איך להתמודד עם שמועות בעבודה ולהישאר בחיים

השמועה נפוצה בימים שבהם יחסי העבודה במפעל היו עכורים במיוחד, היא "טיילה" בקרב עובדים בתפקידי ניהול זוטרים, ירדה לשטח וצברה תאוצה עד שהתנחלה בקרב כל העובדים. כיום מותר לספר שמאחורי השמועה עמדו חברי ועד העובדים, שביקשו להפעיל לחץ על הנהלת החברה, על רקע סכסוך בנוגע לזכותם לייצג גם את עובדי שלוחת המפעל במישור רותם שבנגב.



מיכאל דיסגני, אז חבר ועד, מצביע על המקרה כדוגמה להשפעתה של חרושת שמועות בארגון, לטוב ולרע. "המאבק בינינו להנהלה היה אז בשיאו", הוא נזכר. "ההסתדרות הכריזה, לפי דרישתנו, על סכסוך עבודה, אך דבר לא זז עד שמישהו בוועד הגה את הרעיון להפיץ את הסיפור של תוכנית ההנפקה בבורסה. השימוש ברב סרן שמועתי טילטל את ההנהלה וקידם השגת פתרון לסכסוך".



דיסגני מספר על מקרה אחר שבו יצר הוועד מניפולציה הפוכה. "לפני שנתיים החלו דיבורים על מכירת חיפה כימיקלים. זה החל כרחש בחצר המפעל אודות שמונה משקיעים המתעניינים באפשרות. המנכ"ל, גבי פוליצר, החל להילחץ מכך שהשמועה חדרה לכל פינה. הוא רצה שהעניין יישאר דיסקרטי, כך שרוכש פוטנציאלי אחד לא יידע מקיומו של רוכש שני. כוועד עובדים החלטנו לשתף פעולה: נפגשנו עם העובדים, וכך, בסמול טוק, מסרנו להם את כל המידע שיכול לעניין אותם. העובדים נרגעו. חרושת השמועות פסקה ובכך נסללה הדרך לעסקת המכירה (שלא יצאה אל הפועל בגלל מלחמת לבנון השנייה). אין עובד שאינו אוהב להיות קשוב לשמועות, ולכן לשמועות, בדומה לרכילות, יכולה להיות השפעה על האווירה בחברה ואף על התנהלותה".



שמועה חיובית ושמועה שלילית



חרושת שמועות היא לעתים כלי מניפולטיווי ולעתים מגיע ה"עשן" בשל להבת אש קטנטונת המלובה על ידי חרדה.



ברוך מאיר, מנכ"ל מפעל קונטק זיווד אלקטרוני, המעסיק 100 עובדים באור עקיבא, מבדיל בין שמועות שהאפקט שלהן שלילי לכאלה שאינן פוגעות באווירת המפעל. "כאשר שמועות עוסקות בשינוי מבני בארגון, בפיטורי עובדים או בהנהלה שמתחלפת, אסור לתת להן לצבור תאוצה, כי דרכן של שמועות הוא לתפוח ולכלול פרטים לא נכונים עד כדי דיס-אינפורמציה", הוא אומר. "כתוצאה מהשמועות, עובדים בכל הדרגים נכנסים לחרדה ומתקשים לתפקד. התפוקה יורדת, ודווקא הטובים שבעובדים מתחילים לחפש את עתידם במקום אחר והארגון ניזוק".



לדברי מאיר, במקרה שבו השמועות אינן עוסקות בנושא ארגוני, אלא למשל, ברומן בין עובד לעובדת, אין צורך לעשות דבר. "שמועה ש'עוזי ורבקה מאוהבים ובקרוב הם כנראה יתחתנו', אינה יוצרת אווירה שלילית. להפך. כולם מגיבים עליה בחיוך".



אתי גולדברגר, מאמנת עסקית, שוללת את האבחנה שעושה מאיר בין שמועות "שליליות", הנובעות משינויים מבניים לשמועות "חיוביות", העוסקות, למשל, ברומנים במקום העבודה. "אלה גם מזיקות", היא קובעת. "אני מכירה חברת היי-טק שבה לסמנכ"ל נשוי היה קשר חברי עם מנהלת זוטרה בחברה, נשואה אף היא. השניים נהגו לאכול צהריים יחד. בתחילה כולם חייכו, אך אחר כך התגלגלו בחברה שמועות ולפיהם לשניים קשר אינטימי. מישהו בחברה פנה ליו"ר וטען שהמנהלת הזוטרה 'תפסה ראש', רודה בעובדים והמחלקה כולה אינה מתפקדת - בעקבות הקשרים הקרובים בינה לסמנכ"ל. הפנייה התבססה על שמועות שתפחו, אך היה הביאה לפיטוריו של הסמנכ"ל".



לדברי גולדברגר, חרושת של שמועות היא נחלתו של כל ארגון, בלי הבדל באיזה ענף הוא פועל או מה מספר מועסקיו. "בשמועות יש על פי רוב גרעין של אמת", היא אומרת. "הן מופצות כשאין מספיק מידע ממוסד בידי העובדים, או כשהמידע שבידיהם הוא עמום ואין להם אפשרות להצליבו עם מידע מוצק. גם תחושת פחד מהעתיד מייצרת שמועות. מנגד, אנשים הם סקרנים מטבעם, צמאים להשלים את חלקי המידע שכבר בידיהם. מי שמצטיין באמת בבישול שמועות הם חברי הוועדים. זהו כמעט התפקיד שלהם. הם הרי מסתובבים סחור סחור בארגון, עובדים רק חלקית. יש להם את הזמן לכך וזה לגיטימי מבחינתם. פעמים רבות עובדים יוזמים שמועה כדי להשיג איזו משאלת לב, למשל קידום".



מפיצי שמועות סדרתיים אחרים, על פי חבר הוועד דיסגני, הם עובדים המעוניינים להציג עצמם כמקורבים. "מדובר באנשים ששמעו בדל שמועה, נניח בעניין טיסות לחו"ל של בכירים בחברה במסגרת תפקידם. מכאן ואילך הם 'מאמצים' לחיקם את ה'מידע', תופסים עליו בעלות ומנפחים אותו, למשל, על ידי כך שהם מספרים עד כמה הטיסות הללו הן ראוותניות וכרוכות בבזבוז כספים. הם מקווים בדרך זו להציג עצמם כמי ששולטים בחומר, כמקורבים למקורות מידע בחלונות הגבוהים".



למנוע - לא; למזער - כן



האם ניתן למנוע לחלוטין את חרושת השמועות? כנראה שלא. אבל אפשר למזער את הנזק.



"במקרה ששמועה מופצת יש לנקוט בשני מהלכים, שהם חלק מהתרבות של הארגון", אומר מאיר. "האחד, להתנהג בשקיפות מלאה ככל האפשר וליזום העברת מידע שוטף לעובדים. עדיף לעשות זאת באמצעות מגע ישיר, כלומר קיום אסיפות עובדים, ולא להסתפק בדואר האלקטרוני. אם מתכננים הקמת מפעל חדש או נוצר איום על החברה - חשוב שהעובדים יידעו מזה והדבר יקטין למינימום את ההיווצרות של שמועות לא מדויקות".



המהלך השני הוא ביצוע מהיר של החלטות. כשהעובדים רואים שההנהלה מכונסת מדי ערב ולפתע מתהלך לו במסדרונות יועץ ארגוני שהיא הזמינה, חרושת השמועות מתחילה לעבוד במרץ, כי כולם מבינים שצפויה להתקבל החלטה קשה. לכן", אומר מאיר, "החלטות קריטיות, כגון מיזוג עם חברה אחרת, סגירת אגפים או פיטורי עובדים רבים, חייבות להתקבל בתוך שתיים-שלוש ישיבות. הדוגמה המובהקת להחלטה מהירה שמנעה חרושת של שמועות בארגון, היא זו של בנק הפועלים, שלפני חמש שנים הודיע על פיטורים בהיקף חסר התקדים של 800 עובדים. הבנק פעל במהירות, תוך שיתוף הוועד".



"כדי לעצור חרושת של שמועות בארגון ולא להניח לה להתרוצץ , ההנהלה חייבת לפעול לשיפור ערוצי התקשורת בין המנהלים לעובדים, ולדאוג לקיום פגישות עבודה סדירות בכל הדרגים", אומרת גולדברגר. אני ממליצה לנסות לאתר את האיש שהוא מקור השמועות ולא להירתע מלהענישו".



ואילו דיסגני טוען ש"ככל שאתה בתפקיד רגיש יותר או בכיר יותר בארגון, כך עליך להביא בחשבון שהשמועות יהיו מכוונות אליך, ובדרך כלל שליליות בתוכנן. לא צריך להתרגש".