הרזיה קולקטיווית

כושר גופני אמנם אינו אחד התנאים הנדרשים כדי להיות עורך דין, מהנדס תוכנה או רוקח. ואולם לסגנון החיים של העובדים יש השפעה ישירה על תפקודם - ומשמעות כלכלית ברורה למקום העבודה. מחקר שהתפרסם במגזין "USA Today" קבע כי סך ההוצאה השנתית על בעיות הבריאות של עובדים שמנים (obese) בארה"ב מגיע ל-2,500 דולר לעובד.



הארגון אמנם נושא רק בחלק מהנטל הזה, אבל במקרים אחרים הוא משלם את החשבון כולו. מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת דיוק שבארה"ב, מצא כי עובדים שמנים הגישו פי שניים יותר בקשות לפיצויים בגין פציעות עבודה מאשר עובדים רזים. ההוצאות הרפואיות של העובדים השמנים היו גבוהות פי שבעה מאלה של עמיתיהם הרזים, והם הפסידו פי 13 יותר ימי מחלה.



חברות רבות הבינו את המחיר הכלכלי של השומן, ויותר ויותר מעסיקים יוזמים תוכניות הרזיה ואורח חיים בריא לעובדים. אלה שעשו זאת מספרים שבדרך זוכים גם בבונוס: עובדים נמרצים, פוריים ושמחים הרבה יותר.



הפעילות המובילה היא קבוצות תמיכה להרזיה במקום העבודה. בישראל פועלות 100-150 קבוצות שכאלה, המהוות 10% מקבוצות התמיכה מסוג זה שפועלות במדינה. קבלן ההרזיה המוביל הוא חברת שומרי משקל העובדת עם עשרות ארגונים, שבהם גופי ענק כמו חברות הסלולר פרטנר ופלאפון, בנק הפועלים והתעשייה האווירית. לקוחות נוספים שלה הן חברת התעופה אל על, חברות הביטוח כלל ביטוח והפניקס ופרקליטות מחוז תל אביב.יש ברשימה ייצוג מרשים גם לחברות היי-טק ובהן רד, אמדוקס וקומברס.



בריא זה יעיל



בין המתחרים של שומרי משקל גם מועדוני הכושר, שזיהו את הנישה ופיתחו תוכניות המותאמות לארגונים. החבילה הבסיסית כוללת מנוי בחינם או בסבסוד חלקי למועדון וייעוץ במשרדים. תוכניות אחרות כוללות חוגים וקבוצות תמיכה במקום העבודה, סדנאות תזונה נכונה, ייעוץ למפעילי חדר האוכל ופעילויות נוספות, בהתאם למידת היצירתיות ולנכונות החברה להשקיע.



נטלי דהאן, האחראית על הפעילות בחברות ברשת מועדוני הכושר גרייט שייפ, עובדת בין השאר עם חברות ההיי-טק אינקרדימייל ואלווריון ועם בית ההשקעות אלטשולר-שחם. החברות רכשו לכל העובדים מנויים, והן מארחות מדי פעם את המדריכים מהמועדון לשיעורי יוגה.







לקוח אחר הוא חברת המחשבים hp, שאירגנה "חודש בריאות" בחברה. דהאן מספרת כי "המשרדים היו מלאים בטיזרים שדירבנו את העובדים להשתתף. במעלית תלינו שלט 'כל הכבוד אבל בפעם הבאה ברגל', במקרר היה פתק 'לפי הקצב שאתה פותח את המקרר אתה בכושר מעולה', על המקלדת כתבנו 'הקלדה לא נחשבת פעילות גופנית'. שקלנו את העובדים, פתחנו קבוצת הליכה וערכנו שיעורי פילאטיס, יוגה ועיצוב. גילינו שאם מכניסים את הפעילות לתוך יום העבודה, כך שהיא לא מפריעה לשגרה אלא משתלבת בה, יש היענות גבוהה מאוד".



רשת אחרת של מכוני כושר, גו אקטיב, מפעילה תוכניות דומות, בין השאר במוטורולה, אפריקה ישראל, קופת חולים מכבי ומשרד מבקר המדינה. לדברי גלעד יאשק, מנהל תחום Wellness ברשת, מדובר בהשקעה בטוחה. "עובד בריא הוא עובד מרוצה ויעיל", טוען יאשק. "אינטל וויזה cal, למשל, החליטו להפעיל אתנו תוכנית מקיפה שכוללת סדנת לימוד, קבוצת תמיכה, אימוני כושר ופיקוח על המזון שניתן לעובדים".



בחברות אחרות מעדיפים לשלוח את העובדים הבכירים לתוכניות שמירה על המשקל בגופים חיצוניים, או פונים אליהם כדי לקבל ייעוץ בנושאי בריאות. לעתים ארגון אחד מפעיל כמה תוכניות: בבנק הפועלים, למשל, מציעים לעובדים חברות בשומרי משקל, ובמקביל תופרים לחברי ההנהלה הבכירים תוכנית אישית במחלקה המתמחה בכך בהדסה אופטימל, המרכז הרפואי הפרטי של בית החולים הדסה. גם בנק לאומי והחברה לישראל כבר שלחו את המנהלים אל מומחי התזונה והספורט בהדסה, ומשטרת ישראל פנתה לקבלת ייעוץ על שיפור התפריט בחדר האוכל והכשרת הטבחים לבישול מזין יותר - בעקבות בקשת העובדים.



לדברי ד"ר רני פולק, מנהל המרכז לבישול בריא בהדסה אופטימל, מהלכים מסוג זה כדאיים מאוד למעסיקים. "אנחנו מציגים לארגונים מחקרים, שמוכיחים כי עובדים ששומרים על אורח חיים בריא מפסידים פחות ימי מחלה. משתלם כלכלית להשקיע בבריאות העובד", הוא אומר.



חובה מקצועית



מקרה אחר הוא זה של חברות שתחום העיסוק שלהן נוגע בבריאות, מזון או הרזיה. ארגונים כאלה מפתחים לעתים תוכניות שבהן נעשה שימוש במוצרים שהחברה עצמה משווקת, וכך הדיאטה משתלבת בפעילות העסקית עצמה - והעובדים יכולים לשמש שגרירים מוצלחים הן של המוצרים והן של ערכי המותג.



בסופר פארם, למשל, התחילו באחרונה תחרות הרזיה לעובדים בהשראת תוכנית הטלוויזיה "לרדת בגדול" , לרגל השקת ערכת הדיאטה החדשה של המותג הפרטי לייף. "אנחנו מוכרים את המוצר וחשוב לנו לעמוד מאחוריו", מסביר יאיר עשהאל, משנה למנכ"ל החברה.



עשהאל מדגיש כי המטרה אינה להציג ללקוחות צוות חטוב יותר, אלא לעודד את העובדים לאמץ אורח חיים בריא. "אם העובדים שלנו מרגישים חיוניים כשהם מטפלים בעצמם זה על הכיפאק", הוא אומר. "קודם כל שיהיו בריאים. העבודה היא רק חלק מהחיים, לא הכל. העובדים שלנו צעירים, וחשוב שהם יאכלו כמו שצריך וינהלו חיים מאוזנים גם בקצב המטורף הזה".



עם זאת, מובן שהקפדה על אכילה נכונה ופעילות גופנית הן חדשות טובות גם בעבור המעסיק - בעיקר כאשר העסק מתמקד בבריאות ויופי. "יופי זה לא רק קרמים ואיפור, אלא גם מה שאוכלים ומרגישים. זה משפיע על המוטיווציה היומיומית לא לתת לחיים להביס אותך", מסביר עשהאל. "כשנכנסים למודעות ולוקחים את הדברים בפרופורציות, זה משפיע על איך שאתה תופש את החיים ואת עצמך".



בחברת תוספי התזונה טעם טבע אלטמן החליטו, באופן דומה, לנצל את מועד ההשקה של ערכת הדיאטה 2diet כדי להציגה לעובדים עצמם. התוכנית שיזמה החברה כוללת ייעוץ אישי, מפגש קבוצתי שבועי והליכה משותפת עם מאמן כושר, בנוסף לשימוש במוצר 2diet. לדברי התזונאית עמית גנור, שמלווה את התוכנית, "ההשקעה בבריאות העובד ובהורדת התחלואה חשובה לא פחות מהשקעה בסוף שבוע באילת".



פנינה יבין, מנהלת מחלקת היבוא בחברה ומשתתפת בתוכנית, מסכימה: "כולנו מרגישים שייכות לעניין הזה, ואנחנו מגובשים סביבו ומרוצים מאוד. ההרגשה נהדרת. המוצר מגיע מהבית שלנו ואני מכירה את מי שפיתח אותו, ולכן יש לי אמון רב בתוכנית".



גם בתנובה רואים בפעילות למען בריאות העובד חובה מקצועית. "אנחנו פועלים בעולם הבריאות ורצינו לפעול גם פנימה כלפי העובדים", אומרת נגה שוורץ, מנהלת תחום הבריאות בתנובה. לדבריה, "הרגשנו מחויבות לערוך לעובדים פעילות על תזונה נכונה ומשקל בריא. זה מלווה את החברה כל הזמן".



הפעילות בתנובה נחלקת לשני תחומים עיקריים. האחד הוא ימי בריאות שנערכים בקביעות בחדר הכושר שבחברה, ובהם תזונאים מודדים לעובדים אחוזי שומן ומסבירים על אכילה נכונה. יוזמה אחרת היא קבוצות שומרי משקל לעובדים, שפועלות במשרדים ובמחלבות של תנובה. כדי לעודד את העובדים להגיע לפגישות, החברה מעניקה סבסוד של 50% למשתתפים המתמידים. שוורץ מספרת כי התוצאות מוצלחות מאוד: "באחת המחלבות המשתתפים אפילו הקימו קבוצת המשך משלהם, והם נפגשים, נשקלים ומדברים באופן עצמאי".



לשוורץ ברור מה הטעם להשקעה. "קידום הבריאות משפר תפוקות, וזה ידוע", היא מסבירה. "עובד שלא מדלג על ארוחת בוקר ונמנע מאכילה כבדה בצהריים מרוכז ועירני יותר, והתפקוד שלו טוב יותר לאורך היום. העובדים עצמם מודעים לעניין ומבקשים שנגיש בחדר האוכל מזון בריא יותר. מעבר לכך, התוכניות נותנות הרגשה שהחברה פועלת למען העובדים ומעניקה להם משהו, וזו תחושה טובה".



מעיין לוי, שהשתתפה בשני מחזורים של קבוצות שומרי משקל בחברה, מסכימה עם כל מלה. "זה ממריץ מאוד גדול בעבודה", אומרת לוי, מזכירתה של מנהלת העסקים והשיווק ומנהלת החשבונות של חטיבת השיווק בתנובה. "את קמה בבוקר שמחה ובאה בכיף, עם רצון. זה נותן המון מוטיווציה. כשאת רגועה וטוב לך התפקוד בעבודה משתפר, ואת גם מכירה תודה למעסיק".



לא מביך לדבר על ענייני המשקל עם קולגות?



"מה פתאום? היתה אווירה כיפית, חמה ואוהבת. מי שמגיע לקבוצה מודע לכך שזה עניין רגיש. היתה עובדת אחת שתמיד הגיעה אחרי כולם ונשקלה לבד בסוף הפגישה, וכולם כיבדו את זה. גם העובדים שלא השתתפו פירגנו והתעניינו במה שקורה אצלנו".



מה יגידו ליד מכונת הצילום?



לדוד זיו, מנכ"ל דיאטה קלאב שהפעילה עשרות קבוצות תמיכה להרזיה ושינוי הרגלי חיים במקומות עבודה, יש הרבה לומר על הקשיים והמכשולים שניצבים בפני קבוצות הרזיה שכאלה. "בקבוצת תמיכה יושבים אנשים שסובלים מאותה הבעיה, ועליהם להיות מוכנים לחשוף מצוקות בידיעה שלא ילעגו להם ולא יוציאו את זה החוצה", הוא מסביר. "במקומות עבודה יש גורמים שמקשים על יצירת הביטחון הזה".



הגורם הראשון שמונה זיו הוא ההיררכיה בין חברי הקבוצה, שעלולה להפריע להתנהלות בה. לא תמיד נעים לספר לכפופים לך על חולשותיך, והרבה מנהלים יהססו לפני שיגלו לעובדיהם שדי בפרוסת עוגה כדי לגרום להם לאבד שליטה. בעיה אחרת היא הפוליטיקה הפנימית בארגון, שיוצרת מתחים שמונעים מהמשתתפים להיפתח ולספר על קשייהם. "אנשים עלולים לפטפט ליד מכונת הצילום על מה שנאמר במפגש, וזה עלול להתנקם בהם", הוא מציין.



עמית גנור מטעם טבע אלטמן טוענת דווקא ההפך. "ההיכרות בין חברי הקבוצה יוצרת מחויבות שתורמת לתהליך", היא אומרת. "זה גם נוח ונגיש. באים אחרי העבודה לקבוצה, אחר כך עושים את ההליכה המשותפת, ובתוך שעתיים מסיימים את החובות המינימליות של הדיאטה. זה מדרבן מאוד".



ראיה לדבריה של גנור אפשר למצוא באחת הקבוצות של דיאטה קלאב, שפועלת באוניברסיטת תל אביב כבר חמש שנים רצופות ושומרת על גרעין קבוע. המנחה אביבה אורדן תולה את ההצלחה באורך החיים של הקבוצה. "הזמן הוא המשתנה הכי חשוב ליצירת פתיחות", היא קובעת. "אחרי כל-כך הרבה זמן, אנחנו כבר עובדים כמעט כמו קבוצה רגילה, מחוץ למקום עבודה. אמנם לא יראו אצלנו מישהו בוכה, אבל התפתח אמון ואנשים מוכנים לדבר".



ומה היה בהתחלה?



"היו ריכולים על מי שבא, אבל זה נפסק. אנחנו מדגישים שכל מה שנאמר נשאר בקבוצה. מי שבא הנה מבין שיש לו בעיה. העובדה שמדובר באנשים משכילים לא משחקת תפקיד. הרגלי אכילה הם נושא כאוב גם לפרופסורים".



לדברי אורדן, הנחית קבוצה במקום עבודה מאתגרת יותר מאשר קבוצה רגילה. "עבדתי קשה כדי לשחרר את הפחדים, המעצורים והחשדנות", היא משחזרת. "עשינו שיחות היכרות, דיברנו על תחביבים, וכך העובדים היו יכולים להכיר זה את זה מזווית אחרת.



"אנחנו מדברים על הבעייתיות ולומדים לתת מרחב. אם, למשל, שני חברים מהקבוצה נפגשים בקפטריה, יש בכך יתרון - הנוכחות של השני מזכירה לשמור ולהקפיד. מצד שני, זה עלול להיות מציק ומביך: מה אם הוא יבדוק מה אני אוכל? לכן לומדים לא להסתכל אחד לשני בצלחת, אלא בגובה העיניים".