ראיון מיוחד עם מנכ"ל ומייסד סינופסיס

החברה שדה ג'יאס ייסד כסטארט-אפ היא כיום חברה חובקת עולם. מניית סינופסיס נסחרת בוול סטריט לפי שווי שוק של 3.35 מיליארד דולר, והיא מעסיקה כ-5,200 עובדים. מאז היווסדה ב-86' רכשה סינופסיס כ-60 חברות ברחבי העולם, בהן החברה ישראלית-אמריקאית וירטיו לפני כשנה. החברה מחזיקה בישראל מרכז מכירות ותמיכה המגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה.



קשה שלא להתרשם מכך שאתה מוסיף לעמוד בראש החברה מאז היווסדה לפני כ-22 שנים. בזמן הזה, מנהלים כמו ביל גייטס או סטיב ג'ובס כבר הספיקו להודיע על פרישה או לפרוש ולחזור.



"האם אתה רומז שעלי לפרוש?", הוא צוחק. "היו לא מעט רגעים שבהם שאלתי את עצמי למה בכלל אני עושה את זה. עם כל קפיצת מדרגה בסדרי הגודל של המחזורים היו התרגשויות ודיכאונות. המזל הוא שהיה לי צוות שהמציא את הדבר הבא שנעשה. באופן אישי, מה שהניע אותי הוא הלימוד שנלווה לתהליך, וכך שמרתי על עניין. מה שממשיך ומניע אותי בסינופסיס, כמו בראיון הזה עצמו, הוא שתמיד אני לומד משהו. זה לא עניין של כיף. הזמנים הכי קשים הם דווקא אלה שבהם אתה צריך ללמוד הכי הרבה.



"אם דברים הולכים לך בקלות אתה נוטה להתרווח בנינוחות, ודרך מצוינת להתגבר על כך היא לטפח פרנויה. אנדי גרוב, מנכ"ל אינטל, טען שרק הפרנואידים שורדים. ישראל כמדינה יודעת את זה היטב. האתגר הוא להסתכל בד בבד גם קדימה, לעבר הדבר הבא, וגם מעבר לכתף. זה תקף למוצרים ועובדים כאחד, וזה חל גם על המנכ"ל".



בראיון ב-2004 הצהרת שהיעד שלך הוא להגיע למחזור של 2 מיליארד דולר. זה לא קרה.



"אתה מוזמן למחזר את הראיון ההוא. שוק הסמיקונדקטור עבר זמנים קשים, אבל החדשות הטובות הן שאנחנו גדלים באופן עקבי במספרים דו-ספרתיים. ב-2004 עשינו שינוי גדול במודל העסקי. אם לפני כן היינו מוכרים תוכנה ומקבלים מקבלים כסף מתמיכה, ב-2004 התחלנו להשכיר אותה. היום 95% מהתוכנות פועלים לפי המודל הזה. נכון שבהתחלה יש ירידה בהכנסות, אבל עם הזמן המגמה מתהפכת. היום יש לנו התחייבויות לשלוש שנים קדימה בסך 2.5 מיליארד דולר, וכשמתחיל הרבעון 90% מההכנסות כבר בידינו. אין עוד חברה תוכנה בעולם שיכולה להגיד את זה".



אולי כדאי שתספר על זה לביל גייטס.



"האמת היא שפגשתי אותו, והוא אמר לי שהוא מאוד ישמח ללמוד מסינופסיס איך מוכרים תוכנות ב-100 אלף דולר".



דגש על שיתוף פעולה



איך אתה רואה את הפעילות שלכם בישראל?



"מדהים לראות כיצד ישראל גדלה ב-15 השנים שחלפו והפכה לאחד האזורים הדינמיים בעולם. המודל הוא עמק הסיליקון, טייפה ושנגחאי, אבל ישראל היא שילוב של חינוך ברמה גבוהה, אנשים מסורים שיודעים לעבוד קשה והנהלה מנוסה עם קשרים גלובליים. זה בסיס חזק ביותר.



"בנוסף יש לכם איזון בריא של חברות בינלאומיות גדולות ומנעד רחב של סטארט-אפים וחברות שלמדו לגדול מכלום. המזל שלנו הוא שאנחנו פועלים גם מול חברות כמו אינטל אבל גם עם סטארט-אפים. הנוכחות הגדולה שלנו היא תוצאה של בניית יחסים באופן הדרגתי".



ומה הלאה?



"התעשייה הולכת כעת באופן חזק לכיוון של דגש על שיתוף פעולה. רואים את זה בשיתוף הפעולה שיש לנו עם אינטל, שעליו הכרזנו במחצית השנייה של 2007, וגם עם לקוחות קטנים. זה טוב, כי כך אנחנו לומדים מהלקוחות שלנו מה יהיו הבעיות מחר. כדי לעשות זאת טוב צריך יחסי אמון, צריך להכיר את האנשים ולסמוך עליהם.



"יש גם סיבה כלכלית לכך שצריך לעבוד יחד: אף אחד כבר לא יכול לעשות כלום לבד, זה פשוט מורכב ויקר מדי. יותר ויותר חברות סמיקונדקטור לא מבצעות את הייצור עצמו לבד, אבל כדי לוודא שהעיצוב יעבוד, צריך יחסים טובים עם המפעל המייצר. מהצד השני, כדי לוודא שהשבבים יהיו קטנים, מהירים וחסכוניים בחשמל, צריך יחסים טובים אתנו".



אתם חברה מאוד גדולה, ובהנהלה הבכירה שלכם יש שונות גבוהה בין העובדים.



"באחרונה עברו אצלנו כ-80 מנהלים בכירים מבחן שבדק מהו המאפיין הדומיננטי באישיות שלהם. אצל חלק, כמוני, זו האינטואיציה. אצל אחרים זה חשיבה או רגש. כאשר אתה מגלה מי אתה, אתה יכול לבחור לפצות על כך. כשאתה יודע מה המאפיין הבולט של זולתך, תוכל אולי לשפר את התקשורת אתם.



"עשינו את המודלים בשביל הכיף, אבל הרבה אנשים התחילו לחשוב על עצמם אחרת בזכותם. זה מעודד תהליך מנטלי. אתה מיישם את זה אפילו במשפחה שלך. פתאום אתה תופש שהסיבה שלא הבנת מישהו נובעת מכך שהוא טיפוס אחר לגמרי. אני עצמי מנסה לפתח מודלים חדשים, מאחר שהם מעשירים את הדרך שבה אתה חושב על דברים".



יש לך דוגמה?



אם אתה טיפוס 'חשבן' ואני טיפוס 'מרגישן', אתה תציג טיעון לוגי מסוים ולא תצליח להבין למה אני לא מרגיש טוב בקשר לזה. אם תבין את ההבדל בינינו, תוכל לפחות לשאול אותי איך אני מרגיש לגבי זה, ובאיזו לוגיקה השתמשתי כדי להגיע למסקנה הזו. ככל שתגלה יותר אמפתיה לגבי איך הצד השני מרגיש, כך יקל עליך להגיע לפשרה.



"ההיי-טק היום מושתת יותר ויותר על מערכות יחסים. אם אני רוצה לייצר איי-פוד אבל שוכח לשמור על יחסים טובים עם יוצרי המוזיקה, האיי-פוד לא יצליח. זו הסיבה שהכישורים לנהל מערכות יחסים חשובים יותר מכל דבר אחר".



גם בהודו רוצים



טענת שסינופסיס לא נפגעה מאחר שהיא מספקת תוכנה לתחום הפיתוח, שבו חברות נוטות לא לקצץ גם בעתות משבר. זה נכון גם היום?



"במערב יש האטה, אבל בסך הכל יש עלייה בביקוש למוצרים אלקטרוניים במקביל לעלייה במספר הצרכנים. זה מביא לעלייה במספר השבבים, אבל גם ללחץ מחירים.



"הסיבה לכך היא שהגידול בצריכה מגיע מהודו וסין, ושם הלקוחות לא מסוגלים לבזבז 200 דולר על סלולרי כמו הלקוחות הרגילים שלנו, אבל רוצים את אותם המוצרים. כדי להגדיל את הנפח ולהוריד מחיר צריך להיות יעיל, ומה שאנחנו עושים בסינופסיס הוא לעזור לתכנן שבבים קטנים וזולים שעושים יותר".