אקדמאים מובילים וקבוצות פיקוח טוענים כי קרן הקיזוזים העיקרית של האו"ם, CDM, מנוצלת לרעה בצורה שגרתית על ידי חברות כימיקלים, רוח, גז ומים, המוכרות היתרים לפליטות פחמן, בעוד שבפועל, הפרויקטים שלהן אינם עומדים בקריטריונים של הפחתה בפליטות הפחמן. עובדה זו פוגעת בהבטחות של ממשלת בריטניה וממשלות אחרות, לפיהן תוכנית הקיזוז מפחיתה בצורה משמעותית את גזי החממה. מנגנון ה-CDM נוסד בתהליך קיוטו.
שוק ההיתרים של ה-CDM צומח במהירות. נכון לעכשיו, הוא שווה כ-20 מיליארד דולר בשנה, אך צפוי לצמוח ליותר מ-100 מיליארד דולר בתוך 4 שנים. יותר מאלף פרויקטים אושרו עד כה, ואלפיים נוספים נמצאים בתהליך אישור.
מחקר של חוקרים בכירים מאוניברסיטת סטנפורד בחן יותר מ-3,000 פרויקטים שהגישו בקשה לסיוע כספי תמורת היתרים מקרנות של האו"ם, והסיקו כי חלק הארי של הפרויקטים הללו אינם זכאים לסיוע. "הם ייבנו בכל מקרה", אמר דיוויד ויקטור, מרצה למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, ואחד מעורכי המחקר. "נראה כי שליש עד שני שליש מכל קיזוזי ה-CDM אינם מייצגים קיצוצים אמיתיים בפליטות הפחמן".
מזלזלים בהיתרי פליטת פחמן: המדינות המתפתחות מוכרות היתרים למרות שאינן מפחיתות הפליטות
TheMarker
26.5.2008 / 11:31