שוק של 150 מיליון דולר לשנה

מאת דבי קאופמן

"בדרך שבה פועל כיום ענף האריזה בישראל, אין לו כל סיכוי להתקדם משמעותית בתחום היצוא. ואולם אם חברות סטארט-אפ יפתחו טכנולוגיות לאריזות מתוחכמות, צפויה הצלחה בתחום זה" - כך אומר המשנה למנכ"ל מכון היצוא, יאיר אופק, בעקבות מחקר שפירסמה באחרונה מחלקת האריזה במכון.

מנתוני המחקר עולה כי היצוא הישיר של מוצרי אריזה ב-2000 היה בהיקף של כ-150 מיליון דולר - פחות מ-1% מהיצוא התעשייתי של ישראל, שהסתכם בשנה זו ב-28.9 מיליארד דולר. היקף היצוא העקיף - כלומר, אריזות של מוצרים הנשלחים לחו"ל - הגיע בשנה שעברה לכ-2.5% מכלל היצוא התעשייתי, והסתכם בכ-500 מיליון דולר.

אופק מעריך כי ללא שינוי מרחיק לכת בענף ניתן יהיה להרחיב את יצוא האריזות בשיעור של 7%-10% לשנה, כלומר ב-15-10 מיליון דולר בלבד. לדבריו, כדי לצעוד צעד קדימה יש להתגבר על שני מכשולים עיקריים: העדפת היצרנים בחו"ל לקבל שירותי אריזה מספקים מקומיים, וייצור מוצרים חסרי ייחוד על ידי תעשיית האריזה הישראלית.

הכיוון החדש שמתווה אופק לענף הוא פיתוח מוצרים עתירי טכנולוגיה וייצורם. בין השאר הוא מונה מוצרי איכות כגון יריעות רב שכבתיות, תוויות ומדבקות; מכונות מתוחכמות, בהן כאלה המשלבות ייצור וחומרי אריזה, או הדפסה על אריזות בשיטה דיגיטלית; אריזות המאפשרות פתיחה קלה, וכן הקפדה על עיצוב גראפי של מוצרי האריזה.

"בישראל קיים ידע טכנולוגי רב בתחומים שונים שניתן ליישמו בענף האריזה", אומר רונן יוגב מנהל המחלקה לרכב, מתכת, אריזה ועשה-זאת-בעצמך במכון היצוא. לדבריו, חברות ישראליות יוכלו להשתלב בעולם בפיתוח טכנולוגיות לייצור אריזות לתרופות, מוצרי מזון וצריכה, כגון אריזות חכמות ואריזות נושמות, וכן בייצור האריזות.

יוגב מציין כי המדינות המובילות בענף האריזה המתוחכמת הן ארה"ב, יפאן, צרפת ואיטליה, ולפיכך אין הוא ממליץ ליצרנים הישראלים לפנות לשווקים אלה. "חברה שתנסה לפעול בארה"ב תיתקל בקשיים מכיוון שהמפעלים מעדיפים חברות אריזה מקומיות. לעומת זאת, ניתן להצליח במדינות שלישראל יש בהן יתרון טכנולוגי יחסי, כגון מקסיקו, פולין הונגריה, רוסיה, וייטנאם ותאילנד. גם מדינות שחתמו על הסכמי סחר עם ישראל, בהן רומניה, יכולות להיות אטרקטיוויות".

בנוסף, מציע יוגב לחברות בענף האריזה לנקוט אסטרטגיה של שיתוף פעולה, הן עם חברות אריזה הן עם יצרניות בתחום התרופות, המזון ומוצרי הצריכה. "אסטרטגיה זו יעילה לשיווק בישראל ובחו"ל", הוא אומר. "הבעיה היא שהחברות בישראל נמנעות בדרך כלל משיתופי פעולה, משום שהן בטוחות שהן יודעות הכל".

קבוצת דוקרט

אחת מהחברות בתחום האריזה הפועלות בדרך של שיתוף פעולה, היא קבוצת דוקרט מקיבוץ כפר מסריק. דוקרט עוסקת בתחומי אריזה רבים כגון אריזות מתקפלות מקרטון ממוחזר, ציפויי אלומיניום ואריזות מוצרי מדף בתחום המזון. בין השאר משתפת החברה פעולה עם החברות תנובה, אסם, תלמה, טבעול, עלית ושטראוס.

דוקרט נוסדה ב-1978. שני עשורים לאחר הקמתה הקימה בישראל חברה לייצור אריזות קרטון לנוזלים, בשותפות עם חברת הנייר האמריקאית הגדולה בעולם, אינטרנשיונל פייפר. כיום מעסיקה דוקרט 140 עובדים. מחזור המכירות שלה מסתכם בכ-30 מיליון דולר בשנה, ובחברה צופים כי היצוא יגיע ב-2001 ל-7 מיליון דולר.

מנהל מחלקת היצוא בדוקרט, גד גילאי, מגדיר אותה - חברה למתן שירותי אריזה. "אנחנו לא יצרני אריזות אלא חברה המספקת שירותי אריזה הכוללים ייעוץ, פתרונות ואריזה", הוא אומר. "במונח זה משתקף הערך המוסף שלנו - ייעוץ טכנולוגי לשם ייצור מוצרי מדף לזמן ארוך".

בתחום המזון, למשל, מעורבת דוקרט בתהליך הייצור ליצוא של עוגות מתוצרת עלית ואוסם הנתונות באריזות קרטון. גילאי אומר כי אינו חש נחיתות בשווקים בחו"ל. "אנחנו מצליחים לעמוד בתחרות המחירים ומשתתפים בפרויקטים עם חברות ממדינות אחרות".

חשיבות האריזה

אופק מצביע על המגמה שגברה ב-15-10 השנים האחרונות, לפיה האריזה היא מרכיב אינטגרלי מהמוצר וגורם משמעותי בהצלחתו. לכן שיקולי אריזה נהפכו למרכיב מרכזי בתכנון תהליכי הייצור, ההובלה, האחסון, ההפצה, השיווק והמכירה של המוצר.

כך, למשל, שיקול חשוב בתחום אריזות המזון הפלסטיות הוא הבטיחות. בתחום זה, המגלגל סכומים בהיקף של 720 מליון דולר בשנה, נכללים בין השאר בקבוקים לשתייה קלה, לחלב ולשמן, וכן אריזות גמישות לגבינה, לבשר ולקפה. בייצור האריזות נעשה שימוש בפולימרים כגון פוליאתילן, פוליפרופילן, פוליקרבונט, פוליאסטר, פי-וי-סי ובתוספים כגון דבק וצבעים מייצבים. התקן הישראלי קובע כי על חומרים פלסטיים והמוצרים המופקים מהם לעמוד בדרישות העדכניות של מינהל המזון והתרופות של ארה"ב ושל האיחוד האירופי.

שיקול נוסף בתחום אריזות המזון הוא שימור המוצר. כחלק מכך גבר השימוש באריזות פעילות ובאריזות חכמות בשנים האחרונות. האריזה הפעילה מאפשרת לשמר את המזון למשך תקופה ארוכה באמצעות תכונות אנטי מיקרוביאליות, הפחתת לחות, ספיחת עודפי ריחות או גזים בלתי רצויים, מניעת חמצון ובדיקת טמפרטורה. לשם כך קיים בה מנגנון אוטומטי, קבוע.

האריזה החכמה, לעומת זאת, מגיבה רק כאשר מתרחשים שינויים בעוצמת הפעילות הלא רצויה. בדרך זו ניתן לפקח על תהליכים כימים ומיקרוביולוגים שעובר המזון באריזות ולמנוע ממנו להתקלקל בטרם עת.

בפיתוח תחומים דוגמת אלה ותחומים אחרים בענף, שבהם נדרש ידע מדעי-טכנולוגי רב, רואה יוגב את העתיד. "ישראל ידועה כמדינה שיש בה ידע ורעיונות", הוא אומר. "אלה יכולים לשמש קרש קפיצה למהפכה ביצוא בענף האריזה".