יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות: האוצר לקח לנו 200 מיליון דולר

בור"ה חברים שבעת המוסדות האקדמיים הבכירים בישראל - המוסדות האקדמיים המחקריים: האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן, ואוניברסיטאות ת"א, בר אילן, חיפה ובן גוריון. מגידור, פרופסור למתמטיקה, משמש כנשיא האוניברסיטה העברית ב-11 שנה האחרונות.



הוויכוח בין ור"ה והאוצר הוא על יישום המלצות ועדת שוחט. ועדת שוחט המליצה כי תוך חמש שנים יגדל בסיס תקציב אוניברסיטאות המחקר ב-2.4 מיליארד שקל. הגדלת התקציב היתה אמורה להיות הדרגתית. מאחר שגם מספר התלמידים באוניברסיטאות אמור לגדול בחמש השנים הקרובות, רק חלק מהתוספת התקציבית לאוניברסיטאות המחקר נועד להגדלת רווחתן התקציבית. הגדלת תקציב האוניברסיאות היתה צריכה לבוא משלושה מקורות, 1.6-1.7 מיליארד שקל מהגדלת הסיוע הממשלתי, 0.6-0.7 מיליארד שקל מהגדלת שכר הלימוד, ו-0.1 מיליארד שקל מכספים שיגייסו האוניברסיטאות.



לדברי מגידור, האוצר מסרב להנחת מסקנות ועדת שוחט על שולחן הממשלה, כיוון ששרת החינוך וגורמים מרכזיים נוספים בממשלה מתנגדים להמלצת הוועדה להעלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות.



"הגדלת התקציב ב-2.4 מיליארד שקל היתה יכולה להציל את המערכת. כיום המערכת בתת-תיקצוב. שני המוצרים העיקריים שלנו הם הוראה ומחקר. ההוראה נפגעת בשנים האחרונות בצורה קשה. כך למשל, עד לפני מספר שנים בכיתת תרגול להכשרת מהנדסים בטכניון ישבו 30 סטודנטים - כיום יושבים 50-60.



מצפים להישגים מדעיים מהשורה הראשונה



"הציוד העומד כיום לרשות החוקרים מיושן, ולעתים לא תקין. אנחנו לא מתקדמים. אי אפשר להחזיר חוקרים מצטיינים לישראל מחו"ל שכן מה שמעניין אותם, ובצדק, הוא איזו מעבדה נעמיד לרשותם ואיזה ציוד. אנחנו מצדנו מצפים מהם להישגים מדעיים מהשורה הראשונה. במצב הכספי הנוכחי איננו יכולים להעמיד את המעבדה והמיכשור שהם מקבלים גם באוניברסיטאות פחות נחשבות בחו"ל", אומר מגידור.



מגידור מזכיר שועדת שוחט הוקמה על ידי הממשלה, לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת (לפני כשנה וחצי), בעקבות איום האוניברסיטאות להשבית את הלימודים. לדבריו, ור"ה קיבל את המלצות הוועדה, למרות שלא היה שלם עם כולן. על ההמלצות חתמו, בין השאר, שרת החינוך, יו"ר אגף תקציבים באוצר והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה.



מגידור מדגיש, "אנחנו מנסים ללחוץ על הממשלה להביא לאישור את המלצות ועדת שוחט. אם לא נצליח במשימה כבר בזמן הקרוב, נתחיל לזעוק. נעשה קמפיין ציבורי מאוד רחב. אני מקבל טלפונים של תמיכה מראשי המשק, מבכירי הכלכלה, מראשי מערכת הביטחון. הם מבינים את חשיבות החינוך הגבוה לכלכלת המדינה. הם לוחצים, 'תעשו משהו'. הם מבינים, הממשלה והאוצר לא. אם המצב יימשך, ייתכן שלא נפתח את שנת הלימודים הבאה, למרות שזה יהיה אסון אחרי שביתת הסטודנטים השנה.



"לא נסכים להורדת סטנדרטים, להוראה זולה, לסגירת מעבדות. מדינת ישראל הקטנה, עם המשאבים המצומצמים שלה, הכניסה את כל שבע האוניברסיטאות המחקריות שלה לרשימת 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם (לפי הדרוג הסיני). האוניברסיטה העברית נמצאת במאייה הראשונה, ת"א והטכניון ברשימת המאתיים הראשונות. בדירוג ה-100 הראשונות יש אוניברסיטאות מ-14 מדינות: ארה"ב, קנדה, חלק ממדינות מערב אירופה, יפאן, אוסטרליה וישראל הקטנה. את הדבר הזה הולכים להרוס".



לדברי מגידור, כל האוניברסיטאות בעולם ניזונות בעיקר משני מקורות כספיים: ממשלה ושכר לימוד. התקציב הכולל של שבע האוניברסיטאות המחקריות בישראל עומד השנה על 8-9 מיליארד שקל. המדינה תומכת במוסדות אלה ב-4.65 מיליארד שקל. הממשלה תומכת בכלל המוסדות להשכלה גבוהה (כולל המכללות) ב-6.1 מיליארד שקל. בשש השנים האחרונות קטן תקציב הממשלה לאוניברסיטאות המחקריות ב-1.2 מיליארד שקל, לאחר שורת קיצוצים.



ביצי זהב מהאקדמיה



"הקיצוץ בתמיכת הממשלה פגע מאוד במערכת. ניסינו כל מיני פטנטים להמשיך ולצוף מעל המים. מכרנו נכסים. בשום מקום בעולם התרומות לא מחזיקות את הפעילות השוטפת. המדינה קיבלה כל השנים מהאקדמיה ביצי זהב. בתמורה, הממשלה פועלת בשנים האחרונות להרס האקדמיה. להחלטותיה לצמצם את תקציבי ההשכלה הגבוהה לאורך השנים האחרונות, ובכלל זה התקציבים למחקר, תהיה השפעה מרחיקת לכת על עתיד המדינה, הכלכלה, החברה והמחקר.



"כשאני מספר לקולגות בחו"ל, שמאוד מעריכים את המערכת הישראלית, על התקציבים שלנו הם לא מאמינים. בוועידת הנשיא פרס, בשבוע שעבר, דיברו גבוהה גבוהה על העתיד המזהיר של המדינה בתחומי הביו-טכנולוגיה, היי-טק וננו-טכנולוגיה. לצערי, אלה מילים חסרות תוכן, שכן המחקר באקדמיה בתהליך של דעיכה. כשמקצצים בבשר החי של האקדמיה לא יהיו פריצות דרך מחקריות בעתיד", טוען מגידור.



מגידור מתלונן, "האוצר טוען שאנחנו קבוצה אינטרסנטית, למרות שהאינטרס הוא של המדינה. זה אבסורד שאנו צריכים ללחוץ על קובעי המדיניות בישראל להשקיע יותר בחינוך. האקדמיה נמצאת במעגל קסמים.



"האוצר לא מביא את המלצות ועדת שוחט לממשלה כי הוא חושש שהממשלה לא תאשר את העלאת שכר הלימוד. הוא רוצה שנלחץ על השרים שיתמכו בהעלאת שכר הלימוד. לכן הוא גם מסרב שנקבל מקדמות על חשבון המלצות ועדת שוחט. לפני מספר חודשים קיבלנו 200 מיליון שקל על חשבון ההמלצות. באחרונה, אגף התקציבים באוצר לקח לנו את הכסף. לדבריהם, 'אין שוחט - אין כסף'. אנחנו בני ערובה של האוצר. כידוע, מי שמחזיק בן ערובה לא רוצה להרוג אותו, אבל מדיניות האוצר עלולה להרוג את בן הערובה -ההשכלה הגבוהה".




פיספוס של דור



מגידור איננו פוליטיקאי. הוא מאמין, אולי בצורה נאיווית, לממשלה ולזרוע המבצעת שלה, האוצר, שטוענים כי בכוונתם לסייע להשכלה הגבוהה. "אני בחרדה גדולה", הוא אומר. "אפילו לפי תפיסת העולם של הקפטליסט המובהק ביותר, לא ניתן להבין את מדיניות האוצר. המדיניות הזו פוגעת בצמיחה, ובהתפתחותה של ישראל כחברה מודרנית. הנזק יכול להיות קטלני, בלתי ניתן לתיקון. מדיניות האוצר תוביל למצב של מדינת עולם שלישי. קל להרוס את ההשכלה הגבוהה. פיספסת קבוצת חוקרים של ארבע-חמש שנים - פיספת דור, ואחרי כן קשה לתקן. בגלל חילוקי דעות עם האוצר, לא היה הסכם רב שנתי ב-2003 ו-2004. ב-2008 מסתיים ההסכם הארבע-שנתי הנוכחי, ובינתים אין הסכם חדש".



מהאוצר נמסר בתגובה: "פרופ' מגידור וחברי ור"ה, כאחראים על עיצוב ההשכלה הגבוהה, העדיפו את קידום העלאת שכר המרצים הבכירים ב-24.1% על פני קידום דו"ח ועדת שוחט. במהלך המשא ומתן ראשי ור"ה לא קידמו את יישום דו"ח שוחט, לא פעלו להשגת הסכמת המרצים ובחרו לדחות את הנושא. דרישתו של פרופ' מגידור ליישום דו"ח שוחט תמוהה היות שעלות הסכם השכר עם המרצים מגיעה למאות מיליוני שקלים".