הצוות - שכלל את הדוקטורנט שאהר שוכי ואת פרופ' חיים עובדיה מהמחלקה לנוירולוגיה של בית החולים הדסה עין כרם - יציג את הפיתוח בכנס ביומד ישראל 2008, שיתקיים השבוע. טוויטו מציינת שהנשא שפותח מכיל חלקיקים בגודל מאות ננו-מטר שמצויים בממברנות של תאי הגוף. החלקיקים מאפשרים לתרופה לחדור לרירית האף, ומשם למוח. לדברי טוויטו, השימוש בנשא הננומטרי יאפשר לתכנן תכשירים שישלבו תרופות כמו קופקסון ותרופות הנמצאות בשלבי פיתוח.
הפיתוח יאפשר לתרופות להשפיע על החולים במהירות. יתרון נוסף שלו הוא שכל החומרים שמהם עשוי הנשא מאושרים לשימוש על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA), כך ששימוש בו בשילוב תרופות מאושרות עשוי לזכות באישור של FDA.
טוויטו אומרת כי מתן קופקסון בשילוב תרופה אחרת, שאת שמה היא מסרבת לגלות, הביא לצמיחה מחודשת של תאי מוח - תוצאה שאף אחת מהתרופות הקיימות לא הצליחה להשיג. יישום, החברה למסחור הקניין הרוחני הנוצר באוניברסיטה העברית, הגישה בקשה לרישום פטנט על הפיתוח. לדברי טוויטו, החברה הגישה בקשה לאישור ניסוי ראשוני בבני אדם הסובלים מהתקף חמור של טרשת נפוצה.
צוות של חוקרים ישראלים מפתח תרופה מהפכנית לטרשת נפוצה
יורם גביזון
27.5.2008 / 9:49