לאומי לא בדק היטב - והמשכון בוטל

ב-99' נחתם הסכם בין חברת סופר יזהר לחברת בסופר שלנו. במסגרת ההסכם, מכרה בסופר שלנו לסופר יזהר, שבבעלות משפחת גבאי, את הזכויות במרכול באשדוד תמורת 5 מיליון שקל.



במסגרת העסקה, שילמה סופר יזהר עד סוף פברואר 99' כמיליון שקל מהסכום הכולל, והיתרה שולמה בצ'קים דחויים. כמה ימים לאחר מכן חזרו שניים מהצ'קים האלה בסך 700 אלף שקל. לטענת בעל השליטה, שלמה גבאי, הסיבה לכך היתה טכנית, וכבר למחרת הופקדו הצ'קים ונפרעו. ואולם הבנק טוען כי הצ'קים חזרו מפני ש "אין כיסוי מספיק". אי כיבוד הצ'קים של סופר יזהר הוביל את לאומי שלא לכבד צ'קים בסך כמיליון שקל שהוציאה בסופר שלנו. בעקבות האירועים, חתם גבאי במארס 99' ערבות להבטחת חובות בסופר שלנו ללאומי.



חברת צמיג בן היא הבעלים של שטח של 4,000 מ"ר באזור התעשייה באשקלון, שמושכן להבטחת חובות בסופר שלנו. 50% ממניות צמיג בן נמצאות בשליטת משפחת גבאי. לטענת גבאי וצמיג בן, המשכון בא להבטיח את פירעון הצ'קים שניתנו לסופר שלנו. מנגד טוען הבנק כי המשכון מבטיח את כל חובות בסופר שלנו.



אחת הטענות המשפטיות של צמיג בן היא שגבאי לא היה מוסמך לבצע את המהלך בשמם. הבנק, לעומת זאת, מציג הסברים משפטיים שונים התומכים בכך, שגם אם לא היה מוסמך, הרי המשכון תקף.



בין השאר מנסה הבנק להיאחז בסעיף 56 א' לחוק החברות, שלפיו פעולה שחרגה מהרשאת החברה בטלה, אלא אם אושרה על ידי החברה, או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על העדר ההרשאה.



השופטת מזרחי דחתה את הטענה ולדבריה, "גם אם לא ניתן לייחס לבנק ידיעה על כך שגבאי פעל בהעדר הרשאה, היה על הבנק לדעת על כך".



לדעת השופטת, הבנק היה צריך לבדוק באופן מעמיק יותר מדוע שיעבדה חברה אחת את הנכס היחיד שלה ללא אינטרס כלכלי, לכאורה, להבטחת חובות של חברה אחרת. לדבריה, לבנק "אצה הדרך" ליצירת השעבוד.



שתי נורות אדומות אחרות היו צריכות להוביל לבירור יסודי יותר של הבנק: פרוטוקול האסיפה הכללית של צמיג בן, שבו הוחלט פה אחד על השעבוד, הגיע לבנק בצורת פקס קטוע. הנורה השנייה שצריכה היתה להידלק היא היעדר המקור של הפרוטוקולים. "העובדה שהפקס הגיע קטוע היתה צריכה להוביל את הבנק לבדוק את כל העניין בצורה קפדנית יותר".



בסופו של דבר השופטת ביטלה את המשכון לטובת לאומי. לסיום הדגישה השופטת כי חרף החלטתה על כך שהמשכון לא היה תקף, אין בכך לומר שפעילות גבאי והחברות שבשליטתו היתה תקינה.



בבקשה לביטול המשכון ייצג את צמיג בן עו"ד יהושע ארגמן, ועו"ד ירון ורד את מחצית בעלי המניות בחברה זו. לאומי נאלץ לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל. (ת"א, 2180/00 ת"א 4025/02)