מנכ"לית מעלה לאחריות חברתית: כשהחברות בונות סל מעורבות קהילתית - הן לא מחשיבות את המגזר הערבי

"אנחנו משקיעים הרבה מאמצים בגיוון כח העבודה שלנו אבל התוצאות עדיין אינן משביעות רצון. בצוות הבכיר של אינטל יש רק כ-15-10 אחוז נשים למשל, בעוד שמשקלן בכוח העבודה הוא כמחצית. זה אחד המקומות שאנחנו מנסים לשפר אבל יש עוד", אמר סוופ. לדבריו, סוגיית הגיוון אינה נעצרת רק בתוך החברה, אלא באה לידי ביטוי גם בתרומתה לקהילה בה היא עובדת: "בשנה שעברה עובדי החברה תרמו למעלה מחצי מיליון שעות במרכזים קהילתיים. הם לא עשו זאת בזמן העבודה אלא כאנשים שרוצים לתרום לקהילה ולבתי ספר של ילדיהם. אנחנו מעודדים זאת על ידי תרומות כספיות למקומות שבהם הם מתנדבים. המטרה שלנו היא לתת מיליון שעות התנדבות בשנה הבאה".



אחד התחומים הכי חשובים לאינטל, לדברי סגן הנשיא הועולמי הוא חינוך: "תוכניות המחשבים שלנו פרושות בשכונות מצוקה, למה? כי הילדים בכל העולם שווים בחוכמה, ביצירתיות ובאנרגטיות, ואנחנו מתייחסים לזה בהתאם. אנחנו מלמדים את הילדים באשר הם במטרה להפוך את הסביבה לטובה יותר".



מנכ"לית ארגון מעלה, טליה אהרוני - שפתחה את הכנס - תקפה בדבריה את הארגונים החברתיים וטענה שאינם מקדישים די משאבים בתרומות לקהילה הערבית: "אנחנו יודעים שכ-20 אחוז מאזרחי מדינת ישראל נמנים על המגזר הערבי אבל כשלוקחים בחשבון צרכים חברתיים רפואיים חינוכיים יש ייצוג גדול יותר. ועדיין כשהחברות המובילות במשק מחלקות את המשאבים ובונות את סל המעורבות הקהילתית, הן לא לוקחות בחשבון את המגזר הערבי באופן שיוויוני והולם".



איימן סייף, מנהל תחום כלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה, סקר את פעילויות הממשלה למען שילוב האוכלוסיה הערבית בשוק העבודה הישראלי והרחיב על הצורך של הממשלה לסיוע מצד המגזר העסקי: "הממשלה מכירה בכך שיש בעיה. מרבית כוח העבודה הערבי נמצא מחוץ למעגל. צריך להשקיע זמן ומשאבים כדי לתקן את המצב אבל לא נוכל לעשות זאת ללא סיוע של המגזר העסקי. אנחנו רואים במגזר העסקי זרוע ביצוע של הממשלה. חשוב להבין שהאוכלוסיה הערבית היא משאב כלכלי לא ממומש וכדי לנצל את הפוטנציאל של הכלכלה הישראלית צריך להתייחס אליו ברצינות".