת עדנה ארבל סבורה כדעת הרוב בבימ"ש המחוזי, כי מועד התגבשות הנכות הצמיתה הוא המועד בו צריכה להתחיל להיספר תקופת ההתיישנות. זאת מכיוון שלדעתה מועד זה מאזן באופן המיטבי בין האינטרסים של המבטח, של המבוטח ואינטרס הציבור.