הפרקליטות מערערת על הזיכוי בפרשת אופמת: השופט פטר את סוחרי המעו"ף מהאיסור הפלילי על תרמית

לטענת הפרקליטות, בהכרעת הדין של השופט מנחם קליין מבית המשפט השלום בתל אביב נפלו פגמים מהותיים וקיצוניים ביחס להלכה הפסוקה בדיני ניירות ערך ובדיני הראיות והשופט התעלם מהודאתו של רשף ברצונו להשתתף בקביעת שער מניית פרטנר ולא בחן מסמכים ועדויות מפלילות.



לפני כחודש וחצי זוכו השלושה מחמת הספק מעבירות של השפעה בדרכי תרמית על שערי מניות. בפסק הדין, שהשתרע על 170 עמודים, העדיף השופט קליין את עמדת סניגוריהם של הנאשמים כי מדובר בתוצאה אפשרית בפעילות בשוק המעו"ף, בכותבו "תנודתיות שוק ההון לפני מועד פקיעת מדד המעו"ף היא מן המפורסמות. חדשות לבקרים אנו עדים למקרים בהם פעילי המעו"ף עושי שוק מיטיבים את מצבם לפני הפקיעה בהתאם לפוזיציות שבחרו להם וגורמים עקב כך לשינויים בשערי מניות".



בנוסף חלק השופט קליין שבחים לכהן ורשף, אשר לדבריו "כפי שהוכח במהלך המשפט, הם פעילי מעו"ף מקצועיים ביותר, שבקיאים ברזי המסחר בבורסה וברזי המסחר במעו"ף. הם מיומנים מאוד, זריזים, מהירים ובעלי יכולת תגובה מהירה ביותר, למתרחש במסחר על מסכי המחשב".



רשף וכהן נעצרו בתחילת 2002 על ידי חוקרי הרשות לניירות ערך. ב-2005 הוגש כתב האישום בעניינם ובאפריל 2008 ניתן פסק הדין בבית משפט השלום. שש שנים לאחר התפוצצות הפרשה מוגש כעת הערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.



הערעור נוגע בזיכויים של השלושה רק מהאישום הראשון שיוחס להם בכתב האישום, ועוסק בעבירת תרמית במניות חברת פרטנר. לטענת הפרקליטות העלו כהן ורשף את שער מניית פרטנר ביום החלפת מניות החברה ה-31.7.01 ב-49% משער הבסיס בשניות האחרונות למסחר. הדבר התרחש ערב צירופה של פרטנר למדד המעו"ף.



הפרקליטות מציינת כי משיקולי יעילות הדיון ומניעת עינוי דין ויתרה על שני אישומים נוספים. לדברי הפרקליטות, היא ערה לקושי המשולב בלימוד הנושא והזמן הנדרש לשם כך ולכן צמצמה את היקף הערעור לאישום הראשון והעיקרי בלבד.



לטענת הפרקליטות, בית משפט השלום התעלם ממרבית הראיות שהציגה בפניו, ובהן הודאתו של רשף וגרסאות מוקדמות של השניים בחקירותיהם ברשות לניירות ערך, מסמכים שנכתבו על ידי כהן בזמן אמת ועדויות מפלילות רבות של עדי תביעה ובהם רוני בירם, בעלים של חברת אקסלנס ובועז דורי, שותפם של כהן ורשף.



בנוסף גורסת הפרקליטות כי שגה בית משפט השלום ביישום ההלכה הפסוקה והמבחנים המשפטיים שהותוו בפסיקה לגבי עובדות כפי שהוכחו. לדברי הפרקליטות ההלכה שנקבעה הפוכה להלכה הקיימת לגבי שחקני מעו"ף.



לתפיסת הפרקליטות, בית המשפט התעלם מהמבחן שהתווה בפסיקה לפיו במצב של עסקאות אמיתיות יש לבחון האם מי שפעל במניות פעל מתוך רצון להשפיע על שער המנייה ולהזיזו לצורך האינטרסים שלו, אם לאו.



הפרקליטות יוצאת נגד קביעתו של השופט קליין, לפיה פעילותם של שחקנים בשוק מעו"ף צריכה להיבחן בשונה מפעילות בתיקי הרצת מניות רגילים. לטענתה יש בכך למעשה הוצאה של ציבור שלם של סוחרים בשוק ההון מתחום האיסור הפלילי של עבירת התרמית לפי חוק ניירות ערך, והדבר מהווה סתירה גמורה מהפסיקה הקיימת ובא על חשבון ציבור המשקיעים.



לדברי הפרקליטות, "הטעות שנפלה בהכרעת הדין מתעצמת נוכח הקביעה של בית המשפט כי מי שאינו מנוסה ומתוחכם דיו, עדיף שידיר את רגליו משוק ההון. קביעה זו, הפוגעת באופן, יסודי בחופש המסחר אינה יכולה להיות יישום נכון של פרשנות דיני ניירות ערך המבוססים על כללי הגינות ושוויון במסחר".