בנק המזרחי טפחות, שבשליטת משפחת עופר, פותח את עונת הדו"חות של הבנקים עם דו"ח טוב, המעיד על עלייה בהכנסות ועל עלייה ברווח הנקי מפעולות שוטפות. הבנק מדווח הבוקר כי הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2007 ירד ב-51% והסתכם ב-180 מיליון שקל. עם זאת, ברבעון המקביל רשם הבנק רווחי הון חד פעמיים של 207 מיליון שקל - ממכירת קופות הגמל ברווח של 199 מיליון שקל וממכירת אחזקות בחברת מופת ברווח של 8 מיליון שקל - ואילו הרבעון הנוכחי מייצג את פעילותו השוטפת של הבנק ממתן אשראי בלבד, ללא רווחים חד פעמיים. הרווח של הבנק מפעולות רגילות בלבד, המדד המקובל להערכת בנק, עלה ב-10% ל-180 מיליון שקל - לעומת 163 מיליון שקל ברבעון המקביל. הבנק מציג תשואה של 13.5% על ההון העצמי (הכל מפעולות רגילות), לעומת 13.3% ברבעון המקביל ו-12.9% בכל שנת 2007.
בסוף 2007 הכריז בנק המזרחי-טפחות על תוכנית צמיחה שאפתנית ל-5 השנים הבאות, המבוססת על הגדלת הכנסות הבנק ועל העלאת התשואה שהבנק מציג על ההון. עד 2012 אמור הבנק להציג תשואה של 18% מפעילות שוטפת בלבד, כלומר ללא רווחי הון חד פעמיים. בדרך, הוא אמור לשמור על מדיניות של חלוקת 40% מהרווח השוטף. בתוך התהליך, אמור הבנק לשמור על יחס הלימות הון של לפחות 11.2%. יחס הלימות ההון מגדיר מהו היקף ההון אותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם.
עלייה ברווח מפעולות רגילות
מקור ההכנסה הראשון של המזרחי טפחות הוא הרווח המימוני: הבנק מקבל את כספי הלקוחות ומשלם להם ריבית של כ-3%-2% - למשל למי שמפקיד בפק"מ - אולם מלווה את הכסף בריבית גבוהה יותר למי שזקוק להלוואות, לפירמות שזקוקות לאשראי ולמי שמשלם ריבית גבוהה על משיכת יתר. זהו "המרווח הבנקאי". רווח זה של הבנק ממתן אשראי ("רווח מפעולות מימון") עלה ברבעון הראשון ב-17.5%, ל-549 מיליון שקל. מהכנסות אלה יש לנכות את החובות המסופקים - כלומר הפרשות הבנק עבור החובות הבעייתיים של הלקוחות. אלה ירדו ב-18%, ל-41 מיליון שקל. פירוש הדבר הוא כי מצבת החובות הבעייתים של הבנק קטנה, בין היתר בשל הצמיחה במשק, המאפשרת לאנשים להחזיר חובות ביתר קלות. בסך הכל עלה הרווח של הבנק מפעולות מימון ב-22%, לאחר ההפרשה לחובות מסופקים, ל-508 מיליון שקל. סך האשראי שמעניק המזרחי-טפחות לציבור מסתכם ב-75.1 מיליארד שקל - עלייה של 1% לעומת סוף 2007. ההפרשה לחובות מסופקים עבור לווים בעייתיים ספציפיים ירדה ב-10 מיליון שקל, אולם היא עלתה ב-19 בשל ירידת ערך של השקעות הבנק בקרנות ממונפות בארה"ב. בין היתר, מדובר בירידת ערך של השקעות הבנק במכשירים החשופים במישרין או בעקיפין לשוק המשכנתאות בארצות הברית, או לקרנות ממונפות מכל סוג שהוא.
מקור ההכנסה השני של הבנק הוא עמלות, שהניבו הכנסות בסך של 256 מיליון שקל - עלייה של 1.1% לעומת הרבעון המקביל. ההוצאה עבור שכר העובדים עלתה ב-6.4%, ל-312 מיליון שקל. בבנק מציינים כי עד תום הרבעון הראשון של 2008 גייס הבנק 270 עובדים חדשים, שהופנו לסניפים לצורך איוש נקודות מכירה וסניפים חדשים. חלק מהעובדים הופנו למוקד הטלפוני. בנטרול העובדים החדשים, עלו הוצאות השכר ב-2.4%. בסך הכל מציג הבנק יחס כיסוי של 56.4%, שפירושו כי סך ההכנסות התפעוליות של הבנק (עמלות, השקעה במניות) מכסות 56.4% מהוצאות התפעול של הבנק, הכוללות שכר, אחזקת ציוד והוצאות נוספות. ברבעון המקביל עמד יחס הכיסוי על 70%.
בנק המזרחי-טפחות מחזיק ב-50% מבנק יהב, ששימש באופן רשמי כבנק של עובדי המדינה ונהנה מהסדר עבודה מול החשב הכללי. שיווקית, יהב עדיין ממשיך לפנות לעובדי המדינה, אולם הוא אינו מחויב על פי חוק בעמלות ובתעריפים שנקבעו על ידי החשב הכללי. מי שכן מחויב לקריטריונים אלה על פי חוק הוא בנק דיסקונט (0.0% , 815.0), שזכה במכרז לאספקת שירותים בנקאיים לעובדי המדינה. לאחרונה אישרר בג"ץ את עמדת החשב הכללי, לפיה לבנק יהב לא תינתן יותר גישה לתלושי המשכורת של עובדי המדינה כפי שהיה עד כה. כעת יחליט החשב הכללי מי יוכל לגשת לתלושי השכר הללו - ששימשו את עובדי המדינה כאמצעי תשלום - והתהליך יבוצע באמצעות דיסקונט.