כל הדברים שטלנסקי לא סיפר: איך נסיעה לברית של הנכד מומנה על ידי המדינה ב-19 אלף שקל

בלשכתו של אהוד אולמרט הונח דרך קבע מזכר, שנשלח לשלל הארגונים שמימנו את מסעותיו בחו"ל, ובו התנאים להלנתו. במסמך, שהגיע לידי "הארץ", צוין כי הארגון המזמין צריך לממן לאולמרט סוויטה במלון First Class, עם עדיפות לחדר שבו ניתן לעשן סיגרים. המלון חייב להיות מצויד בחדר כושר.



גם טיסותיו של אולמרט היו תמיד במחלקה ראשונה. הוא היה נואם יקר מאוד למזמיניו: כשטס בפברואר 2005, בעודו מכהן כשר התעשייה והמסחר והתעשייה, לארוחת ערב בפאלם ביץ', פלורידה, כדי להשתתף יחד עם חברו אברהם הירשזון באירוע של ארגון "מצעד החיים", עלתה טיסתו כ-20 אלף דולר. בספטמבר 2004 טס ליומיים לניו יורק על חשבונו של איל ההון אדמונדו ספדיה, כדי להשתתף בקבלת פנים. עלות הטיסה במחלקה ראשונה: 7,600 דולר.



כשלא נעזר באילי הון, נדרש אולמרט לשירותיו של טלנסקי. ב-2 באוקטובר 2005, לדוגמה, בזמן שכיהן כמ"מ ראש הממשלה ושר האוצר, טס אולמרט לוואשינגטון לביקור קצר יחד עם רעייתו עליזה, שהציגה בבירה האמריקאית תערוכת ציורים בשם "תיקון".



השהות של אולמרט ורעייתו במלון נמשכה שלושה לילות, והיא עלתה לטלנסקי כ-4,700 דולר.



זו לא היתה ההזדמנות הראשונה שציוריה של הגברת אולמרט מגיעים לחקירת משטרה. ב-13 ביוני 1991 הגיעה שולה זקן, אז ראש לשכת שר הבריאות, לביקורה הראשון במתקני היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). העילה: חקירה שהתנהלה אז נגד אולמרט, בחשד שהיה מעורב כגזבר הליכוד בקבלת תרומות לא-חוקיות למערכת הבחירות של התנועה ב-1988. זמן קצר לפני חקירתה של זקן נחקר אולמרט במתקני היחידה, ובמהלך החקירה הפתיעו אותו החוקרים בשאלה הבאה: "בנובמבר 1988 נסעו רעייתך עליזה ואחד מילדיך לארה"ב. מה היתה מטרת הנסיעה?"



אולמרט: "נסיעה פרטית".



החוקר: "מי שילם עבור הנסיעה?"



אולמרט: "בדרך כלל נסיעות פרטיות שלי ושל בני משפחתי משולמות על ידי".



חוקר: "האם הנסיעה הזאת מומנה בכספי הליכוד?"



אולמרט: "אני נדהם מהשאלה. מעולם לא טיפלתי בצד הטכני של תשלום נסיעותי. עושה זאת תמיד העוזרת שלי, שולה זקן, שנמצאת בקשר קבוע עם משרד הנסיעות ומחייבת את חשבוני בהתאם לדרישותיו. אני מניח שאילו היתה קיימת בעיה לגבי התשלום, היא היתה אומרת לי, אך מעולם לא שמעתי ממנה על כך ומעולם לא ביקשתי שישולם מכספי הליכוד עבור נסיעה שלי באופן פרטי, או של מישהו מבני משפחתי. אני מציע שתשאל את גברת זקן".



החוקרים אימצו את המלצתו החמה של אולמרט וזימנו את זקן לחקירה. הם הציגו בפניה ראיות שלפיהן הנסיעה הפרטית של משפחת אולמרט שולמה במזומן מהכסף החשוד שזרם לקופת הליכוד. "אני יודעת על הנסיעה הזאת, אני טיפלתי בה", הודתה ראש הלשכה הנאמנה, "היא זכורה לי היטב, מאחר שהנסיעה נועדה לתערוכה שהציגה גברת אולמרט בחו"ל. מדובר בנסיעה פרטית לצורך הצגת ציורים בניו יורק".



זקן הכחישה ששילמה על הנסיעה במזומן. ההסבר שלה לכך שהנסיעה מומנה מכספי הליכוד היה בלבול שנוצר לטענתה במשרד הנסיעות, בין מימון הנסיעה הפרטית של בני משפחת אולמרט, לבין מימון נסיעות של בכירי הליכוד לחו"ל. פרשה זו היתה חלק מחקירת החשבוניות הפיקטיוויות שבה הועמד אולמרט לדין ב-1996, ושממנה זוכה.



גם בחקירתו בפרשת טלנסקי, שהתקיימה לפני כחודש, הציע אולמרט לחוקרים לפנות לזקן ולקבל ממנה תשובות על הכסף שקיבל מאיש העסקים האמריקאי. רק שהפעם זקן העדיפה לשמור על זכות השתיקה. מבחינת אולמרט, זו היתה שתיקה מהדהדת ומזיקה.



בפברואר 2006, חודש לפני הבחירות שבהן נבחר אולמרט לראשות הממשלה, חגגה זקן יום הולדת 49 במסיבה מפוארת במלון בעיר אילת. מארגן המסיבה היה ידידה הקרוב, איש העסקים הירושלמי סימו טובול. זקן הזמינה חברים קרובים נוספים, שיככבו כעבור חודשים בשלל פרשות אולמרט השונות: עו"ד אורי מסר, מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית ואחרים. החבורה שטה ביאכטה, פיזזה במסיבת ריקודים וסעדה בארוחת ערב חגיגית.



אחרי הארוחה התקבצה החבורה באולם בבית המלון. זקן נטלה את המיקרופון ואמרה לחבריה, תוך שהיא מוחה דמעה, את הדברים הבאים: "אני מודה לכם שאתם רואים בתפקיד שלי שליחות, כמו שאני מתייחסת לתפקיד הזה. מה שהייתי רוצה הכי הרבה זה לראות את אהוד יושב על הכיסא. אני רוצה מאוד לראות את אהוד על הכיסא".



קשה להניח שזקן היתה חוזרת היום על המשאלה ההיא. מאז שאולמרט נבחר לראשות הממשלה, היטלטלו חייה של ראש הלשכה הוותיקה. חודשים ספורים לאחר היבחרו, נקשו בשעת בוקר מוקדמת חוקרי יאח"ה על דלת ביתה של זקן, והובילו אותה לחקירה במתקני היחידה. זקן נחשדה שקידמה את מועמדותו של ג'קי מצא לתפקיד ראש רשות המסים, בתמורה לכך שמצא יקדם את אנשי שלומה לתפקידי מפתח ברשות. בין השאר נחקרה זקן בחשד שביקשה ממצא להתערב בהליך פלילי שנוהל נגד אמרגן המסיבה באילת: סימו טובול.



זה עבור הבוס



בעדותו בבית המשפט תיאר טלנסקי את זקן כאשת מפתח בפרשה: היא זו שהתקשרה אליו לניו יורק וביקשה להכין לאולמרט כסף, היא זו שקיבלה ממנו את רוב המעטפות עבור הבוס, והיא זו שתיעדה כמה פעמים במחשב את העברות הכספים. זקן רחוקה מהדמות הגרוטסקית והאזוקה מהתוכנית "ארץ נהדרת". היא אשה פיקחית ובעלת חושים פוליטיים מפותחים, שאותם גילתה כבר כמה פעמים בעבר.



ב-1999 התגייס אולמרט למערכת הבחירות של יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, כשהכריז בפומבי בבית מלון ירושלמי כי "ברק לא יחלק את ירושלים". המשפט הזה כיכב מדי ערב בתשדירי התעמולה של ברק, והזיק מאוד לקמפיין של ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו. זקן סיפרה בעבר שהתנגדה לתמיכתו של אולמרט בברק, עד כדי כך שכאשר יצא אולמרט מלשכתו בעיריית ירושלים לאירוע בבית המלון, היא ניסתה לחסום אותו בגופה. בחושיה החדים השכילה זקן להבין שההתגייסות של אולמרט לטובת ברק תפגע בקוד הרגיש ביותר של מתפקדי הליכוד - הנאמנות. היא לא טעתה: כמה חודשים לאחר מכן הובס אולמרט על ידי אריאל שרון בקרב על ראשות הליכוד, לאחר שהואשם בבגידה בנתניהו ובליכוד.



מאז שנחקרה בפרשת טלנסקי, היא כמעט ולא יוצאת מהבית. חברים שביקרו אותה אומרים שאיבדה את שמחת החיים. גם יחסיה עם אולמרט נעכרו: מאז פרשת רשות המסים הרבתה זקן להתלונן שהבוס הנערץ לא מקדיש לה מספיק זמן ותשומת לב. האם תמשיך זקן לשמור לו אמונים או שתשתף פעולה או המשטרה?



חוקרי יאח"ה החרימו תדפיסים מחשבונותיה של זקן כדי לאתר העברות כספים מטלנסקי. "אני מוכן לשים את הראש שזקן לא קיבלה כסף מטלנסקי", אמר השבוע אחד מחבריה הקרובים, "אם היא הסתבכה, זה רק בגלל שלא הבינה את מגבלות הכוח". אחת מחברותיה של זקן נזכרה לאחרונה שכאשר שאלה את זקן, חודש לאחר בחירתו של אולמרט לראשות הממשלה, מה היא עושה, השיבה לה זקן ללא היסוס: "אני ממנה שרים".



אחד המועמדים לתפקיד ראש רשות המסים סיפר בעבר כי זקן ריאיינה אותו לתפקיד הבכיר כשרגלה המגובסת מונחת על השולחן. האשה שליוותה את אולמרט 30 שנה, זו שטיפלה בחשבונותיו הפרטיים, שידעה אפילו לדווח לו בתחילת 2005 כי בחשבונו מונחים 2 מיליון שקל, ושהזכירה לו להרים טלפון לטלנסקי בכל שנה ולברך אותו ליום ההולדת - איבדה את חוש המידה. היא חשבה שעוצמתו של אולמרט היא עוצמתה.



ברית מילה למען המדינה



בנובמבר 2005 טס שר האוצר הטרי אהוד אולמרט לניו יורק, כדי לחגוג את מסיבת ברית המילה של נכדו. בשעת בוקר מוקדמת הגיע לבית המלון המפואר "ריג'נסי" אדם כבד גוף ושב שיער, ולראשו כיפה שחורה. הוא ניגש לדלפק הקבלה וביקש בנימוס לדעת היכן מתאכסן "מר ריסבי". אחר כך טיפס בעזרת המעלית לסוויטה רחבת הידיים ונקש על הדלת.



כשזו נפתחה, התנפל עליו ידידו אהוד אולמרט בחיבוק חם. השניים - שר האוצר של מדינת ישראל ומשה (מוריס) טלנסקי - התיישבו בפינת הסלון. "הוא ביקש הלוואה של 15 אלף דולר", שיחזר השבוע טלנסקי בעדותו המוקדמת בבית המשפט המחוזי בירושלים. "הלכתי לבנק ליד המלון, מרחק של שישה רחובות. זה היה ב-Citibank. שמו לי את הכסף במעטפה של הבנק". הוא חזר למלון, טיפס שוב לסוויטה והעביר לאולמרט מעטפה מלאה בדולרים. "הוא אמר שהוא יחזיר לי את הכסף בהקדם", סיפר טלנסקי.



אולמרט אמנם הכחיש בחקירתו את קבלת הכסף, אך בדיקת המשטרה העלתה כי יש התאמה בין התאריך שבו שהה אולמרט בניו יורק, לבין המועד שבו משך טלנסקי מחשבון הבנק שלו את סכום הכסף שעליו העיד. אבל חמור עוד יותר: ערב הנסיעה לניו יורק יצרה לשכת אולמרט קשר עם הקונסוליה הישראלית בעיר ועם נציגי החשב הכללי באוצר, וביקשה לתאם עבור השר פגישות עבודה בהתראה קצרה. בניו יורק עמדו לחגוג אז את חג ההודיה, ולקפד את חייהם של רבבות תרנגולי הודו, ובקונסוליה התקשו לארגן פגישות בעלות משמעות לשר האוצר הטרי. לאחר מאמץ מרוכז הצליחה הקונסוליה לארגן כמה פגישות בסוויטה של אולמרט בבית המלון.



ממשרד האוצר נמסר השבוע ל"הארץ", כי טיסתו של אולמרט, במחיר 19 אלף שקל, מומנה על ידי המדינה. בנוסף לכך, אושרו לו אש"ל והוצאות. בכך למעשה הפכה לשכתו של אולמרט נסיעה פרטית לנסיעת עבודה, במימון המדינה. לפי החלטה מס' 4419 של הממשלה מ-20 בנובמבר, 2005, "אושרה נסיעתו של שר האוצר לארצות-הברית בענייני משרדיו". בתשובה לשאלת "הארץ", השיבה השבוע לשכת אולמרט כי "העניין נמצא בחקירה, ויתבהר בעתיד". טלנסקי, אגב, לא הוזמן לברית, ובעדותו השבוע בבית המשפט הודה כי נעלב עד עמקי נשמתו. הוא היה משוכנע שהוא ואולמרט חברים קרובים.



נובמבר 2005 היה אכן חודש הפורענות - כך רמז השבוע פרקליט המדינה, משה לדור, במהלך מסירת עדותו המוקדמת של טלנסקי בבית המשפט. בחודש שבו העניק טלנסקי לפי החשד את המעטפה השמנה לאולמרט במלון בניו יורק, שוגר גם מכתבו של אולמרט לשלדון אדלסון, ובו התבקש איל ההון היהודי לסייע לעסקי המיני-בר של טלנסקי.



בתחילת אותו נובמבר שיגר אולמרט מכתב נוסף לשר ההגנה של צ'ילה, חיימה ראווינט דה לה פואנטה, ובו ביקש ממנו לסייע לחברה לשיווק תצלומי לוויין בשם "אימג'סט", שאחד המשקיעים בה הוא טלנסקי. במכתב, שתוכנו מתפרסם כאן לראשונה, כתב אולמרט: "שמחתי מאוד לשמוע מ(מנכ"ל חברת אימג'סט) שמעון אקהויז על פגישתכם ועל האפשרות לשיתוף פעולה בתוכנית החלל. אנחנו בישראל זיהינו בהדמיית הלוויינים נושא מושלם ליישומים צבאיים ואזרחיים. משרד הביטחון הישראלי הוא אחד הלקוחות של אימג'סט, ואני מקווה שגם צ'ילה תצטרף אלינו ותיהנה מהניסיון העצום שלנו בתחום זה. אם אני יכול לעזור במשהו, אל תהסס לפנות אלי. שלך בידידות, אהוד אולמרט".



טלנסקי טען בבית המשפט כי לא ביקש מאולמרט לכתוב את המכתב הזה. זו תגובה טבעית: במהלך כל עדותו ניסה טלנסקי להרחיק עצמו ככל שניתן ממעמד של נותן שוחד. אך למרות העדות הקוהרנטית והאמינה שסיפק טלנסקי, נותרו בה כמה חורים. בין לוחות הזמנים של אולמרט במסעותיו התכופים לניו יורק, שנמצאו על ידי חוקרי המשטרה, מבצבץ אזכור לפגישה לא-שגרתית שנקבעה לו עם טלנסקי במסעדת פירות ים יוקרתית בשם "תלסה".



המקום: דרום מנהטן. התאריך: 2 בנובמבר 2004. השעה: 14:45. המסעדה, שזכתה בעבר בדירוג של שלושה כוכבים מהמגזין "פורבס", מתמחה בתבשילי לובסטרים וירקות אורגניים, ומציעה ללקוחותיה מבחר של 2,500 בקבוקי יין. הפגישה בין אולמרט לטלנסקי נמשכה לפי לוח הזמנים 15 דקות בלבד. בשעה 15:00 נקבעה ל אולמרט ארוחה באותה מסעדה עם בנו שאול ועם אדם נוסף.



טלנסקי סיפר השבוע בבית המשפט כי רבע שעה היה הזמן שהקציב לו אולמרט בדרך כלל. מספיק זמן לחיבוק, לסמול-טוק ולהעברת מעטפות מלאות בדולרים. אבל כשחוקרי המשטרה שאלו את טלנסקי על הפגישה הקצרה במסעדה, הוא הכחיש אותה בנחרצות: "תלסה? איך אתה מאיית את זה?", שאל טלנסקי את החוקרים, ואמר: "אני לא אוכל במסעדה לא כשרה". גם אולמרט הכחיש את קיומה של הפגישה.



לאן נעלמו 300 אלף דולר



בחזרה לחקירה האחרונה: כמה ימים לפני שחוקרי יאח"ה הופיעו במפתיע ב-6 בבוקר בפתח ביתו של טלנסקי והובילו אותו לחקירה, נפגש איש העסקים האמריקאי עם עו"ד אורי מסר במשרדו בירושלים. טלנסקי סיפר בחקירתו במשטרה כי מסר ניסה לברר אתו אם הוא נחקר במשטרה לגבי יחסיו עם אולמרט. מסר סיפק גרסה שונה: הוא טען שטלנסקי הוא שסיפר לו כי נחקר בארה"ב בעניין זה, וביקש לגשש אתו אם הוא יודע משהו. מסר טען בחקירה כי ביקש מטלנסקי לעזוב את המשרד מיד.



טלנסקי ומסר הם מכרים ותיקים. בעדותו סיפר טלנסקי כי נפגש בעבר עם מסר בניו יורק והעביר דרכו לאולמרט פעמיים מעטפות עם כסף. טלנסקי טען כי כאשר העביר כסף למימון מערכת הבחירות של אולמרט, המליץ לו מסר לפצל את התרומה, שהיתה גבוהה מהסף המותר לפי החוק בישראל, לכמה תרומות שחולקו בין בני משפחת טלנסקי. מסר הכחיש את הדברים.



ב-1999 עברו מחשבונו הפרטי של טלנסקי, שבו היה מסר מיופה כוח, 300 אלף דולר כערבות למימון גירעון שנוצר בעמותת "ירושלים המלוכדת", שהריצה את אולמרט לבחירות לראשות עיריית ירושלים. הערבות הזאת חולטה רק ב-2002. הבדלי הגרסאות בין טלנסקי למסר בחקירות לגבי הערבות הזאת, המתפרסמים כאן לראשונה, מעוררי ספקות.



כשטלנסקי נשאל על ידי החוקרים אם ידע כי כסף מחשבונו הפרטי עבר לחשבון העמותה באמצעות מסר, הוא הגיב בזעם: "הוא השתמש בכסף שלי? הוא יילך לכלא אם הוא עשה את זה! הוא יאבד את הרישיון. אני חייב לדבר עם העורך הדין שלי, ז'ק חן. אני בשוק!".



כשמסר נשאל בחקירתו אם יידע את טלנסקי בטרם הוחלט לחלט את הכסף, הוא השיב: "בוודאי. הכסף חולט רק ב-2002. יידעתי אותו גם לפני החילוט וגם אחריו. לשאלתכם, הוא הגיב באכזבה. זה מאוד לא מצא חן בעיניו וגם לא מצא חן בעיני, לא רציתי בכך ועשיתי מאמצים רבים להימנע מכך".



סיפור הערבות המסתורית הוא אולי המסעיר ביותר בפרשת אולמרט, והוא עשוי להוביל את החוקרים למחוזות חדשים: האם הגיוני שטלנסקי באמת לא ידע שמחשבון הבנק שלו נמשכו מאות אלפי דולרים? האם ייתכן שהכסף שהועבר היה כספו של מישהו אחר? אם כך, מי עומד מאחורי סכום העתק? האם החשבון של טלנסקי שימש כחשבון קש? ומה המעורבות של אולמרט בפרשה הזאת?



שכן פרשיות אולמרט בנויות כמו בובת בבושקה: מתחת לכל בובה רוסית חמורת סבר מסתתרת בובה נוספת ומתחתיה עוד אחת. פרשת טלנסקי נולדה מתוך חקירת המשטרה שעסקה ביחסי התן-וקח בין אולמרט לעו"ד אורי מסר. הבבושקה שמסתתרת מתחת לפרשת טלנסקי היא פרשת הערבות ואולי פרשות נוספות.



באוגוסט 2006 פורסם במוסף "הארץ" תחקיר שחשף לראשונה כיצד פעל אולמרט כשר התעשייה והמסחר למען לקוחותיו של מסר. רק באוקטובר 2007, לאחר התלבטויות קשות והתמהמהות ארוכה, הורה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לחקור את החשדות שהעלה התחקיר ואת הדו"ח הקשה שפירסם מבקר המדינה בעניין. הרוח הצוננת שנשבה מכיוון לשכתו של מזוז השפיעה ככל הנראה על המוטיווציה של צוות החקירה המשטרתי, שלא הזדרז לבדוק ביסודיות את המידע הרגיש שהיה ברשותו עוד בראשית החקירה על קשרי טלנסקי-אולמרט.



במארס השנה עמדו ביאח"ה לסכם את פרשת אולמרט-מסר ולשגר אותה להחלטה סופית בפרקליטות. כבר בשלב הזה היו בידי צוות החקירה ראיות לכך כי אולמרט סייע באופן פעיל ללקוחותיו של מסר ואף קידם מענק של עשרות מיליונים לאחת החברות שמסר ייצג. ראיות נוספות שנאספו לימדו כי מסר העניק לאולמרט במשך שנים שירותים פוליטיים ומשפטיים בחינם או בשכר טרחה נמוך.



גם כשבכירי המשטרה נחשפו לראשונה לתזכירי העברות הכספים שכתבה זקן במחשב, הם התקשו להאמין שמהמסמכים האלה תתפתח פרשה שתאיים על המשך כהונתו של אולמרט. אחד מקציני המשטרה שנחשף אליהם לראשונה, היה משוכנע שהמעורבים יספקו הסברים מניחי דעת לרישומים של זקן. "הם יגידו שמדובר במכירת נכס פרטי", אמר בספקנות. היום ברור כי אם מזוז לא היה ממתין זמן רב כל כך עם ההחלטה לפתוח בחקירת החשדות לגבי אולמרט, פרשת טלנסקי היתה נחשפת כבר לפני כשנה.