שלשום צלל הדולר אל מתחת ל-3.30 שקלים לדולר. שער חליפין כזה לא נראה במשק כבר 12 שנים, וחדרי עסקות המט"ח בסיטי של תל אביב רתחו. גם אתמול המשיכה הצלילה - לשער של 3.285 שקלים (ירידה יומית של 1.44%).
הטלפונים בחדרי העסקות לא הפסיקו לצלצל. משקיעים ונציגי חברות רצו לדעת עד מתי תימשך התרסקות הדולר, מדוע בנק ישראל אינו נוקט צעד משמעותי כדי לתמוך ביצוא כמנוע צמיחה ומדוע העלה את הריבית ב-0.25% - העלאה שממשיכה לתמוך בהתחזקות השקל מול המטבע הירוק, שאיבד מתחילת השנה כ-14%.
"מי שתולה תקוות בבנק ישראל וסבור שהוא ימנע את הנחיתה המואצת של הדולר מול השקל - טועה", אומר ערן בסון, סמנכ"ל ההשקעות בבית ההשקעות גיפט. "זה לא התפקיד שלו, ולא בטוח שיש לו את היכולת להשפיע על הדולר לאורך זמן. יש לא מעט בנקים מרכזיים בעולם שניסו להתערב ולעצור את התחזקות המטבע המקומי - וכשלו".
להערכת בסון, ייסוף השקל הוא "התאמה בלתי נמנעת, בשוק פתוח וקטן, לשיפור הניכר בנתוני המאקרו של המשק הישראלי. קשה למצוא דוגמאות למדינות עם שיעורי צמיחה מרשימים לאורך זמן, השקעות הון זרות בריאות ומטבע מקומי חלש".
שערו של הדולר, לדברי בסון, משקף את התהליכים הכלכליים החיוביים שחווה המשק הישראלי בשנים האחרונות: "צמיחה גבוהה; עלייה בביקוש לסחורות מקומיות, שבאה לידי ביטוי בגידול דו-ספרתי ביצוא; ירידה דרמטית באבטלה; השקעות זרות בנדל"ן ובענפי התעשייה המסורתיים; ירידה בסביבת האינפלציה ובריבית הנומינלית; הגדלת הצריכה הפרטית והקטנת גודל הממשלה באמצעות שמירה על תקציב מאוזן והפניית עודפי התקציב להקטנת החוב; רפורמות רגולטוריות; ומדיניות ליברלית ופתוחה בשוקי ההון והמט"ח".
העודף ייהפך לגירעון
לאור התהליכים האלה, טוען בסון, התחזקות השקל היתה בלתי נמנעת - ואולם קצבו המואץ של השינוי ועוצמתו יוצרים בעיה מבהילה. "החברות מתקשות להתאים את עצמן במהירות לשינויים, ורמת התחרותיות שלהן בעולם נפגעת", אומר בסון.
עם זאת, הוא טוען: "בסופו של דבר החברות יתאימו את עצמן גם לשינוי בשער החליפין, שעשוי להיות קבוע, בין השאר באמצעות הגדלת פריון העבודה, פיתוח מוצרים בעלי שולי רווח גדולים יותר, גיוון שוקי היעד ושימוש אקטיווי בכלי גידור מטבעיים. לאור המצב, השימוש בכלי הגנה על שערי החליפין חייב להיות חלק אינטגרלי מתפישת הסיכון הפיננסי הכולל של כל עסק".
היבט נוסף של הייסוף הדרמטי, אומר בסון, הוא שהחשבון השוטף של המדינה יעבור מעודף של 5 מיליארד דולר ב-2007 לגירעון קטן ב-2008 - שאף צפוי לגדול, אם הייסוף יימשך. "להערכתנו", אומר בסון, "המשך ייסוף השקל יקטין את האטרקטיוויות של ההשקעה בישראל, והגידול בגירעון השוטף ייתן את אותותיו בסופו של דבר גם בשער החליפין".
גם ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מעריך כי "כל הגורמים שתמכו עד כה בהתחזקות השקל התמתנו מאוד באחרונה ואף צפויים לשנות כיוון. למשל, הצמיחה במשק צפויה להאט, החשבון השוטף יעבור לגירעון, ההשקעות הזרות בישראל יקטנו, וההשקעות של ישראלים בחו"ל יגדלו מחדש".
מאידך, אומר שראל, "סביר להניח כי קצב הפיחות של השקל לא יהיה מהיר מדי - שאם לא כן, החריגה של האינפלציה מעל ליעד, שכבר כיום היא גדולה יחסית, תגדל עוד יותר ותפגע באמינות המדיניות של בנק ישראל. במקרה כזה, סביר להניח שבנק ישראל יפעל לעצירת הפיחות על ידי העלאה מהירה בריבית או על ידי הפסקת ההתערבות בשוק המט"ח.
"כתרחיש מרכזי לשער החליפין, אני צופה עלייה מתונה בשער הדולר לעומת השקל, גם בחודשים הקרובים וגם בשנים הקרובות. לפי תחזית זו, שער הדולר צפוי לעמוד על רמה של 3.40 בסוף 2008 ועל רמה של 3.90 בסוף 2015".
דורון לוי, מנהל חדר עסקות בבנק מזרחי טפחות, אמר: "הדולר פרץ את הרמה של 3.30 שקלים, שאותה לא ראינו מאז שנות ה-90. התחזקות השקל נתמכה על ידי העלאת הריבית, שנועדה להילחם באינפלציה, אך לא מביאה בחשבון שיקולי שער חליפין. ייסוף השקל עתיד להימשך לכיוון 3.25 שקלים לדולר, גם על רקע פער הריביות האטרקטיווי בינינו לארה"ב ואיתותי השלום מסוריה.
"מגמה זו נתמכת גם בהיחלשות הדולר בעולם מול האירו ומול המטבעות המובילים. מחירי הסחורות הגואים - למשל מחיר הנפט, שהגיע לשיא של 135 דולר לחבית - תורמים לשחיקת את כוחו של המטבע האמריקאי בזירה הגלובלית".
אנליסטים: "מי שחושב שבנק ישראל יעצור את התרסקות הדולר - טועה"
שרית מנחם
28.5.2008 / 7:13