קרנות נאמנות: הפדיונות נבלמים הכספיות מאבדות גובה

מדד המחירים באפריל היכה את התחזיות עם זינוק של 1.5%, נתון שהביא את האינפלציה לרמה של 4.7% ב-12 החודשים האחרונים. מגמה זו קיבלה ביטוי גם בענף הקרנות.



כבר מאפריל נרשמה התעוררות בגיוסים בקרנות סולידיות צמודות מדד, ובמאי נמשכה המגמה ביתר שאת. קרנות אלה מהוות אפיק השקעה אטרקטיווי עבור המשקיעים בתנאים הנוכחיים - כאשר שוק המניות תנודתי ומלווה באינפלציה. תמונת המצב הכללית מראה כי סנטימנט הפדיונות הכבד שאיפיין את התעשייה נבלם.



לעומת זאת, הקרנות הכספיות - אשר גייסו במרץ עם כניסתם לשוק - הורידו הילוך, והחלופה שמציעים הברוקרים לפקדונות הבנקאיים המסורתיים מאבדת גובה. אם בתחילת 2008 רשמו שחקניות מרכזיות בענף גיוסים עצומים שהגיעו למיליארד שקל בחודש, במאי נרשמו גיוסים כוללים של מאות מיליונים בלבד.







"דווקא בתקופות של אינפלציה גבוהה ועליית ריבית - הזרימה מהפקדונות הבנקאיים לקרנות הכספיות צריכה להתחזק", טוען גיא חכמי, מנכ"ל קרנות הנאמנות של כלל פיננסים. הוא מסביר כי בימים ללא לחצים אינפלציונים מניבה ההשקעה בקרן כספית תשואה גבוהה מהפקדונות הבנקאיים, בשל ההשקעה במק"מים וני"ע.



"בפקדונות הלקוח משלם מס של 15% על הריבית גם אם הריבית נמוכה מאוד והאינפלציה גבוהה יותר, והתשואה נטו ללקוח אפסית", הוא אומר. "לעומת זאת, משקיעים בקרנות כספיות לא משלמים מס על קרנות כספיות פטורות, כי המס משולם רק על רווח הון ריאלי חיובי". טיעון נוסף שמעלה חכמי הוא שכשהריבית במשק עולה, קרן המשקיעה באפיקים קצרים עדיפה על פקדונות בריבית קבועה.



דמי הניהול יעלו



מה שעלול להשפיע על הפופולריות של הקרנות הכספיות בציבור הוא העלאת דמי הניהול. עם השקתן הוצעו הקרנות לציבור עם דמי ניהול אפסיים. ואולם, דו"חות חברות הברוקרים הנסחרים מגלים כי המחווה עולה לבתי ההשקעות הרבה כסף ומצמצמת את שולי הרווח שלהם.



כל מיליארד שקל המנוהל בקרן כספית, עולה למנפיקה לפחות 1.8 מיליון שקל בשנה, הנובעים מדמי הפצה ועליות ברוקראז'. בתי ההשקעות לא יוכלו לשאת בהוצאות אלו לאורך זמן, ולא מן הנמנע שבחודשים הקרובים יעודכנו דמי הניהול בקרנות הכספיות.



מנתונים שהגיעו לידי TheMarker (הנתונים הרשמיים יתפרסמו בתחילת יוני) נראה כי את זירת הקרנות המקומית מובילה פסגות, שגייסה מתחילת מאי 650 מיליון שקל. אחריה נמצאת כלל פיננסים, עם גיוסים של 150 מיליון שקל. הראל גייסה 80 מיליון שקל. ממגדל ופריזמה התנדפו 200 מיליון שקל מכל אחת.



גידול של 50% לפסגות



בתחום תעודות הסל תמונת המצב חיובית הרבה יותר והענף ממשיך לרשום גיוסים. את מאי מובילות תכלית ומבט שגייסו 459 ו-457 מיליון שקל בהתאמה. השחקנית הגדולה בענף, קסם, נשארה מאחור עם 308 מיליון שקל.



אם בוחנים את מצב השוק מתחילת השנה נראה כי קסם מאבדת גובה עם ירידה של 6% בשווי הנכסים הנוהלים ל-11.5 מיליארד שקל. ההתכווצות נרשמה על רקע ירידת שווי הנכסים ופדיונות בתעודות.



אחרי קסם נמצאת תכלית, המנהלת 8.5 מיליארד שקל, בעיקר בתעודות המט"ח. מבט נמצאת במקום השלישי עם 6.2 מיליארד שקל. פסגות תעודת סל התבלטה במיוחד עם גידול של 50% בהיקף הנכסים. לאחר גיוסים של 1.2 מיליארד שקל מתחילת 2008 מנהלת כיום פסגות תעודות סל 3.5 מיליארד שקל. אחריה נמצאת הדס עם 3 מיליארד שקל מנוהלים ואינדקס, שהנפיקה אתמול שלוש תעודות סל על מדדי גלילים הנבדלים באורך המח"מ (משך חיים ממוצע), ומנהלת כיום 2.2 מיליארד שקל.