אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: תיקון חוק חובת המכרזים ישנה את מפת העסקים בישראל

תכליתו של התיקון לחוק חובות המכרזים - שגובש על-ידי איגוד לשכות המסחר והוגש כהצעת חוק פרטית על ידי ח"כ סטס מיסז'ניקוב, יו"ר שדולת העסקים הקטנים והבינוניים - היא ביטול האפשרות לקביעת תנאי סף שאינם פרופורציונלים להיקף המכרז. עד היום, קביעת תנאי סף גבוהים מנעו מעסקים קטנים ובינוניים להשתתף במכרזים ממשלתיים וציבוריים רבים. על פי נתוני לשכת המסחר, 83% מהעסקים הקטנים והבינוניים אינם מגישים מועמדות למכרזים ממשלתיים.



גופים ממשלתיים וציבוריים העדיפו לבחור בשירותיהן של חברות גדולות - גם כאשר היה מדובר במכרזים שהיקפם קטן או בינוני. התיקון לחוק קובע שורה של קריטריונים ברורים לתנאי הסף. לדוגמה: דרישת מחזור כספי לא תעלה על כפל היקף העבודה שבמכרז, הוותק הנדרש יהיה שווה למשך ההתקשרות ובכל מקרה לא יעלה על חמש שנים והניסיון הקודם יהיה בהיקף כספי או כמותי לזה הנדרש במכרז.



חוק חסר טעם



"המקרה של מכרז שפירסמה קופת החולים מכבי בהיקף של 2.3 מיליון שקל עם תנאי הסף של מחזור בסך 200 מיליון שקל - הבהירו לי שאם החוק לא יתוקן הוא חסר טעם", אמר לין. נשיא איגוד לשכת המסחר הוביל בשנת 91' את חקיקתו של חוק חובת המכרזים בזמן שכיהן כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.



בלה"ב, לשכת ארגוני העצמאים, אומרים כי התיקון לחוק מבורך - אך כדי להוסיף לו תוקף יש לקבוע מכסה של 25% עבור עסקים קטנים ובינוניים במכרזים מרכזיים בסקטור הציבורי - כמקובל בארצות שונות במערב ובראשן ארצות הברית. "אנחנו מדברים על מכרזים בנושאים ספציפים דוגמת ייעוץ או שרותי תקשורת", אומר מוטי שפירא, סמנכ"ל לה"ב. "ברור לנו שעסקים קטנים לא יכולים לגשת למכרזים בהיקפים גדולים מאוד כמו הקמת תשתיות, תחנות כוח וכדומה. אך אם מדובר באספקה של ציוד משרדי ליחידות של צה"ל בדרום - מדוע שתזכה במכרז חברה דוגמת אופיס דיפו ולא עסק קטן באחד מיישובי עוטף עזה?".