זה נשמע מרגיז, אבל החלטת הרשות השנייה לא להתערב בכוונה של צ'רלטון לגבות תמלוגים מבעלי מסעדות וברים שיקרינו את משחקי יורו 2008 המשודרים בערוץ 10 עולה בקנה אחד עם המגמה השלטת כיום בתחום הקניין הרוחני. המגמה היא לאפשר לבעלי הזכויות ביצירות להגן עליהן ולהפיק את מרב הרווח הטמון בהן. צ'רלטון רכשה את זכויות השידור של המשחקים והעבירה לערוץ 10 בהסכם את הזכות לשדרם. לבעל זכות היוצרים (זכות השידור, במקרה זה) מוקנית האפשרות לשלוט בזכות המועברת, וכל "ביצוע פומבי" של היצירה בלי רשותו הוא הפרה של הזכות.
במקרה של משחקי יורו 2008 הזכויות על השידור הפומבי בישראל נתונות לצ'רלטון. כפי שבית קפה המשמיע מוסיקה מתחנת רדיו או מקרין את שידורי תחנת הטלוויזיה MTV נדרש לשלם תמלוגים לבעלי הזכויות במוסיקה (בדרך כלל תשלום לאקו"ם), כך רשאים בעלי הזכויות בשידורי הכדורגל לדרוש את הכספים ממי שמקיים "ביצוע פומבי" של היצירה שבבעלותם.
העובדה שהמשחקים משודרים בערוץ פומבי אינה משנה את העובדה שהקרנתם לציבור היא ביצוע פומבי נוסף של ה"יצירה". גם בעלי זכויות יוצרים בשידורים אחרים - ככל שהסכמי זכויות היוצרים שלהם מעגנים זאת - יכולים לדרוש תמלוגים מבעלי מסעדות וברים או מכל עסק אחר אשר מבצע, משמיע או מקרין את היצירות בפומבי. קשה לטעון שיש כאן פגיעה בצופים. המשחקים ישודרו בערוץ ציבורי פתוח, וכל צופה יוכל לראותם בביתו. לפיכך, אין עילה להתערבות של הרשות השנייה.
מנקודת מבטם של בעלי הברים, הגישה הכלכלית של המשפט גורסת כי שידורי המשחקים מביאים לבר לקוחות ומגדילים את הכנסותיו. התרעומת שמעוררת דרישת צ'רלטון בקרב בעלי ברים מוכיחה זאת. מכיוון שהקרנת המשחקים מביאה לקוחות, בעל זכויות היוצרים זכאי להשתתף ברווח. זו המגמה כיום בעולם כולו. זה גם מה שנועד להבטיח חוק זכויות היוצרים החדש, שנכנס לתוקפו בימים אלה ממש.
מה בכל זאת ניתן לעשות? לעתים בעלי ברים משלמים דמי מנוי גבוהים יותר לחברות הכבלים והלוויין. המהלך של צ'רלטון מסכל במידה מסוימת את ההיגיון שבכך, שכן למרות דמי המנוי המוגדלים דורשת מהם צ'רלטון תשלום נוסף. אם בעלי העסקים יתאחדו וילחצו על חברות הכבלים והלוויין, הם יוכלו לבקש מהן לחלוק בתשלום שצ'רלטון דורשת. מבחינה כלכלית, יש הצדקה לדרישה כזו. מבחינה משפטית, הדברים תלויים בהסכמים המורכבים בין כל השחקנים במגרש השידורים.
הברים צריכים לשלם לצ'רלטון
עידו באום
26.5.2008 / 13:08