כאשר כל המעריכים למעט אחד צופים שהעלאה תהיה ב-0.25 נקודות האחוז.
כלכלני בנק אגוד:
ביום חמישי שעבר פורסם מדד מחירים לצרכן שרשם בחודש אפריל זינוק חד של 1.5 אחוז, הרבה מעבר לציפיות בשוק לעלייה של 0.9-1.1 אחוז. יש להניח כי בעקבות עלייה חדה זו נגיד בנק ישראל ינקוט במהלך של העלאת ריבית בשיעור מתון של 0.25 אחוז, בעיקר לנוכח המאבק הפנימי בין הניסיון להחליש במקצת את המשך הלחצים האינפלציוניים והרצון למנוע את המשך הפגיעה בשערו של הדולר אל מול השקל.
כלל פיננסים:
ההפתעות האינפלציוניות במדדי מרץ ואפריל הציפו מחדש את הצורך בהעלאת ריבית של בנק ישראל.
למעשה, לא היה צורך בהתפרצות האינפלציה על מנת לדעת שהריבית בישראל נמוכה מדי וכי שתי הפחתות הריבית של בנק ישראל במרץ ואפריל היו מיותרות.
אם כך מה הלאה? אז הבנו שבנק ישראל בבעיה, מצד אחד ברור שצריך להעלות ריבית, ומצד שני תיסוף השקל הוא לא תוצאה שהבנק מעוניין בה.
השאלה היא באיזה מדיניות מוניטארית לפעול? האם אפשר לעשות זאת אחרת? למי שזוכר, מספטמבר 2006, בעקבות ייסוף חד של השקל החל בנק ישראל בתהליך הפחתות ריבית שנמשך 9 חודשים.
תהליך כזה, לפחות על פי התיאוריות הכלכליות, אמור לגרום לפיחות בשקל אך במקום זאת השקל המשיך השקל והתווסף בתקופה הזו בכ-7 אחוז. אחת הסיבות העיקריות לכך הייתה התערבותם של משקיעים זרים במחזורים גדולים שראו כי הריבית בישראל היא במגמה מתמשכת של ירידה ולכן קנו אלו אגרות חוב ישראליות על מנת לגזור רווחי הון. קניית אגרות אלה חיזקה את השקל על אף הפחתות הריבית. דרך אגב, תהליך זה היה אחת הסיבות לכך שבנק ישראל בחר במרץ ואפריל להפחית את הריבית בפתאומיות ולא לעורר ציפיות להמשך הפחתות (המטרה הייתה להשפיע על שער החליפין). כעת יכול בנק ישראל להוביל מהלך הפוך, אם בנק ישראל יאותת כי הוא עומד בפני מגמה מתונה ומתמשכת של העלאות ריבית ולא בפני העלאה חד פעמית וחזקה, סביר להניח כי המשקיעים הזרים ימכרו את אחזקותיהם באגרות החוב הישראליות, מה שייצור לחץ לפיחות בשקל ובכך יאוזנו הכוחות הפועלים לתיסוף השקל.
הראל פיננסים:
לאור העלייה הניכרת באינפלציה בפועל ובציפיות לאינפלציה, שמירה על האמינות של יעד האינפלציה ושל המדיניות המוניטארית מחייבת את בנק ישראל להתחיל מייד בתהליך הדרגתי של העלאות ריבית, על אף התחזקות השקל ולמרות חששותיו לגבי האטה בצמיחה של המשק. על כן, אנחנו מעריכים שריבית בנק ישראל תעלה ב-0.25 נקודת אחוז ביום שני הקרוב ותמשיך לעלות בחודשים הקרובים, בהנחה שלא יהיו שינויים משמעותיים בשער החליפין ולא יפורסמו נתונים מפתיעים לגבי שיעור הצמיחה במשק.
באקספרט פיננסים: מעריכים כי הנגיד סטנלי פישר, יצטרך לפעול בזהירות על מנת לא לפגוע בצמיחה במשק.
רמי אורדן, מנכ"ל אקספרט פיננסים אומר: "אני חושב שהיה נדרש אומץ להוריד את הריבית לרמה הנוכחית, וכעת נדרש אומץ רב יותר להשאיר אותה באותה רמה לנוכח איומי ההתמתנות שבדרך". אורדן מוסיף: "אם בכל זאת הוא יחליט להעלות אותה, לא יארך זמן רב עד שהוא יידרש להורידה שוב, כך שיש סיכוי לזיגזוג מיותר שעלול רק להוסיף אי שקט וחוסר אמינות כלפי הבנק המרכזי".
איתמר עדן, מנכ"ל בית ההשקעות קריפטונייט, מוסר כי להערכתו הריבית תעלה בחצי נקודת אחוז. הוא אומר: "סך הכול הריבית נמוכה, הבעיה היחידה היא הדולר שעלול לקרוס באם הריבית אכן תעלה", אומר עדן.
אתר יועצים
כלכלנים: הריבית תעלה, השאלה בכמה?
TheMarker
25.5.2008 / 17:50