נצמדים לשקל: בעלי המקצוע מוותרים על המטבע האמריקאי

מאת עידו באום, עדי דברת, אמיתי זיו, מעיין כהן ואורי ברקוביץ’



הירידה המתמשכת בערכו של המטבע האמריקאי משפיעה לרעה על עסקים שהכנסותיהם דולריות או צמודות לדולר. הפגיעה בהכנסות גרמה לבעלי מקצוע רבים שנהגו לתמחר את שירותיהם בדולרים לחפש פתרונות יצירתיים.



עסקים רבים החלו להשתמש בשער דולר פיקטיווי, גבוה מהשער היציג, המכונה "דולר תעשייה". משרדי עורכי דין, למשל, החלו כבר בשלהי 2007 לקבע את שער הדולר ל-4-4.2 שקלים לדולר. נוסף על כך, כמה משרדים ניצלו את סוף השנה האזרחית - המשמש בדרך כלל לעדכון תעריפים במשרדים - כדי לקבוע תעריף גבוה יותר לשעת עבודה.



לקוחותיהם של המשרדים כבר הפנימו את הבעיה. עו"ד עומר בן צבי - שותף במשרד ישראלי-בן צבי, העוסק בתחום ההיי-טק ושוק ההון - אומר: "התמודדנו כמעט שנתיים עם ירידת הדולר, ובתחילת 2008 קיבענו את שער הדולר לערכו אז, שעמד על 4.15 שקלים. לפי שער זה אנחנו מחייבים את הלקוחות. לפני המהלך התייעצנו עם הלקוחות, והסברנו להם שההוצאות שלנו הן בשקלים, ולכן הירידה המתמדת בשער הדולר גורמת לנו להפסדים. כל הלקוחות הבינו את השינוי ואישרו את המהלך".



להתראות, שער יציג



גם עו"ד אודליה לוי ממשרד לוי-אטינגר אומרת שהלקוחות קיבלו בלי התנגדות את השער שנקבע במשרד בתחילת 2008 - 4 שקלים. שער זהה קבעה גם עו"ד מירי (שוב) דונין, העוסקת בתחום הנדל"ן. לדבריה, מכיוון ששכר הטרחה בתחום נגזר בדרך כלל באחוזים משווי העסקה - והעסקות בתחום הנדל"ן עברו לשקלים - לא התעורר קושי מיוחד עם לקוחותיה.



הבעיה העיקרית היא במשרדים הפועלים מול חו"ל. עורכי דין בכירים שביקשו לא להיחשף אומרים: "לא ניתן להסביר ללקוחות מחו"ל המשלמים במטבע שלהם - דולרים - שאנחנו רוצים להעלות תעריפים בגלל שחיקת המטבע שלהם". בן צבי מוסיף: "לקוחות מחו"ל, בעיקר מארה"ב, מהווים נתח משמעותי מלקוחות המשרד, ואנחנו ממשיכים לגבות מהם בדולרים. לכך לא מצאנו פתרון".



מצד שני, עורכי הדין מסבירים כי תעריפי המשרדים הישראליים זולים משמעותית לעומת ארה"ב ואירופה.



"גם אם הדולר נשחק, לקוח מארה"ב משלם לי בזמן ואינו מתווכח", אומר עורך דין בכיר. "מבחינתו תעריף של 450-550 דולר לשעה של עורך דין בכיר הוא מאוד סביר". בישראל, לעומת זאת, אין לקוח שאינו מבקש הנחה על החשבון הסופי, ואין כמעט משרד שמסרב לבקשה.



הפיקציה נגמרה



"דולר התעשייה" מקובל בתחומים נוספים. ש', עורך וידיאו, מספר שמאז שהדולר החל לרדת, נקבע בענף שלו שער של 4.3 שקלים. "כולם לקחו שער כזה - במאים, עורכים, צלמים ומפיקים - אבל לפני שנה בערך, כשהדולר המשיך לרדת, דולר התעשייה נהפך לגבוה מדי, וכיום אף אחד לא משלם יותר מ-4.2 שקלים לדולר".



ש' מסביר שהשער היום נקבע באופן פרטני בין ההפקה לבין נותן השירות: "כשאתה מקומבן עם ההפקה תקבל שער של 4 שקלים, וכשלא - תקבל שער יציג. זה תלוי גם עד כמה ההפקה רוצה אותך או בלחץ. זו נהייתה תעשייה של מיקוח".



באחרונה, הוא אומר, יותר עורכים עברו לתמחר בשקלים: "גם אני עברתי לאחרונה לשקלים, ובמקום לגבות 850 דולר למשמרת עריכה אני גובה 3,000 שקל. אפשר לראות את התהליך אצל אנשי הגריפ (צוות טכני, א"ז). הם בדרך כלל הגילדה הכי מאורגנת בתעשייה, וגם שם התחילו לעבור לשקלים".



"התמחור בדולרים היה פיקציה ישראלית לא ברורה", אומר נאור מן, מנכ"ל משותף ובעליה של ריל קומרס, חברת אינטגרציה ופתרונות באינטרנט, שעברה גם היא לשקלים כבר בסוף 2007. "התעשייה עבדה בדולרים בלי שום הצדקה. אין כל סיבה שחברת תוכנה תיהפך לסוחרת מט"ח".



מן סבור כי מגמת השקליזציה בענף שלו תימשך, גם אם הדולר יתחזק. כדי להקל על המעבר תורגמו החוזים הדולריים לשקלים - לפי שער של כ-4 שקלים דולר - אבל כיום החוזים שקליים.



אינצ'ים בשקלים



הדולר הצונח גרם אפילו לענף הפרסום, שבאופן מסורתי תומחר בדולרים, לעבור באופן מלא לעבודה בשקלים.



"לעתים עוד יש שאריות של מחירים בדולרים, אבל גם זה לפי שער מסוים - 4 או 4.2 שקלים לדולר", אומר יאיר גלר, יו"ר איגוד חברות הפרסום. "עד לפני שנה תקציבי הפרסום של קמפיינים נקבעו בדולרים, אבל גם זה השתנה".



גלר מספר כי גם הריטיינרים - התשלומים השנתיים הקבועים שמשלמים הלקוחות למשרדים, שתומחרו עד לפני כמה חודשים בדולרים - הוסבו לשקלים, וכמוהם גם עלות הפקת הפרסומות, שתומחרה אף היא בדולרים בתחילת השנה. יוצאות הדופן הן ההפקות בחו"ל, המתומחרות בדולרים.



לדברי גלר, המעבר לשקלים חשוב ומבטיח את יציבות ענף הפרסום: "ההוצאה הכי גדולה שלנו היא על משכורות לעובדים - ומשכורות ניתנות בשקלים. לפיכך, התעשייה אינה יכולה לשאת שינויים בשער המטבע. אנחנו נותנים שירותים מקומיים, ולכן אין שום היגיון שהתמחור יהיה במטבע זר".



עם זאת, יפעת בקרת פרסום - הגוף המודד את משרדי הפרסום ואת היקף התקציבים של המפרסמים - עדיין מתמחר פרסומות בדולרים. עם זאת, יפעת אינה מחשבת את המחיר לפי השער היציג, אלא לפי שער של 4.2 שקלים לדולר.



יש גם מפסידים גדולים



שלא כמו משרדי עורכי הדין, לא כל החברות זכו בהתחשבות של הלקוחות, ולכן חלקן עדיין כבולות לחוזים דולריים. גדעון לופז, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר IDC ישראל, מסביר כי בעבור מוכרי שירותים בתחום ההיי-טק, המצב מורכב: "ספק שירותי מיקור חוץ חתם על חוזה וחישב אילו משכורות הוא צריך לשלם למתכנתים, בדולרים, ואולם בפועל עליו לשלם בשקלים. המשמעות היא שהלקוח ממשיך לשלם לפי השער היציג, אך ספק השירות משלם משכורות לעובדיו בשקלים, ולכן הוא מפסיד".



הבעיה, מספר לופז, היא ש"הבקשה של הספקים מלקוחותיהם להתחשב ולעבוד עם שער קבוע לא התקבלה. הם טענו: 'כשהדולר עלה אתם הרווחתם. עכשיו תורנו'. התוצאה היא ירידה משמעותית ברווחיות של פרויקטים. ללקוחות קשה להכיר בעובדה שאם הוא מרוויח והמוכר מפסיד, אז נראה שגם השירות ייפגע".



עם זאת, לופז רואה במשבר הדולר גם צדדים חיוביים לתעשייה המקומית: "סוף-סוף יבינו בהיי-טק הישראלי שהשוק העולמי הוא לא רק ארה"ב, אלא גם רוסיה, סין, הודו ודרום אמריקה. מי שיפנים את זה יקטין את הסיכון שאליו הוא נחשף וגם יגיע למקומות שיש בהם ביקוש דינמי, ושבחלקם קצב הגידול בביקוש גבוה מזה שבעולם המערבי".